האסון בהילולת הרשב"י במירון בו נהרגו 45 בני אדם ומאות נוספים נפגעו פיזית ונפשית מותיר אחריו מאות משפחות במשבר נפשי וכלכלי. לצד חקירת נסיבות המחדל והבאת האשמים בו לדין, קיים צורך דחוף לייצר מנגנון פיצויים הולם, שיקל על אותן משפחות לחזור ולבנות את חייהן. בצל המשבר הפוליטי, נראה שהכנסת מתקשה לקדם חקיקת מנגנון פיצויים רלוונטי, וגם ההצעות שעל הפרק לא בהכרח נותנת מענה מספק.

למשפחות הנפגעים יש תקדים מדאיג במיוחד לשאת אליו עיניים. נפגעי אסון ורסאי, שאתמול מלאו לו עשרים שנה, נלחמו על זכותם לפיצויים שנים רבות, ורק אחרי 16 שנים שולמו רוב הפיצויים. חלקם לא קיבלו את מלוא הפיצויים עד היום.

התנגשות בוועדה המסדרת

ויכוח סוער התקיים אתמול (שני) בוועדה המסדרת של הכנסת, סביב הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת נסיבות האירוע. חברי כנסת חרדים מסיעות ש"ס ויהדות התורה עצרו את הדיון שוב ושוב, וזאת בעקבות סירובה של יו"ר הוועדה קרין אלהרר (יש עתיד) לעלות להצבעה את הצעת חוק של ח"כ יעקב אשר עליה חתומים חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית להקמת מנגנון פיצויים ראשוני.

ח"כ אלהרר טוענת כי ההצעה המובאת היא זו שנכשלה בטיפול באסון ורסאי, וגרמה לעיכובים בהעברת הכסף. לטענתה הצעת החוק שאושרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית נותנת מענה גם לנושא הפיצויים, אבל אלה כלל לא מופיעים בחוק. בתשובה לשאלת 'דבר' נמסר כי הוועדה תקבל בכתב המינוי שלה אחריות גם לנושא הפיצויים, אבל לפי החוק היא יכולה לכל היותר להמליץ על מנגנון כזה, ובכל מקרה עבודתה צפויה לקחת שנים.

"הדבר החשוב הוא הסכום"

עם זאת, הצעת החוק שנדחתה אכן מעתיקה את מנגנון הפיצויים בו נעשה שימוש באסון ורסאי, וגם עליו יש ביקורת רבה. החוק קובע הקמת ועדה ובה 11 חברים, שתגבש קריטריונים לסיוע, ביניהם חומרת הפגיעה ומקורות ההכנסה של המשפחה. הסיוע שיינתן לא מחליף את הפיצויים להם זכאיות המשפחות בתוך ההליך המשפטי, ומטרתם להוות סיוע ראשוני ופשוט לעומת ההליך שעלול לקחת שנים.

עו"ד אסף פוזנר, מי שליווה את נפגעי אסון ורסאי מהרגע הראשון וכיום פועל גם לסיוע למשפחות שנפגעו באסון במירון, מסביר את הבעייתיות.

"הצעת החוק גובשה עם הרבה כוונות טובות ואמפתיה, אבל במבחן התוצאה, העזרה שלה לנפגעי אסון הוורסאי הייתה מועטה" הוא מסביר. "הרעיון היה לתת סיוע מידי, עד שיהיו פסקי דיו. אף אחד לא צפה ב-2001, בטח לא אני, שזה ייקח 20 שנה".

"בסופו של דבר כל משפחה קיבלה כמה עשרות אלפי שקלים, וזה אחרי שהם עברו ועדות וביורוקרטיה. תשאל את המשפחות אם זה היה שווה את זה".

מה הבעיה בחוק?
"המבנה של הוועדה הוא כזה שהיא מקבלת סכום כסף מסוים ואותו היא צריכה לחלק, לא מקבעים סכום, ואז התשלום נמוך. הדרך בה המדינה ניהלה את זה פשוט מסמסה את זה".

אפשר לתקן את החוק כך שכן תהיה לו משמעות?
"יש תועלת בחוק כזה אם הוא מקבע סכום משמעותי של פיצוי. אם נניח היו אומרים שמשפחה של כל נפטר תקבל 300 אלף שקלים, זה אמנם נמוך מהסכום שמגיע להם והם צריכים עדיין לתבוע. אבל כסכום התחלתי יש לזה משמעות. אפשר גם לחוקק חוקים כמו לנפגעי הגזזת או הפוליו, שם יש מענק ראשוני, ואחריו גם קצבה בהתאם לרמת הפגיעה."

"ב-2001 הצעתי למדינה לעשות חוק שיעבוד כמו חוק פיצויי תאונות דרכים. זה חוק שנותן פיצוי נמוך יותר, אבל הוא מהיר ויעיל ונותן מענה לכולם. הפיצוי במירון יהיה מורכב מאד. היו עשרות אלפי אנשים על ההר, רבים מהם נפגעו בצורה ישירה או עקיפה, פיזית או נפשית. בוורסאי ניתן בסוף פיצוי ל-400 איש אנשים שהיו באירוע, 75 אלף שקל לאדם. במירון לא יהיה אפשר לעשות את זה".

הביטוח הלאומי יציג מענה ראשוני

נושא הפיצויים עלה בכנסת בשבוע שעבר, סביב בקשתה של ח"כ אתי עטיה (הליכוד) לשלם מקדמה לנפגעים באסון, וזאת לאחר פניות שהגיעו אליה מצד משפחות שנקלעו למצוקה. מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר התחייב להביא היום לוועדה הצעה להקדמת חלק מהתשלומים להם זכאים הנפגעים מביטוח לאומי, מה שיכול לתת למשפחות סיוע בהיקף קטן, אבל באופן מידי. לגבי פיצוי משמעותי יותר, יש לקוות שמדינת ישראל למדה את הלקחים מהטיפול בנפגעי אסון ורסאי. נכון לעכשיו, זה לא נראה כך.