החיים לא תמיד מחלקים את הקלפים הטובים ביותר, וספורט יכול להיות הזדמנות לשנות מציאות. ארבע ספורטאיות אולימפיות מוכיחות.
מאסומה אליזדה | רוכבת אופני כביש
אליזדה (24) היא בת למשפחה מהעם האזרי, שחלקו חי באפגניסטן, כמיעוט נרדף על ידי הטאליבן, וחלקו באירן. כשהייתה ילדה, משפחתה נמלטה מאימת הטאליבן והלכה ברגל במשך שמונה ימים עד טהרן. שם למדו אליזדה ואחותה הצעירה לרכב על אופניים.
לאחר עשר שנות גלות החליטה המשפחה לחזור לאפגניסטן בתקווה למצוא חיים טובים יותר. הם הגיעו לקאבול, הבירה. אליזדה המשיכה לרכוב על אופניים וביחד עם אחותה ועוד כמה נערות, הקימה קבוצת רכיבה שהתחרתה באופני כביש, בצלו של השלטון הדתי המאיים. גברים שראו אותה מתאמנת על הכביש זרקו עליה אבנים ולא פעם ניסו לפגוע בה פיזית.
החיים השתנו כשהשמועה על קבוצת הרכיבה יוצאת הדופן הגיעה לצרפת. צוות צילום צרפתי צילם ב-2016 סרט דוקומנטרי, "אפגניסטן – המלכות הקטנות של קאבול", המתעד את סיפורה של הקבוצה. הסרט עוקב אחר מאסומה ומציג אותה כמנהיגת הקבוצה. הסרט נגע ללבו של עורך דין צרפתי שצפה בו. הוא הצליח ליצור קשר עם שתי האחיות, וסידר למשפחת אליזדה ויזה ומקלט בצרפת.
האחיות החלו באימונים אינטנסיביים בעיר ליל, עד שאליזדה הצליחה להשיג את הכרטיס לטוקיו. בדרך לשם היא העניקה למשפחתה הזדמנות לחיים טובים יותר.
תתחרה ב-28.7.
דֶפּיקה קומארי | קשתית
קומארי (27) נולדה בכפר במזרח הודו, לאב נהג ריקשה ולאם אחות. כילדה נהגה לירות על עצי המנגו בחץ וקשת שהכינה מבמבוק. חייה השתנו כשהיתה בת 12, בעקבות נסיעה לביקור אצל סבתה. בת דודתה, שהיתה בעצמה קשתית, סיפרה לה על אקדמייה לקשתות, שמספקת לתלמידים שלוש ארוחות ביום ודמי מחייה. קומארי אהבה את הרעיון לעזוב את הבית ולהקל על הוריה את הנטל הכלכלי הכבד. אלא שמעולם לפני כן היא לא עסקה בספורט ולא אחזה בידיה קשת מקצועית.
כשמנהל האקדמיה בחן את כישוריה, הצעירה השברירית בקושי הרימה את הקשת הספורטיבית, ולא הצליחה לתפעל את הכלי הבלתי מוכר. בקשתה להתקבל לפנימייה נדחתה. אך קומארי לא ויתרה. היא ביקשה לקבל שלושה חודשי ניסיון, כדי להוכיח את עצמה. והיא קיבלה.
במהלך התקופה בפנימייה התברר שתנאי המחייה רחוקים מאוד ממה שהובטח לה. באקדמיה לא היו מקלחות או שירותים, והיא נאלצה להתרחץ במי הנהר. בלילות, פילים היו מטיילים בחצרות ועל התלמידים נאסר להסתובב בחוץ אחרי שהחשיך.
המזל השתנה כשהיתה בת 14. במהלך תחרות מבחן לאליפות העולם לנוער, היא הרשימה מאמן חץ וקשת בכיר, שלקח אותה איתו למרכז הספורט האיכותי באקדמיית "טאטה", שהוציאה ספורטאים אולימפיים במגוון ענפים.
