ניתוח שפרסם היום (שלישי) שירות התעסוקה מעלה את החשש להתרחבות הפערים בתעסוקה בין יהודים וערבים. בעוד ששיעור דורשי העבודה בקרב היהודים ירד בחודש מרץ ב-14%, מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-7% בלבד. גם בחברה החרדית נרשמה ירידה של 14%. סך הכל ירד מספר דורשי העבודה בחודש מרץ ב-15%.
בשירות ניתחו את השינויים בהרכב דורשי העבודה, בהתאם לאשכולות האזוריים הסוציואקונומיים מהם הם מגיעים. מהנתונים עלה כי בכניסה לסגרים עלה שיעורם של דורשי העבודה המגיעים מאשכולות הביניים (7-4) מבין כלל דורשי העבודה. מנגד, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (3-1) ירד בכניסה לסגרים, ועלה דווקא ביציאה מהם.
המשמעות היא שבעוד שלמרבית דורשי העבודה מאשכולות הביניים נשמר מקום העבודה אליו יכלו לחזור בסוף הסגר. דורשי עבודה מאשכולות נמוכים יותר, מנגד, נמצאים סיכון גבוה יותר לאבטלה ממושכת, המרחיקה אותם משוק העבודה ועשויה להקשות עליהם לשוב למעגל העבודה גם בתום המשבר.
עוד העלה הניתוח כי ככל שדורשי העבודה הרוויחו שכר גבוה יותר לפני קודם לאבטלה, עולה שיעור החזרה שלהם לעבודה, ולהפך: ככל שדורשי העבודה הרוויחו שכר נמוך קודם לאבטלה, ירד שיעור החזרה שלהם לעבודה.
אחד הגורמים האפשריים לכך, ציינו בשירות, הוא שככל שדמי האבטלה קרובים יותר לשכר שהעובד עשוי היה להרוויח בשוק העבודה, נוצר עבורו תמריץ שלילי לחזרה אליו. מנגד, ככל שחזרה לשוק העבודה מגלמת גם אפשרות להגדלת ההכנסה, נוצר תמריץ חיובי לשוב למעגל העבודה.
"כפי שנוכחנו לכל אורך המשבר האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות" אמר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "ללא מאמץ משותף של כלל גורמי הממשלה בנקיטת מעורבות אקטיבית לטיפוח ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעסקה וכמו גם העמדת רשת ביטחון אפקטיבית ומעודדת תעסוקה, דורשי העבודה מהשכבות החלשות יתקשו מאוד לשוב למעגל העבודה".
"כמו בבריאות כך בתעסוקה", הוסיף, "רק בכוח האחריות הממשלתית, המאמץ המשותף יחד עם הציבור והפעולה האקטיבית נוכל להביא חוסן תעסוקתי למאות אלפי דורשי עבודה שיישארו מחוץ למעגל העבודה גם לאחר תום תקופת הזכאות לדמי האבטלה".
