השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל פרסמה היום (שני) תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, בהתאם להתחייבות המשרד ולפי החלטת ממשלה מ-23 בפברואר 2021, שהתקבלה בעקבות אסון זיהום החופים.
בעקבות כמה אסונות שפך גדולים בעולם, שגרמו לנזקים בלתי הפיכים, גובשה ב-1990 אמנה בינלאומית שעניינה מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום ים בשמן. האמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום הים בשמן לסוגיו, לרבות באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה לטיפול בזיהומים חמורים של הים בשמן והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בינלאומי.
הצעת החוק מטילה חובות על רשויות מקומיות ועסקים הפועלים בים להכין תכניות לטיפול באירועי זיהום, כמו גם תוספת של 20 תקנים ליחידה הימית במשרד להגנת הסביבה.
מאבק כוחות בין משרדי הממשלה
הצעת החוק הוגשה למרות התנגדות של משרד האנרגיה, שהצליח לטרפד את הניסיון הקודם לקדם חוק בנושא בשנת 2012. האוצר הצטרף להתנגדות, אחרי שבעבר תמך ביוזמה. במשרד האנרגיה נהנים כיום משליטה מוחלטת על כל המתרחש בים, ולא מעוניינים להעניק למשרד להגנת הסביבה דריסת רגל, למשל הסמכות להוצאת צווים כמו 'צו הפסקה למפעלים חיוניים' בים.
החלטת ממשלה משנת 2014 לגבי הפחתת נטל רגולטורי מחייבת פרסום של הערכת השפעות רגולציה (RIA) בצמוד לקידום שינוי רגולציה. מסמך ה-RIA הנלווה להצעת החוק מפרט את התנגדויות של בעלי עניין להצעה ואת העדכונים להצעה משנת 2012, שנעשו בעקבות ההערות.
המשרד להגנת הסביבה מודה שזה גדול עליו
על פי המסמך, אין מודל אחיד לאחריות על מניעה וטיפול בזיהום ים בהשוואה בין המדינות השונות. המשרד להגנת הסביבה מציג את עצמו כגורם שהמשימה גדולה על מידותיו, ולכן הצעת החוק מטילה אחריות על גורמים רבים כמו יישובי החוף, עסקים ימיים כמו נמלים, מפעילי קידוחי גז ומתקני התפלה, וגם על מערכת הביטחון.
במסמך ה-RIA נכתב: "שטחי הים והחופים גדולים משטחי מדינת ישראל כולה. סדרי כוח האדם וההשקעה בציוד הנדרשים לצורך פיתוח יכולת איתור שפך ומענה מהיר ואיכותי בכל מקום הם הרבה מעל ההשקעה התקציבית הנדרשת, אפילו על מנת שהמדינה תיתן מענה לאירועים ברמה לאומית, ובוודאי שהרבה מעל להשקעה הקיימת החסרה".
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "אירוע זיהום חופי ישראל בזפת לפני כחודש חידד את החשיבות הרבה בהשלמת המוכנות וההיערכות הלאומית. כפי שקבענו בהחלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את תזכיר החוק, ואני קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים לא לחסום הפעם את קידום החוק החשוב, ולאפשר לישראל ליישר קו עם אמנות בינלאומיות ועם הסטנדרט במדינות ה-OECD.
"הדבר החשוב ביותר כעת הוא שהמשרד להגנת הסביבה יקבל את התקציבים והתקנים הנדרשים כדי שהחוק שאנחנו מעבירים יהיה בעל ערך, ונוכל להיות ערוכים כמדינה לטפל בצורה מיטבית באירוע זיהום הים הבא".
