"עם שוך הסערה, נראה שהמצב הסביבתי ברצועת עזה מידרדר במהירות, מה שמסכן גם את אזרחי ישראל", אומר ל'דבר' ד"ר משה טרדימן, ראש המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים. "החרפת המשבר הסביבתי מסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל ופוגע באיכות חייהם. קשה לחשוב על זה כשרצים למקלטים אבל חשוב להבין שהתפרצות של מגפות זיהומיות בעזה עשויות לפגוע בנו לא פחות מהרקטות".
רק אתמול (שישי) הזהיר משרד הבריאות מפני רחצה בחוף זיקים עקב הזרמת ביוב מרצועת עזה. "הזרמת הביוב השביתה בעבר את מתקן ההתפלה באשקלון, מתקן המספק 15% ממי השתייה של ישראל, וזו רק דוגמה אחת מני רבות." אומרת טל אנגרט, מייסדת-שותפה ומנהלת התכנון האסטרטגי במכון.
טרור חקלאי, פגיעה בתשתיות לאומיות, תחלואה נרחבת במגפת הקורונה, זיהום מים ופגיעה באיכות האקוויפר הם חלק מהתופעות המתרחשות בעזה, פוגעות בתושבי הרצועה ומסכנות גם את אזרחי ישראל. הבעיות האלה נכללות תחת הכותרת של ביטחון סביבתי, תחום מחקר חדש יחסית בארץ שממעטים לדבר בו, העוסק במערכת היחסים בין בני האדם לבין הסביבה הטבעית, במערכת היחסים בין בני האדם לבין עצמם, ובמערכת היחסים בין צבאות וכוחות הביטחון לבין הסביבה הטבעית.
"התפרצות מגפת הקורונה בקרב תושבי רצועת עזה עלולה להביא לישראל וריאנטים עמידים לחיסון", מסבירה אנגרט. "במסגרת ההפצצות של תשתיות הטרור ברצועה נפגעו מתקני משרד הבריאות העזתי והמרכז הרפואי אל-רמאל. כתוצאה מכך, פעילות המעבדה המרכזית נפסקה, כולל בדיקות קורונה וחיסונים נגד קורונה. זאת, כאשר רק לפני חודש הודיע משרד הבריאות ברצועת עזה כי בעקבות חדירת הווריאנט הבריטי חלה עלייה דרמטית בתחלואה ואחוז החיוביים עמד באותה עת על 38%, כאשר במציאות, המספרים גבוהים בהרבה בגלל המחסור בבדיקות".
תשתיות הביוב, המים והחשמל ממוקמות בקרבת המנהרות התת קרקעיות של חמאס ועלולות להיפגע במידה ויהיה סבב לחימה נוסף, מה שיגרום לנזק סביבתי חמור עוד יותר מאשר כיום. כמו כן, החמאס עסק בשנים האחרונות בבניית כוח ימי שבאמצעותו יהיה מסוגל לפגוע בתשתיות אסטרטגיות של ישראל בים ובחוף.
"במהלך מבצע 'שומר החומות' צה"ל הפציץ את רצועת עזה במטרה לפגוע בפעילות ארגוני הטרור ולסכלה", אומר טרדימן. "כתוצר לוואי היא גרמה להרס רב ופגעה בתשתיות אזרחיות. כתוצאה מהלחימה, ולא בכוונת מכוון, נעקרו רבבות עזתים מבתיהם ומצאו מקלט בבתי הספר ומתקנים המנוהלים על ידי האו"ם". מספר העקורים, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, גבוה מ-72 אלף בני אדם. "נסו לדמיין איך מטפלים ברבבות אזרחים, נשים ילדים וטף במתקנים של האו"ם שכלל לא נועדו לכך, וכל זה בתקופה של מגפה קטלנית".
דוגמא נוספת לבעיות הסביבתיות בעזה היא הקושי לספק מים לאוכלוסייה בשל נזקים שנגרמו לתשתיות וגלישת מי ביוב לאזורים מיושבים במזרח עזה, כפי שדיווח דובר יוניצף ברשות הפלסטינית. לדבריו, מים אפורים ומי ביוב זורמים לאזורים נמוכים ומהווים אסון עבור האנשים המתגוררים בהם. רשות המים הפלסטינית דיווחה מצדה כי חלה ירידה של 40% באספקת המים לאחר יותר משבוע של הפגזות והפצצות ישראליות וכי בעיר בית לאהיה, הממוקמת בצפון הרצועה בקרבת הגבול עם ישראל, מצטברים מי ביוב ופסולת מוצקה ברחובות.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים מעריך כי 15 בארות ומתקן ההתפלה בצפון עזה נפגעו ובכך נותקה אספקת המים ל- 250 אלף נפשות מתוך אוכלוסייה של כ- 2 מיליון נפש. משנה תוקף למשבר המים בו נמצאים תושבי רצועת עזה נתן דובר הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, אבו עוביידה, שאמר ב-13 במאי כי "ההחלטה לשגר לעבר תל אביב, דימונה וירושלים, קלה יותר עבורנו מאשר שתיית מים". "בעיה נוספת הנגרמת עקב הקרבות בהקשר זה היא חוסר הגישה של צוותי האו"ם לחלק ממתקני טיהור המים והשפכים הקרובים לגדר הגבול עם ישראל", אומר טרדימן. "הקושי באספקת המים כרוך גם בירידה באספקת החשמל. חברת הפצת החשמל של עזה דיווחה כי אספקת החשמל הממוצעת ברצועת עזה היא 4-3 שעות ביום. לכך קיימות השלכות על היכולת של ספקי שירותים לתפעל מתקני התפלה, מתקני טיהור שפכים ותחנות שאיבת מים".
