"לקחי הקורונה לא הופקו. ישראל חוזרת אחורה במצב התקציב והתקינה", אמר פרופ' אוהד הוכמן, מנהל בית חולים בני ציון, בפאנל תובנות ולקחים באסטרטגיות ניהול הקורונה שאירח אתמול (רביעי) משרד הבריאות, בהשתתפות מנהלי בתי חולים ובהנחיית מתן חודורוב. מנהלי בתי החולים מתחו ביקורת על התכניות התקציביות של משרד הבריאות ועל נקודות החולשה שלו בניהול האירוע.
פרופ' זיו רוזנבוים, מנכ"ל בית חולים העמק, אמר שבית החולים קיבל תוספת של 20 רופאים ו-48 אחיות. "איישנו את כל התקנים, ועדיין לוקח הרבה זמן להכשיר רופאים ואחיות טיפול נמרץ. אנחנו בפתחו של גל רביעי, רואים עקומה של מספר חולים קשה שהולך ועולה, והזמן לעבות את השורות הוא עכשיו".
פרופ' הוכמן אמר: "זה לא ייגמר עד שנגיע לחסינות עדר עולמית. הקורונה היא מלחמה שגרמה לנו לנזק רב, וצריך להתחיל להתייחס למערכת הבריאות כמו מערכת הביטחון, שצריכה להיות מוכנה לתרחישי קיצון. צריך היערכות, תקציבים, הצטיידות בטכנולוגיה ורשות לאומית לאשפוז. תהליך מתוכנן יאפשר לנו להתכונן להמשך המגפה הזאת ולמגפה הבאה".
פרופ' איתן ורטהיים, מנכ"ל המרכז הרפואי רבין, הוסיף: "הכי נזקקנו לתוספת כוח אדם לגיבוי בתקופות הבידודים של הצוות. היום אנחנו זקוקים לאסטרטגיה ברורה לתוספת מיטות, גם בפנימיות וגם בטיפול נמרץ. נחוץ להגדיל את מספר הרופאים ואחיות הטיפול הנמרץ.
"אפילו לפני הקורונה זה היה המשאב הכי נחוץ. מטופלים קשישים יותר, חולים מורכבים יותר, היקף ניתוחים גדול יותר. ברגע שנקבל אפשרות מתוקצבת לקלוט אותם, רבים ייגשו לתחום. אילו השקענו שנה וחצי בבניית הכוח הזה, בבניית התחום, היינו עכשיו עם עשרות מיטות נוספות ועם תשתית חזקה יותר לטיפול".
"כל בית חולים רדף אחרי מכונות הנשמה דרך מקורות סיוע פרטיים"
פרופ' עופר מרין, מנכ"ל בית חולים שערי צדק, אמר: "מצוקת כוח האדם שלנו היא ברורה. בגלל בעיות תזרימיות אנחנו לא מצליחים להגיע ליחס אחיות למטופלים של בתי החולים הממשלתיים. אין שום פעילות רגולטורית, אלא פעילות אלקטיבית פרטית. אי אפשר שיבטלו את הניתוח למטופל ברמב"ם כי כל המרדימים התגייסו לקורונה, אבל במרכז חורב יבצעו לו את הניתוח כאילו לא קרה כלום.
"צריך שסטנדרט הטיפול יהיה זהה בכל הארץ. צריך לזכור את האנשים שטיפלו באלפי חולים. אנשים נכנסו לטפל בחששות עצומים, סיכנו את עצמם מדי יום וחששו לחזור הביתה ולהדביק את משפחותיהם. הצוותים שחוקים והמערכת חייבת להתארגן לאפשרות שיהיו שוב".
פרופ' הוכמן התייחס גם לניהול המשאבים המרכזי: "בתחילת המגפה, משרד הבריאות לא ניהל את נושא מכונות ההנשמה באופן מרכזי. כל בית חולים רדף אחרי מכונות דרך מקורות סיוע פרטיים".
פרופ' מרין הוסיף: "המדינה לא השכילה להסתכל על האירוע הזה כאירוע לאומי. כל בית חולים היה צריך לחשוב ולדאוג לעצמו לבד, החל מהדברים הבסיסיים כמו מסכות, מוניטורים. היה מצב הזוי של מלחמות רכש בין בתי החולים. זה דברים שחייבים להיות מנוהלים באופן מרכזי.
