"יש טלפונים, יש התעוררות, ולמרות שציפיתי להתעוררות יותר גדולה, אני שמח שהצלחנו להרים הראש מעל המים. המקום כבר חזר לעצמו, וזה מה שחשוב".

ליאור בבג'ני (35), בעליו של אולם האירועים "מנדרין אירועים" בחוף הצוק בתל אביב, חשב לפני שמונה חודשים שהוא מאבד את האולם שלו בעקבות משבר הקורונה. עכשיו, לאחר הסרת המגבלות והתחלת התאוששות המשק הוא התחיל להרים את הראש.

בינתיים האולם חזר לפעול רק "בהילוך שלישי", בגלל הכניסה לספירת העומר, ולמרות זאת, אנשים שמתקשרים ומזמינים אירועים, משאירים את בבג'ני אופטימי לגבי העתיד. "האירועים מתחילים לזרום, אנשים רוצים לחגוג, ואני מאוד נהנה לחזור לשמח אנשים. האירועים שלנו הם קטנים, בוטיקיים, וזה תענוג".

בעיקר בריתות ובר מצווה

"זה כיף לחזור, כיף גדול, והתקווה גם חזרה", בבג'ני מרשה לעצמו לחייך, למרות שהוא מספר שהאולם חזר, אבל עוד לא בתפוסה מלאה. "עדיין יש אנשים עם חששות, שמפחדים לעשות אירועים. חוץ מזה האולם שלי סגור ואין לי גן, וזה יוצר איזשהו מחסום.

"בינתיים אנשים לא עושים אירועים שהם לא חייבים, אז יש בעיקר בריתות ומסיבות בר מצווה. זו תקופה לא קלה, החודש לא היו הרבה אירועים, אבל כן מצליחים להחזיק את הראש. אני יודע שאולמות גדולים לא עושים אירועים כי זה לא כלכלי להם, עם הקורונה והעומר, אבל אנחנו מתמודדים".

מנדרין של בבג'ני הוא אולם בוטיק לאירועים קטנים, שמארח עד 260 איש בשגרה. כיום במסגרת המגבלות, הוא יכול לארח עד 130 אנשים, ולכן גל החתונות שהיה, פסח עליו. "גם בשגרה אין אצלינו הרבה חתונות, רק חתונות קטנות, ולכן את כל הנהירה של החתונות שהייתה בחודשיים האחרונים בעצם לא הרגשנו. מה שיש לנו עכשיו זה ימי הולדת, בריתות, בר מצוות, חינות, אירועי חברה וכנסים, וחתונות קטנות, כשתיים בחודש".

מחזיקים את הראש

בבג'ני טוען שאחד הקשיים המרכזיים שלו הוא גיוס עובדים: "מתוך 20 מלצרים חזרו שניים, ואנחנו לא ממש מצליחים לגייס. את האמת שאני מבין אותם, למה שהם יחזרו אם יש להם את החל"ת עד יוני? לכן, בינתיים אני משתמש בחברת כוח אדם, ומשלם יפה גם לעובד וגם לחברה עצמה".

אולם האירועים מנדרין (צילום: אלבום פרטי)

"כשחזרנו היו המון דברים שהיינו צריכים לתקן, כי לא השתמשנו בהם הרבה זמן", הוא מוסיף. "הסאונד פתאום הלך, המקרן פתאום לא עובד, מה שמצריך הוצאות נוספות. אנחנו גם מנצלים את זה שעדיין יש פה ושם ימים פנויים לצביעה ולחידוש המקום"

"כל התקופה שהיינו סגורים מזערתי נזקים, עצרתי את כל הפרסום, שזה בדרך כלל בין 20 ל-40 אלף שקל בחודש, ונשארתי בעצם רק עם השכירות, הארנונה והחשבונות. עדיין יש מינוס לכסות, אבל ברגע שחוזרים לפעילות, והמדינה בינתיים עוד עוזרת, זה מתחיל להתאזן".

לדבריו של בבג'ני הוא עדיין מקבל פיצויים ועזרה מהמדינה, כשהמשמעותית בניהם היא העזרה בארנונה. "השאלה היא מה יקרה בסוף יוני כשיגמרו הפיצויים והעזרה בארנונה. בינתיים המדינה מסייעת לנו עם 95% מהארנונה, שזה המון כסף, עשרות אלפי שקלים בחודש, ומקבלים כחצי מהשכירות. אני מפחד שברגע שהסיוע ייפסק זה יהיה הרבה יותר קשה, כי נצטרך הרבה אירועים כדי לכסות את זה".

הכעס קיים, אבל מתגמד עם הזמן

לדעתו של בבג'ני, הנוסחה לחישוב המענק על ההוצאות קבועות לא הייתה טובה, והיא הייתה צריכה להיות פשוטה הרבה יותר. "אני לא מבין למה לא היה אפשר פשוט לשלוח את ההוצאות הקבועות וזהו, לקבל מה שייצא, לא יותר ולא פחות", הוא אומר בכעס.

"ביקשו דו"חות של שנה אחורה, גם כאלה לא ממש קשורים, ובסוף לא נתנו הכל. מצד אחד היו הרבה חברות שהרוויחו מזה, כאלו שיכלו לדוגמא להפסיק להשכיר את המקום, אז ההוצאות הקבועות הגדולות שלהם לא המשיכו, והיו כאלה שהנוסחה לא הכירה בהוצאות שכן היו להם".

"דיברתי אז עם אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, והוא אמר לי: 'תשמע, זה נקרא השתתפות בהוצאות קבועות, אנחנו לא מכסים'. הייתי קצת בשוק מהתשובה הזו. וכעסתי מאוד", הוא מספר. מאז הכעס קצת שכח. "אני אדם שמסתכל על העתיד, אני רואה את הפוטנציאל, אני רואה שיש טלפונים ושאני חוזר לפעילות, אז הכעס קצת מתגמד".

כבר חיפש קונים

במהלך השנה האחרונה, היו רגעים שבבג'ני חשב לוותר על הכל, ובשלב מסויים הוא כבר חיפש קונים למקום. "כל החברים והמשפחה שלי שראו אותי שוקע בתקופת הקורונה ואמרו לי 'למה אתה צריך את זה? תמכור ותצא מזה, זה יכול להימשך גם עוד שנתיים', ולא היו הרבה שאמרו שכדאי להישאר.

"אבל אני חיזקתי את עצמי, אמרתי לעצמי שיש עליות וירידות, ושמי שחזק ויתגבר, ייהנה מהפירות", הוא אומר בגאווה. היום, הוא מצהיר, "אני שמח מאוד שלא ויתרתי על המקום. זה תחום עם המון סיכונים, שאנשים נמצאים בו לא בשביל הכסף, אלא כי הם אוהבים את התחום. מבחינתי אין כמו לראות אנשים נהנים ומפרגנים בסוף. ברגע שאתה רואה שאנשים שמחים, והעסק שלך עובד, זה שווה הכל"

"בסוף מאי, אנחנו מתכננים לחזור לפרסום פול טיים, אז אני מאמין שהיומן יהיה לגמרי מלא. אני מחכה שספירת העומר תיגמר ושהקורונה תהיה לגמרי מאחורינו, ואנחנו נעבור את זה בשלום. אני אופטימי, המכה שתחזיר אותנו למסלול, עוד בעזרת השם תגיע".