מתחם הישיבה בחדר האוכל החדש, במגדל המשרדים של כרטיסי האשראי "מקס" בבני ברק, מרווח, מעוצב בגווני שחור ועץ. השולחנות שחורים וכסאות העץ שחורים-לבנים. מהחלונות הגדולים נשקף נוף הסביבה העירונית, והמרפסת הצמודה, שגם בה אפשר לאכול, מלאה בצמחייה ירוקה.

"מקס" נפרדה לעצמאות מבנק לאומי לפני כשלוש שנים, בעקבות החוק שהפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. מגדל המשרדים של החברה נחנך במרץ 2020. חדר האוכל החדש במגדל נפתח החודש, והוא משרת את 1,300 עובדי החברה, רבים מהם צעירים – חילונים, דתיים, חרדים וערבים.

פסי המזון בכניסה לחדר האוכל, פס בשרי ופס חלבי. מרווח ומעוצב משרת 1,300 עובדים ביום (צילום: הדס יום טוב)

פסי המזון בכניסה לחדר האוכל – פס בשרי ופס חלבי – גדושים בכל טוב: המבורגר, דגים, טורטיה ממולאת בבשר, שניצלים צמחוניים, מאפים ומבחר תוספות: סלטים, ירקות בתנור, תפוחי אדמה, אורז, וכמובן צ'יפס. לרשות העובדים יש גם עמדות קינוחים, ומקררי שתיה קלה וגלידות.

שדרוג לסטייק בתוספת תשלום

כל העובדים במתחם, כולל שומרים ומנקים שמועסקים דרך חברות קבלן, מקבלים 34.5 שקלים ביום לארוחה בחדר האוכל, סכום שמכסה מנה עיקרית, תוספות, שתיה (יש גם גזוז) וקינוח. שדרוג לסטייק, מנה נוספת, או פחית שתייה דורש תוספת תשלום. עבור כל הזמנה, גם שימוש במכונת קפה, יש להעביר את כרטיס העובד בעמדת תשלום.

עמדת התשלום. כל העובדים, כולל עובדי הקבלן, מקבלים 34.5 שקלים ביום לארוחה (צילום: הדס יום טוב)

חדר האוכל פתוח בין 12:00 ל-15:00 ולכל עובד מותרת הפסקה של ארבעים דקות לאכילה. נוסף על כך, העובדים מחזיקים בכרטיסי "תן ביס", בהם נטען סכום של חמישה שקלים ליום, לשימוש במכונות האוטומטיות, או בקיוסק. מי שנדרש לעבוד מחוץ למשרד מקבל 40 שקלים בכרטיס תן ביס עבור יום עבודה בשטח או בבית.

"הצ'יפס עף הכי מהר"

אור שמיר (29) וטל אזולאי (28) החלו לעבוד ב"מקס" כנציגות שירות עם שחרורן מצה"ל. עם הזמן התקדמו בחברה, וכיום שמיר מנהלת את צוות וורד-עלית, מלקוחות הפרימיום של החברה; ואזולאי היא רכזת תחום תובנות לקוח ועוסקת בסקרי שביעות רצון הלקוחות.

אור וטל: "גם במשרדים הקודמים היה חדר אוכל, אבל הוא היה מפוצל, ולא כל כך גדול" (צילום: הדס יום טוב)

לחדר האוכל הן יורדות יחד. "לפני שנה עברנו לבניין הזה", מספרת אזולאי, "זה שדרוג אדיר. הכל במקום אחד, לפני כן היינו בשלושה מבנים. חדר האוכל גדול, חדש והרבה יותר נקי. אני אוהבת את זה שאני רואה פרצופים חדשים, או כאלה שלא ראיתי הרבה זמן. יש מפגש של כל העובדים, זה מרגש".

"גם במשרדים הקודמים היה חדר אוכל", אומרת שמיר, "אבל הוא היה מפוצל, ולא כל כך גדול ומפואר. אני מאוד אוהבת להגיע לכאן, ומעדיפה את חדר האוכל על הזמנה מבחוץ. ה-40 שקלים שרוב העובדים מקבלים בתן ביס לרוב לא באמת מכסים את ההזמנה".

מזנון מגוון, "טורטיה ממולאת בבשר, ירקות שורש, קינוחים, וכמובן צ'יפס" (צילום: הדס יום טוב)

הן מרוצות מהמגוון בחדר האוכל. "כשעבדנו מהבית אכלתי המון ג'אנק", אומרת אזולאי, "פה יש גיוון, יש לך מבחר גם של מנות בריאות יותר".

אבל לא בטוח שהבריאות עומדת בראש מעינייהם של כל העובדים. עובד חדר האוכל, המגיש בפס הבשרי, מספר שההמבורגר הוא אחד המאכלים המועדפים, ו"הצ'יפס עף הכי מהר".

"כל יום יש לנו בחדר אוכל פרלמנט קבוע"

יוני נקש (32), עובד במחלקת מכירות קרוב לשנתיים. הוא צמחוני ובוחר מנה מהפס החלבי. חדר האוכל הוא לדבריו, אחת מהסיבות שבגללן הוא אוהב לעבוד ב"מקס". "מאוד טעים פה", הוא אומר. "זה גם מאוד נוח שהכל נגיש ואני לא מבזבז את הזמן. אני יורד, אוכל, עולה, לא מתעסק בלצאת ולחפש אוכל ללא בשר.

יוני נקש: "נוח שהכל נגיש ואני לא מבזבז את הזמן, לא מתעסק בלחפש אוכל ללא בשר" (צילום: הדס יום טוב)

"חוץ מזה", הוא מוסיף, "אני תמיד יושב עם חברים. כל יום יש לנו את הפרלמנט הקבוע", הוא צוחק. "זה הזמן שלנו להתעדכן, לדבר. נחמד שזה חלק מהתנאים בעבודה". נקש מעביר את כרטיס העובד בקופה, לוקח את המגש העמוס ומצטרף לחברים שכבר מחכים לו בפרלמנט של עובדי המכירות.

יושבים עם חברים, "כל יום יש לנו את הפרלמנט הקבוע" (צילום: הדס יום טוב)

"לא צריך לבזבז את ההפסקה על תורים במסעדות"

בני מנשה (32), נשוי ואב לארבעה, עובד בחברה כבר 11 שנים, במוקד הלקוחות האסטרטגיים. הוא גם חבר בוועד העובדים. לדבריו, חדר האוכל במקום העבודה הוא לא פחות מברכה. "אשתי כל יום צריכה להביא אוכל לעבודה, או להתאמץ ולמצוא מסעדות שמתאימות לה באזור, וכבר נמאס לה מהמסעדות בקרבת המקום. פה יש אוכל טעים ומגוון שמשתנה כל יום, זה חוסך עוד דאגה במהלך היום. אני לא צריך לבזבז את ההפסקה שלי על חיפושים ותורים במסעדות".

בני מנשה: "אני מכיר את מי שמבשל לי ויודע שזה נקי, טוב וכשר" (צילום: הדס יום טוב)

מלבד זאת, "אני יודע שפה יש פיקוח, אחריות. האוכל חם, אני מכיר את מי שמבשל לי ויודע שזה נקי, טוב וכשר". ומעבר לכך, ישנה גם משמעות חברתית. "אני יושב עם אנשים, נח קצת, יש לי עם מי לעבד חוויות. אני חושב שצריך שיהיו חדרי אוכל בכמה שיותר מקומות עבודה, כי זה גם מגבש את העובדים וגם עושה להם חוויה יותר טובה. כשעובד שבע הוא עובד יותר טוב ונותן תפוקה יותר טובה".