וושינגטון – מאחורי החלטת פייסבוק להמשיך את השעיית נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ משימוש ברשת החברתית, מסתתרת שאלה מורכבת והרת גורל בהרבה: האם ההגנות מפני תביעות, שסופקו לחברות טכנולוגיה בימים הראשונים של האינטרנט לפני כ-25 שנים, עדיין סבירות כשחלק מהחברות האלו הפכו לכוחות עולמיים בעלי מוטת השפעה כמעת בלתי מוגבלת?
חברות כמו פייסבוק, טוויטר ואחרות, סיפקו מגבר-שמע רב עוצמה בעבור טראמפ, כמו גם למנהיגים אחרים בעולם ולמיליארדי המשתמשים, להשמעת טענות ותלונות, גם כאשר אלו היו שקריות או שפגעו בשמו הטוב של אדם כזה או אחר. החברות עשו זאת, ביודען שהן מוגנות מפני חבות משפטית על תוכן שמעלים המשתמשים.
כעת, ההגנה הזו זוכה לבחינה מחודשת, באקלים הנוכחי של עויינות כלפי חברות הטכנולוגיה הגדולות ובתקופה של קיטוב פוליטי, דברי שנאה נפוצים ואלימות כנגד מיעוטים.
הדיון על ההגנות לחברות הטכנולוגיה מתחיל להתלהט בקונגרס, והמשך השעיית טראמפ, עליה הכריזה השבוע ועדת הפיקוח העצמאית-למחצה של פייסבוק, מוסיפה תנופה למאמצי החקיקה בנושא.
סעיף 230 – לב הדיון
תחת חוק ההגינות בתקשורת משנת 1996, חברות פלטפורמה דיגיטליות זוכות להגנה משפטית הן בנוגע לתוכן שמעלים משתתפים והן בנוגע להסרה של פרסומים שהן עצמן מוצאות כפוגעניים. המקלט הבטוח מפני תביעות תקף בנוגע לפוסטים ברשת החברתית, קטעי ווידאו, ביקורות שכותבים גולשים על מסעדות או שירותי רפואה, מודעות פרסומת ממוקדות ועוד.
סעיף 230 של החוק, המתאר בקווים כלליים את ההגנות, נחקק בשעה שרוב ענקיות המדיה החברתית של היום טרם התקיימו. הוא אפשר לחברות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל לגדול לגודל המפלצתי שלהן היום.
רפובליקנים מאשימים את פלטפורמות המדיה החברתית בדיכוי קולות שמרניים, בעוד דיקטטורים זרים ממשיכים לקבל במה. דמוקרטים ופעילי זכויות אדם מבקרים את הנוכחות של פעילי ימין קיצוני ברשתות, ומאשימים את השתות בהפצת דברי שנאה וליבוי אלימות גזענית.
עסקת חליפין מחוכמת
"במשך זמן רב מדי, פלטפורמות המדיה החברתית התחבאו מאחורי ההגנה של סעיף 230 במטרה לצנזר תוכן שאינו עולה בקנה אחד עם אמונותיהן", אמר הסנאטור רוג'ר וויקי ממיסיסיפי, הרפובליקני הבכיר בוועדת המסחר של הקונגרס.
על הדברים האלו, טראמפ והנשיא ג'ו ביידן, ככל הנראה, מסכימים. טראמפ, במהלך כהונתו, קרא לביטול הסעיף, והגדיר אותו "איום רציני על ביטחון האומה ועל יושר הבחירות". ביידן אמרן במהלך הקמפיין שלו הסעיף "צריך להיות מבוטל באופן מיידי", אך לא התייחס לנושא באופן מקיף מאז נבחר לנשיאות.
לפייסבוק, שללוביסטים שלה נוכחות משמעותית בוושינגטון, יש רצון להשפיע על השינויים שככל הנראה יוכנסו בחוק והחברה הודיעה על תמיכה בתיקונים לסעיף 230. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, אמר שיש לעדכן את החוק משנת 1996, כדי "להבטיח שהוא פועל בהתאם למטרותיו". הוא גם הציע הצעה מעשית לתיקון, לפיה חברות יזכו להגנה משפטית רק אם יוחיכו שהמערכות הפנימיות שלהן, שנועדו לזהות תוכן בלתי חוקי, מספקות.
מבקרים רואים בהצעה של צוקרברג עסקת חליפין מחוכמת, שתקשה על חברות טכנולוגיה קטנות יותר ועל סטארטאפים לעמוד בדרישות, ותעניק לחברות ענק כמו פייסבוק יתרון על מתחרותיהן.
דוברים מטעם גוגל וטוויטר סרבו להתייחס לאפשרות של הליכי חקיקה הנוגעים לסעיף 230 בהמשך להחלטת וועדת הפיקוח של פייסבוק.
החלטה חיובית אבל לא מספקת
ההחלטה עליה הכריזה וועדת הפיקוח של פייסבוק, להותיר על כנה את השעיית חשבונותיו של טראמפ, היא החלטה נדירה במיוחד. היא התבססה על מסקנת החברה לפיה טראמפ השתמש בחשבונותיו במטרה להסית לאלימות באופן שהוביל למהומות הקטלניות בגבעת הקפיטול ב-6 בינואר. עם זאת, משקיפים הורו לפייסבוק לפרט לכמה זמן תישר ההשעייה בתוקף, ואמרו כי השעייה ללא מגבלת זמן של חשבונות הנשיא לשעבר אינה סבירה.
לאחר המהומות בקפיטול, נסגר לצמיתות חשבון הטוויטר של טראמפ בטוויטר, הרשת החברתית המועדפת עליו. עם זאת, פייסבוק היא הרשת שהיה לה תפקיד מכריע בקמפיינים של טראמפ לנשיאות, לא רק כדרך לפנות אל מיליוני תומכיו, אלא גם כערוץ לגיוס כספים שאפשר לקדם המוני תרומות בסכומים קטנים דרך פרסומות ממוקדות.
מבקרים של פייסבוק נוטים לראות באור חיובי את החלטת הוועדה. עם זאת, חלקם רואים בה הסטה של תשומת הלב שנועדה לצמצם צעדים שהקונגרס או ממשל ביידן עשויים לנקוט בהם. לדברי המבקרים, יש הכרח להתמודד עם הכוח מעורר הייראה ועם השליטה המלאה בשוק שמייצר המודל העסקי של פייסבוק ושל ענקיות טכנולוגיה אחרות – קצירת מיידע על משתמשים מהפלטפורמות השונות ומכירתו למפרסמים לטובת שיווק ממוקד.
זה בדיוק המקום בו נכנס לתמונה הדיון בנוגע לסעיף 230, כתחום מרכזי של רגולציה על חברות הטכנולוגיה וענקיות המדיה החברתית.
___
כתבת AP ג'יל קולבין תרמה להכנת הכתבה.