קומארי, שנישאה בשנה שעברה לקשת, זכתה עד כה בשתי מדליות כסף באליפויות עולם ובשש מדליות (אחת זהב) באליפויות אסיה. לטוקיו היא מגיעה מדורגת ראשונה בעולם, והיא התקווה הגדולה של הודו למדליית זהב אולימפית.
תתחרה ב-27-29.7, הגמר ב-30.7.
אודוּנאיו אדקורויֶה | מתאבקת חופשית (עד 57 ק"ג)
אדקורויה (32) גדלה בבית עני בניגריה, וכילדה התרוצצה ברחובות. "לא היה כלום בבית, הייתי צריכה לעבוד כדי שיהיה לנו אוכל", סיפרה לאתר הוועד האולימפי. "נאלצתי לעזוב את הלימודים כדי שאוכל לעבוד כרוכלת. לפעמים הייתי צריכה לעבוד גם בעבודות כפיים קשות".
בבית הספר נהגה ללכת מכות ומאמן היאבקות שזיהה את הפוטנציאל שלה, הזמין אותה לקחת את האנרגיות שלה למזרון. היא החלה להתאמן וגילתה כישרון בענף, אך חששה שהוריה יסרבו לתת לה להשתתף בו. כשהיתה בת 16 אמרה להורים שהיא הולכת לבית הספר, אך במקום זאת נסעה לתחרות אזורית, וזכתה במדליית הזהב הראשונה שלה. השמחה התחלפה בעצב, כשאביה גילה זאת והעיף אותה מהבית.
למזלה, המאמן שלה נכנס פעם נוספת לתמונה. הוא הרגיע את ההורים והציע להם עסקת חבילה: אדקורויה תעבור לגור אצלו בבית, תמשיך לעסוק בהיאבקות, והוא ישלם את שכר הלימוד שלה בבית הספר. ההורים הסכימו ואדקורויה עברה להתגורר במשך תשע שנים אצל המאמן.
לטוקיו היא מגיעה עם שלוש מדליות מאליפויות עולם, בתקווה להשיג גם מדליה אולימפית.
תתחרה ב-4-5.8
בריג'יד קוסגיי | רצת מרתון
הרצה הקנייתית בת ה-27 גדלה בבית עני בקניה עם אמה וששת אחיה. כשהייתה תלמידה בחטיבת הביניים, נאלצה לעתים לרוץ ללימודים. "בית הספר שלי היה 10 ק"מ מהבית", סיפרה בראיון ל-BBC, "לפעמים כדי להימנע מאיחור הייתי רצה. בדרך פגשתי ספורטאים שהתאמנו, ואמרתי לעצמי: 'אני יכולה להיות כמוהם".
בגיל 17 פרשה מהלימודים, כי לאמה לא היה איך לממן את שכר הלימוד. היא החלה להתאמן בריצה עם מת'יו קוסגיי, בעלה לעתיד. די מהר נכנסה להריון, הם התחתנו, ובגיל 18 בלבד ילדה קוסגיי תאומים. אך מה שיכול היה להיות אקורד הסיום לקריירה שלא הצליחה להמריא, הפך בכוחותיה לנקודת ההתחלה.
בעלה, שארגן קבוצה של רצים גברים, עודד אותה, כשהיתה בת 21, להצטרף עם מאמן אחר למחנה אימונים של הקבוצה. היא נענתה, והוא נשאר עם הילדים בבית. לאחר המחנה היא נסעה למרתון הראשון שלה בפורטוגל, ובפעם הראשונה בחייה הצליחה לממש את הפוטנציאל: היא סיימה במקום הראשון. מאז הפכה לאחת הרצות הטובות בעולם. לטוקיו היא מגיעה כשיאנית העולם במרתון וכמועמדת הבכירה לזהב.
תתחרה ב-7.8