סיכון בריאותי לישראלים בשל המשבר הסניטרי בעזה
"הבעיות הללו אינן חדשות", אומרת אנגרט. "דו"ח שהוזמן על ידי ארגון 'אקופיס' כבר ב- 2019 ונכתב על ידי ברק חרמש, מעיין מאיה, ונדב דוידוביץ' תחת הכותרת 'הערכת סיכוני בריאות לאוכלוסיית ישראל בעקבות המשבר הסניטרי בעזה' קובע בין היתר כי 'ליקויים בטיפול בשפכים בעזה גרמו בשנים האחרונות להפרעות בפעילותו של מתקן ההתפלה באשקלון ושל חוף הרחצה זיקים כמו גם של מתקן החדרת מי התהום שקמה'".
ואמנם, ב- 2016, מתקן ההתפלה באשקלון נסגר פעמיים בגלל הזיהום הנובע מעזה, מה שמהווה איום על ביטחון המים של המדינה. דו"ח זה אף מעלה סוגיה יומיומית עמה מתמודדים תושבי עוטף עזה והיא הצתת שטחים ומשקים חקלאיים רבים וכן יערות באמצעות עפיפוני ובלוני תבערה הנשלחים מרצועת עזה, הגורמים לזיהומי אוויר כבדים מהבחינה הבריאותית קבע הדו"ח כי קיימת פגיעה בבריאות הנפש, בעיקר של תושבי עוטף עזה, פתוגנים צואתיים עלולים להשפיע על איכות המים עד אזור אשדוד, זיהום באזור נחל שקמה העלול להביא לעלייה בשיעורי התחלואה בקדחת הנילוס המערבי המועברת לבני אדם באמצעות יתושים הדוגרים בנחלים והתפתחות פתוגניים העמידים לאנטיביוטיקה בעזה בשל הליקויים במערכת הבריאות והמגיעים גם לבתי חולים בישראל".
"החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה וכן דו"ח שפרסם המרכז הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה ב-2015 מצאו ששריפת פסולת במטמנות לאשפה ברצועת עזה הממוקמות בקרבת גדר הגבול וישובים בישראל גורמות למפגעים סביבתיים של זיהום אוויר ומטרדי ריחות ומזיקים".
שימוש אינטנסטיבי בשאיבת מים וחומרי הדברה
גם המצב הקשה ברצועת עזה אינו חדש. שטחה של רצועת עזה הוא 360 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ- 2 מיליון נפש והיא אחד מהמקומות הצפופים בעולם, כאשר צפיפות האוכלוסייה בה היא 8,153 נפש לקמ"ר. על פי דו"ח שפרסמה התכנית הסביבתית של האו"ם במאי 2020, עזה מתמודדת מול משבר מים מאחר ומפלס מי התהום של אקוויפר החוף ירד ביותר מעשרה מטרים מתחת למפלס פני הים. קיבולת המים היא 55-60 מיליון מטרים מעוקבים לשנה, אולם תושבי הרצועה שואבים כ- 160-200 מיליון מטרים מעוקבים לשנה ומתוכם, רק 4% מהמים משמשים כמי שתייה. הגישה למי שתייה בעזה באמצעות רשת המים הציבורית נסקה מ- 98.3 אחוז ב-2000 ל- 10.5 אחוז ב-2014.
כתוצאה משימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה וזרימת הביוב לאקוויפר החוף עלו ריכוזי החנקן פי ששה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הכלור גבוהים גם כן. מחלות הנגרמות ממים מהוות כ- 26% ממחלות הילדים בעזה. מערכות אקולוגיות ימיות, בריאות הציבור ומתקני ההתפלה נפגעים בשל זרימה רחבת היקף של מי שפכים לא מטוהרים מעזה. כמות הביוב ומי השפכים הזורמים מדי יום מרצועת עזה לים התיכון עלתה מ- 90 אלף מטרים מעוקבים ליום בשנת 2012 ל- 100 אלף מטרים מעוקבים ביום ב-2016 ול- 110 אלף מטרים מעוקבים ביום ב-2018.
"פסולת מוצקה גם מהווה מפגע סביבתי ברצועת עזה ובישובי עוטף עזה, ששריפתו בקרבת גדר הגבול גורמת לזיהום אוויר ולמטרדי ריחות ומזיקים. לראייה, ב-2019 כ- 443 טון של פסולת מוצקה ליום הועברו למטמנות שחלק ממוקמות בקרבת שטחים חקלאיים או אזורים עירוניים ומזהמות את הקרקעות באזורים הללו".
