הרץ הבריטי, רון היל, אחד הספורטאים המיוחדים בהיסטוריה, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 82. אפשר לפרט על הישגיו של היל בריצה אבל זה לא הכרחי כדי להבין את גדולתו ומורשתו של האיש. למען הדיוק ההיסטורי, אציין שהיל היה האדם השני בהיסטוריה שירד מ- 2:10 שעות במרתון. היל ניצח וקבע שיא מסלול במרתון בוסטון היוקרתי וקבע שיאי עולם למרחקים של 16 ק"מ ו-25 ק"מ.

רון היל מאוד אהב לרוץ. הוא רץ למרחקים קצרים, ארוכים, על מסלול, בשדה, בחום, בשלג, יחף ועם נעלים. הוא רץ ביותר מ-100 ארצות ואין מרחק או מסלול שהוא לא עשה. הוא רץ כל יום לעבודה ובחזרה. היל כל כך אהב לרוץ, שהוא רץ כל יום במשך 52 שנים ו-39 ימים.

היו ימים, שבהם היל רץ מרתון – סה"כ 115 מרתונים רשמים, 112 מהם בפחות מ- 2:50 שעות. היו ימים, שבהם הוא רץ במשחקים האולימפיים – סה"כ שלוש פעמים. היו ימים שהוא רץ פעם אחת, היו ימים שהוא רץ פעמיים ולעיתים גם שלוש פעמים ביום.

***

רצף הריצה שהתחיל ב-1964 בעקבות משבר אישי כמעט הסתיים ב-1993, אחרי שהיל שבר את עצם הבריח בתאונת דרכים. ל"מזלו" הוא רץ בבוקר, שלפני התאונה, וחמק מבתי החולים למחרת כדי להמשיך את הרצף. חבריו מספרים, שהיו ימים, שהוא רץ, אחרי לילה של שיכרות וימים, שבהם רץ בתוך שדה התעופה, כי לא הייתה שום אפשרות אחרת. עבור רון היל הריצה הייתה שיגרה כמו לצחצח שיניים ולאכול ארוחת בוקר.

רון היל לאחר שזכה במרתון בסקוטלנד (צילום: PA Images via Reuters Connect)

ב- 30 בינואר 2017 היל יצא לריצת הבוקר השגרתית שלו ואחרי 400 מטר חש כאבים בחזה ודופק גבוה אז עצר. בדף הפייסבוק שלו נכתב באותו יום: "רון החליט לקחת יום חופש". וככה בהודעה קצרה וצנועה הסתיים רצף הריצה היומי הארוך ביותר בהיסטוריה: במשך 19,032 ימים ברציפות רון היל לא דילג על יום ריצה. נפוליאון בונפורטה אמר ש"הניצחון שייך למתמידים". על פי ההגדרה הזאת: רון היל היה אלוף העולם.

***

לא צריך כישרון יוצא דופן כדי לרוץ למרחקים ארוכים. הריצה, להבדיל מכדורגל, כדורסל או התעמלות אומנותית, אינה מחייבת מיומנות טכנית או קואורדינציה. התכונה החשובה ביותר, שהכרחית לרץ למרחקים ארוכים היא התמדה. אפשר להרחיב ולומר, שנדרשת סבלנות, נחישות ומידה של צניעות כדי להיות רץ למרחקים ארוכים, אבל אם יש תכונה אחת, שמגדירה ומסכמת באופן מושלם את הרוח של הריצה למרחקים ארוכים אז היא התמדה. תכונה שאין לה תחליף. כל הכישרון והגנטיקה שבעולם לא יגרמו לרץ שאינו מתמיד להפוך לרץ למרחקים ארוכים. אבל התמדה תהפוך גם "בטטת כורסה" לרץ למרחקים ארוכים.

בענף ספורט, שעקביות היא הבסיס והמהות שלו, היל היה דוגמא ומופת. פסל החירות של קהילת הרצים. היל רץ מתוך שגרה, כחלק מאורח החיים וחלק מההגדרה העצמית. "זה האתגר שלי. זה גורם לי לצאת מהבית בכל בוקר וזה טוב לבריאות הפיזית והנפשית שלי ואני יכול לשלוט בזה באופן יומיומי", הוא אמר.

***

ההשפעה של היל על עולם הריצה הייתה מעבר לכמות הקילומטרים שעברו רגליו. כד"ר לכימיה, הוא הראשון שפיתח ושילב סיבים סינתטיים בבגדי ריצה וייסד מותג ספורט מוצלח, שנקרא על שמו. הוא גם הראשון, שהשתמש בדיאטת העמסת פחמימות עם שלב דילול פחמימות לפני המרתון. דיאטה שנהוגה ונפוצה עד היום.

רון היל חוגג את הניצחון במרתון אתונה, ספטמבר 1969 (צילום: AP)

היל תיעד באופן דקדקני את שגרת הריצה שלו במחברות במשך יותר מ- 50 שנה. בשני העשורים האחרונים הוקם אתר אינטרנט, בעל השם המתבקש, runeveryday , שמרכז, עוקב ומתעד רצים מכל העולם שרצים בכל יום. באתר יש 1,377 רצים, שכבר פרשו, ומעל 3,000 רצים פעילים. כדי להיכנס לרשימה צריך לרוץ יותר מ- 1.6 ק"מ במשך 365 ימים ברציפות לפחות.

ג'ון סאת'רלנד, אמריקאי בן 70, שהחל לרוץ בגיל 18, ירוץ מחר (שלישי) בפעם ה-19,000 ברציפות. אם הכל ילך כשורה, בעוד קצת יותר מחודש הוא גם ישבור את הרצף. אבל ההשפעה, המורשת והרוח של רון היל ימשיכו להתקיים לנצח.

RIP #RonHill what an incredible running achievement pic.twitter.com/0KUqifTVQ6

— Stephen Logan (@Stephen_Logan) May 23, 2021