הממשלה הכריזה על יום אבל לאומי שיצוין היום (ראשון) בעקבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם ונפצעו יותר מ-150. במסגרת ההכרזה על יום האבל, יורדו דגלי הלאום לחצי התורן במבני ציבור, מחנות צה"ל ובנציגויות ישראל בחו"ל.

מליאת הכנסת תקיים מחר דיון אבל מיוחד, על פי החלטת היו"ר יריב לוין, וחברי הכנסת יוכלו להדליק נרות נשמה בכניסה לבניין הכנסת.

ההכרזה על יום אבל לאומי אינה מעוגנת בחוק. ניסיון חקיקה בנושא נכשל ב-2008. הממשלה נוהגת לקבוע ימי אבל אחרי מות אישים שנשאו בתפקידים בכירים, או אחרי אסונות צבאיים ואזרחיים.

ימי האבל הראשונים שהוכרזו בישראל היו לפני קום המדינה, בנובמבר 1942, אחרי שנודע ליישוב היהודי על השמדתם השיטתית של יהודי פולין. בתגובה, הכריזו מנהיגי היישוב על שלושה ימי אבל, שבהם עצרו את עבודתם וקיימו טקסים.

ימי האבל הלאומיים הבאים שהוכרזו, היו שני ימי אבל שהוכרזו בעקבות מותו של הנשיא יצחק בן צבי ב-23 באפריל 1963. גם בעקבות מותו של ראש הממשלה לוי אשכול ב-26 בפברואר 1969 הוכרזו שלושה ימי אבל.

אחרי הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995 הוכרז יום אבל, וכן נחקק חוק יום זיכרון שנתי. יום אבל נוסף הוכרז אחרי פטירת הנשיא שמעון פרס ב-28 בספטמבר 2016.

לא רק אישים ישראלים זכו בישראל בימי אבל לזכרם. גם נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, שנרצח ב-22 בנובמבר 1963, צוין בישראל בשלושה ימי אבל. ישראל ציינה יום אבל לאומי גם אחרי הפיגועים במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, שגבו את חייהם של 2,977 בני אדם.

שני אסונות רבי נפגעים צוינו באמצעות ימי אבל לאומיים בישראל: הראשון היה אסון המסוקים ב-4 בפברואר 1997, שבו נהרגו 73 חיילים. השני היה התרסקות טיסת סיביריה איירליינס ב-4 באוקטובר 2001, שבה נהרגו כל 78 נוסעי המטוס, ובהם 51 אזרחי ישראל. אחרי אסון הכרמל ב-2 בדצמבר 2010, שבו נספו 44 בני אדם, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו להקדיש יום אבל לאומי, אבל הדבר לא יצא אל הפועל.