דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.2°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.2°תל אביב
  • 26.8°חיפה
  • 28.8°אשדוד
  • 28.5°באר שבע
  • 38.9°אילת
  • 32.4°טבריה
  • 25.8°צפת
  • 28.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

ההוצאה הלאומית לבריאות זינקה ב-5.2% בשנת הקורונה, אך ישראל עדיין מתחת לממוצע OECD

לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה הכוללת עמדה בשנה החולפת על 118.1 מיליארד שקלים, מתוכם 60% מתקציב המדינה וממס הבריאות | העלייה נובעת מתקציבים ייעודיים לקורונה, שלא נותבו להשקעות ארוכות טווח

מחלקת הקורונה במרכז הרפואי שיבא (צילום ארכיון: יוסי זינגר / פלאש 90).
מחלקת הקורונה במרכז הרפואי שיבא (צילום ארכיון: יוסי זינגר / פלאש 90).
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל גדלה עקב מגפת הקורונה, וגם שיעור המימון הציבורי לבריאות ביחס לתמ"ג – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (שלישי). עם זאת, חלקה של ההוצאה הכוללת על בריאות בכלכלת ישראל נמוך מממוצע המדינות המפותחות.

לפי הנתונים, ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2020 במחירים קבועים עלתה ב-5.2% לעומת שנת 2019. ההוצאה לנפש עלתה ב-3.4%. במחירים שוטפים עמדה ההוצאה על 118.1 מיליארד שקלים, שהם 8.5% מהתמ"ג.

ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את כלל ההוצאות, הן של הממשלה והן של אזרחים פרטיים, גורמים עסקיים או תרומות. בפילוח של ההוצאה לפי מגזר מממן, 29% מההוצאה לבריאות היתה של אזרחים וגורמים פרטיים: 17% הגיעו מתשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים). 12% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים.

כ-70% מהמימון של ההוצאה לבריאות היה ציבורי, והגיע ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"רים ציבוריים, כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 21% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2020 מומנו מגביית מס בריאות, ו-49% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, מימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.

בלמ"ס מצביעים על גידול בשיעור המימון הציבורי כאחוז מהתמ"ג, שעמד בשנת 2020 על 6.0%, עלייה לעומת שיעור של 4.9% בשנת 2019. בשיעור המימון הפרטי (ללא חו"ל) מהתמ"ג נרשמה ירידה קלה – מ-2.6% ל-2.5%. עם זאת יש לציין שבמונחים ריאליים העלייה נמוכה יותר, מכיוון שהתמ"ג בישראל ב-2020 התכווץ ב-38 מיליארד שקלים ביחס ל-2019.

עם זאת, ההוצאה על בריאות בישראל עדיין נמוכה מהמדינות המפותחות. אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל עמד על 8%, נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 9.9%.

הגידול בהוצאות הציבוריות על בריאות בתקופת הקורונה נבע מהקצאת כספים לבתי החולים ולקופות החולים למימון הצטיידות והוספת תקנים לטיפול בקורונה, אך תקציבים אלו לא יועדו ברובם להשקעות ארוכות טווח או לתוספות קבע למערכת. תוספת של אלפי תקנים שהוקצו באופן זמני לקורונה הסתיימה ביוני האחרון, ורק לאחר מאבקים של ההסתדרות וההסתדרות הרפואית התחייבה הממשלה לאחרונה להמשיך ולהעסיק את העובדים.

בקווי היסוד של הממשלה נכללת התחייבות של סיעות הקואליציה להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, ושר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע שללא תוספות לבריאות, סיעת מרצ לא תתמוך בתקציב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!