"ההתייחסות לאירוע חייבת להיות פחות או יותר שוויונית ברמה הלאומית. בחלק מבתי החולים הצוותים עברו בדיקות קורונה שגרתיות, לנו לא היו מספיק מטושים אפילו בשביל המטופלים שהגיעו אלינו.
"היה צריך לתת הנחיות לאומיות. ניסינו ללמוד מהמטופלים אילו תרופות צריך לתת. ציפיתי ממשרד הבריאות שיחות שבועיות, אם לא יומיות, כדי ליישר קו. בתי חולים התמודדו כל אחד באופן נפרד, לא למדנו לקחים אחד מהשני".
"עבדנו שבעה ימים בשבוע למשך שנה והתמודדנו עם מצב כלכלי בלתי אפשרי. התמודדנו עם הקורונה, ושאלנו את עצמנו תוך כדי אם יש לנו מספיק כסף לציוד להמשך. זאת בושה למדינת ישראל".
פרופ' מיקי הלברטל, מנכ"ל בית חולים רמב"ם, אמר: "אני מוטרד שמבחינת האוצר 2020 לא קרתה. שוב מטילים עלינו גזרות, לא מתקצבים אותנו, והפתרון זה להגיד שאנחנו לא יודעים לנהל. החוסר הוא מערכי. אין מלחמה בינינו לבין קופות החולים ובתי החולים הציבוריים. כולנו מעורבים, כולנו נלחמים על השקל. הבריאות היא זכות בסיסית".
לדבריו, ישראל הייתה צריכה להפעיל רשות לאומית לאשפוז. "מדובר במלחמה והתרחיש לא משנה, אבל יש פרוטוקולים של מערכת הבריאות, מה קורה כשיש אירוע קיצון, והיה צריך להוציא את החוברת למצבי חירום. אם הייתה פורצת מלחמה, זה מה שהיה קורה.
"ביקשתי בגל הראשון שיביאו לנו חולים, וביקשתי בגל השלישי שיקחו מאיתנו חולים. לא זה קרה ולא זה קרה. רוב החולים פונו על ידי צוותי מד"א. היה צריך לנהל את זה מרכזית, שאם עפולה מלאה ורמב"ם ריק, שיעבירו, אם החולה לא במצב קריטי וצריך טיפול עכשיו".
"זה יהיה משבר חברתי עצום אם לא נטפל בבני 70 כי הם בני 70"
פרופ' רוזנבוים אמר: "העברנו רק שני חולים לאורך המגפה. הורשינו להעביר רק חולים במצב בינוני, אבל מטבע הדברים הרבה מהחולים היו במצב קשה וקריטי. היינו זקוקים לזרוע מקבלת. בתי החולים השונים היו עסוקים בדברים אחרים, ולאו דווקא יצאו מגדרם כדי לקבל חולים. כבר כרגע אנחנו רואים שבתי החולים במרכז הארץ עמוסים בחולי קורונה יחסית לצפון, וצריך לבצע ויסות כדי שהנטל יהיה שווה".
פרופ' מרין אמר: "האירוע הוא רפואי בוודאי, אבל הוא גם כלכלי ותרבותי. אסור לנו להגיע למצב כמו באיטליה, שלא מפנים חולים מבתי אבות כי אין מקום בבתי החולים ומחליטים לוותר על הטיפול. זה יהיה משבר חברתי עצום אם נצטרך להגיד לאזרחים בני 70 שלא נוכל לטפל בהם כי הם בני 70. לא יכול להיות שמטופל יוכל להתחבר לאקמו בעיר אחת ובעיר אחרת לא".
פרופ' ורטהיים התייחס לתקשורת של משרד הבריאות עם השטח: "בחודשים הראשונים חסרה מאוד התייעצות הדדית בין המשרד, קופות החולים ובתי החולים. מה שראינו זה התרחיש שמשרד הבריאות תיאר, שיהיו מעל 10,000 חולים מונשמים בארץ בו זמנית.
"אמרנו שזה לא סביר, אי אפשר לייצר קו לינארי שמספר המונשמים יכול לעלות ולהצטבר כי אין לנו את הצוות. זה תרחיש שלא תאם את המצב בארץ, והוא גזר צעדי הכנה רבים. חייבו אותנו לרכוש כמויות לא הגיוניות של תרופות הרדמה, שהתוקף של חלקן כבר פג. זה חייב אותנו לפנות מחלקות על חשבון חולים אחרים ולהפסיק פעילות אלקטיבית. אני לא אומר כחוכמה בדיעבד, אמרנו גם בזמן אמת ולא הקשיבו".
