בדומה להסכמה של מדינות ה-G7 להביא בזמן הקרוב תכניות השקעה משמעותיות כדי לחלץ את משקיהן ממשבר הקורונה, בנק ישראל פרסם אתמול (שני) קווי מתאר לתכנית השקעות להגברת הפריון במשק. במרכז הצעת הבנק: השקעה ממשלתית בהיקף של כ-3.3% מהתוצר בשנה, לאורך חמש שנים, כדי לחזק את מנועי הצמיחה ארוכי הטווח.

התכנית מתמקדת לא רק בהשקעות ממשלתיות אלא גם ברפורמות שאמורות, לטענת אנשי הבנק, להגביר את קצב הצמיחה במשק בעתיד אבל גם לעודד את ההתאוששות מהמשבר בטווח הקצר.

(עיצוב: אידאה)

מימון התכנית, על פי ההצעה, יתבצע באופן משולב ושווה דרך גיוס חוב, העלאת מיסים או ביטול פטורי מס וקיצוץ הוצאות אחרות. בבנק ישראל שמים דגש גדול על צמצום מה שהם מכנים "הגרעון המבני": הוצאות קבועות שלא תורמות לשיפור הפריון. לצורך כך, ממליצים  אנשי הבנק על קיצוץ שנתי של כ-1.2% בהוצאות אחרות. עם זאת, הזהירו שלא להתחיל את צעדי הצמצום לפני יציאה מוחלטת של המשק ממשבר הקורונה.

איך יתפתח היחס בין החוב לתוצר בכל אחת מחלופות המימון? (עיצוב: אידאה)

"התאוששות המשק דורשת כעת מהממשלה לעסוק בחזרה מהירה ככל הניתן של המשק לפעילות מלאה ובמניעת נזקים מתמשכים של המשבר, אך בה בעת יש לטפל באתגרי המשק שמעבר לאופק הקורונה", מסר בנק ישראל.

מדובר בתכנית השקעות קטנה יחסית לאלו שצפויות להיות מוצגות במדינות OECD אחרות.  גם בתרחיש המקסימלי שהתכנית תיושם במלואה, ההוצאה האזרחית בישראל תשאר נמוכה לעומת מדינות ה-OECD. לעומת הוצאה אזרחית בהיקף של 32.7% מהתוצר לפני משבר הקורונה, התכנית של בנק ישראל תביא את ההוצאה האזרחית לשיעור של 34.2% מהתוצר. שיעור נמוך באופן ניכר ממדינות כמו גרמניה (42.6%) וצרפת (52.3%), עוד לפני שהוצגו שם תכניות ההשקעה להתאוששות מהמשבר.

צמצום פערים בחינוך והשקעה בתחבורה ציבורית

תכנית ההשקעות שהציע הבנק מכוונת להעלאת רמת הפריון המשק ועוסקת בעיקר בתחומים שמשפיעים על קצב הצמיחה בעתיד. לתכנית יש ארבעה צירים, שהם הנושאים המסורתיים בהם בנק ישראל עוסק כשמדובר בהגברת הפריון: השקעה בחינוך, השקעה בתשתיות (בעיקר תחבורה), רפורמות פיננסיות, ודיגיטציה של שירותי הממשלה.

ההשקעה במערכת החינוך, או כפי שהיא נקראת בבנק ישראל "פיתוח ההון האנושי של ישראל", שמה דגש בעיקר על המגזר החרדי והמגזר הערבי. "בהמלצות ניתן דגש למיקוד המשאבים הנוספים ביחידים מרקע חברתי כלכלי חלש", נכתב בהצעה, "זאת מכיוון שחשיבותה של המערכת הציבורית גבוהה ביותר עבורם, ומפני שהפיגור של ישראל בהישגים היחסיים של ילדים מרקע חלש גדול במיוחד בהשוואה למדינות המפותחות".

(עיצוב: אידאה)

נתוני בנק ישראל מראים על פער גדול בהוצאה הממוצעת על תלמידים ערביים לעומת תלמידים יהודים. כך, למשל, בחינוך התיכוני, תלמיד ערבי ממוצע מרקע חלש זוכה לכ-27 אלף שקלים, לעומת תלמיד יהודי מרקע דומה שזוכה לכ-45 אלף שקלים.

בבנק ישראל ממליצים לסגור את הפער בין התלמידים הערבים ליהודים על ידי הגברת ההעדפה המתקנת בתקצוב והגברה משמעותית של היקף לימודי העברית כהכנה להשתלבות במשק בעתיד.

ביחס למערכת החינוך החרדית ממליצים אנשי הבנק לעודד את לימודי הליבה, ובמקביל להשקיע במערכות הכשרה שיספקו מענה למבוגרים בלי רקע מקצועי שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה. בבנק ישראל קוראים לטפח את מערך ההכשרות המקצועיות והמגמות המקצועיות טכנולוגיות בתיכון.

משקל המגזרים השונים בגילאי העבודה העיקריים (עיצוב: אידאה)

בתחום התשתיות ממליצים בבנק לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית על ידי הקלת הרגולציה. עוד ממליצה ההצעה להגביר את ההשקעה הממשלתית בתחבורה הציבורית כדי לסגור את הפער בהיקף ואיכות השירותים לעומת מדינות מפותחות אחרות.

באופן מיוחד ממליצים בבנק ישראל להשקיע בתחבורה ציבורית תת קרקעית כמו המטרו, ולהקים רשויות מטרופוליניות שיהיו אחראיות על תכלול כל הצעדים להשקעה בתחבורה.

בנוסף ממליצה ההצעה להגביר את השירות הקיים בתחבורה הציבורית ולהפחית את התמריצים לשימוש ברכב פרטי. בין היתר על ידי צמצום הטבות שכר והטבות מס הקשורות לכך.

בתחום ההשקעה הירוקה, בבנק ישראל ממליצים לבחון יישום הדרגתי של מס על פליטות פחמן כדי להגביר את התמריץ לעבור למקורות אנרגיה ללא פליטות.