שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעו על קידום פתיחת המשק לייבוא על ידי שינוי מערך התקינה שמופיע בחוק ההסדרים. עיקר התכנית הוא מעבר לאכיפה בדיעבד, במקום בדיקת מוצרים בשערי הארץ.
התכנית כפי שמופיעה בחוק ההסדרים מבטלת את החובה לקבל אישור מראש למוצרים שנכנסים לישראל באמצעות תוספת של שני מסלולים: ייבוא על בסיס הצהרה של היבואן שהוא עומד בתקנים של האיחוד האירופי ושהמוצר משווק במדינה אירופית אחת לפחות; או יבוא של מוצר המתאים ל'מוצר יחוס', כלומר מוצר דומה שכבר משווק בישראל וקיבל אישור.
המסלול הקיים היום – אישור על ידי מכון התקנים הישראלי – יישמר, אבל ישמש רק למספר מצומצם של מוצרים, ביניהם חלק ממוצרי המזון, הבשר, המזון לתינוקות ועוד.
מטרת התכנית היא להתאים את התקנים בארץ לאלה שנהוגים במדינות אחרות, במקום תקינה ישראלית. למרות המשקל הרב שמקבל הנושא הזה בפרסום התכנית, במרבית התחומים אהיחוד הזה כבר קיים, והתקנים בישראל זהים למעשה לאלה שבמדינות אחרות. מרבית ההתאמות קשורות לעניינים כמו תוויות והוראות בעברית, התאמה למערכת חשמל ישראלית וכד'.
הרפורמה שיוצאת לדרך משנה את כל הפיקוח על מוצרים שנכנסים לישראל, ובכך גם את תפקידו של מכון התקנים, שאחראי לאישור מרבית המוצרים. במקום שכל מוצר ייבדק עם הכניסה לישראל, תתבסס הרגולציה על בדיקה בדיעבד ואכיפה מדגמית, תוך צפיה כי היבואנים יעמדו בתנאים על מנת להמנע מקנסות ועונשים.
עם זאת, יש לציין שנכון לעכשיו מערכת האכיפה כלל איננה קיימת בצורה משמעותית ובהיקפים הנדרשים כדי לעמוד במשימה. בחוק ההסדרים יש אמנם סעיף שנקרא "הגברת אכיפה", אבל נכון לעכשיו הוא מכיל רק הקמת צוות שיגיש המלצות תוך 180 ימים. יש לציין שאת התכנית כולה יש רצון ליישם תוך שנה.
שר האוצר, אביגדור ליברמן התייחס לתכנית: "פתיחת השוק לייבוא ולתחרות היא השלב הראשון בסל הפתרונות שאני מקדם לטיפול ביוקר המחיה בישראל. אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל. הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת על מנת ולאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים. אני מודה לשרת הכלכלה והתעשייה על שיתוף פעולה פורה ועל הבנה עמוקה בצורך בצעד חשוב זה".
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "הרפורמה נעשית בשיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה ומצטרפת לשורת רפורמות, ובראשן הרפורמה ברגולציה, שמטרתן לחזק את כושר התחרות של המגזר העסקי, להפחית חסמים לפעילות עסקית, להגביר את יעילות המשק ולהגדיל את הפריון, וזאת במטרה להביא לצמיחה גבוהה של הכלכלה לרבות הייצור והתעשייה הישראלית".
