מארי ז'וזה טה-לו | חוף השנהב | ריצות ל-100 ו-200 מטר
לחוף השנהב היסטוריה ארוכה של השתתפות במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת טוקיו הראשונה ב-1964, כולל זכייה בארבע מדליות, הראשונה שבהן במקסיקו 1968. בטוקיו מקווה האצנית בת ה-32 להוסיף משהו לרשימה.
כבר בילדותה חלמה טה-לו על מדליות אולימפיות, אבל אימה לא הרשתה לה להתחרות, ורבים סביבה אמרו לה, שלנערה אפריקאית אין מה לחפש בריצות קצרות . אז אמרו. לאולימפיאדה הראשונה שלה, בריו 2016, היא הגיעה פצועה, והפתיעה כשהצליחה לתפוס את המקום הרביעי בריצה ל-100 מטר, בתוצאה זהה (10.86 שניות) לזו של זוכת מדליית הארד, שלי-אן פרייזר-פרייס מג'מייקה, שהקדימה אותה רק בפוטו פיניש. פעם שנייה הפתיעה עם מקום רביעי בריצה ל-200 מטר.
באליפות העולם ב-2017 השיגה שתי מדליות כסף בריצות לשני המרחקים, ובאליפות העולם בדוחא 2019 זכתה במדליית הארד במרחק הקצר.
את הזכייה במדליות היא הקדישה לכל הילדות האפריקה, בתקווה לעורר בהן השראה ולהפוך להיות ספרינטריות כמוה. לעיתים קרובות לא סופרים את טה-לו בין הפייבוריטיות לזכייה בזהב, אך זה בדיוק מה שהיא צריכה כדי להביא גאווה לחוף השנהב ולכל הילדות באפריקה.
תתחרה בחצי גמר ה-100 מטר, ביום שבת החל מ-13:00
לריסה צריץ' | בוסניה | ג'ודו
בוסניה היא אחת מחמש המדינות היחידות באירופה, שלא זכו מעולם במדליה אולימפית, והמדינה היחידה ממדינות יוגוסלביה לשעבר שעדיין מחפשת את המדליה הראשונה. המשלחת האולימפית שלה לטוקיו מונה רק שבעה ספורטאים, והתקווה תלויה בג'ודוקא.
צריץ' (30) גדלה בבוסניה שאחרי מלחמת הבלקן הקשה, במדינה בטראומה. בילדותה ראתה בפעם הראשונה ג'ודו בטלוויזיה, ונדלקה. כבר בגיל 9 נכנסה למועדון ג'ודו מקומי, והחלה להתאמן. ההישגים שלה היו בלתי רגילים: בגיל 19 היא זכתה באליפות העולם לנערות, ובאותה השנה זכתה גם בארד באליפות העולם עד גיל 23. שלוש שנים מאוחר יותר זכתה באליפות אירופה עד גיל 23.
צריץ', המתחרה במשקל מעל 78 ק"ג (שבו מתחרה רז הרשקו הישראלית), דורגה לפני שלוש שנים במקום הראשון בעולם. באליפות העולם ב-2018 היא זכתה במדליית ארד. באליפויות אירופה היא זכתה ב-4 מדליות (3 כסף, אחת מארד), האחרונה ב-2019.
בטוקיו היא התכבדה בנשיאת דגל המדינה בטקס הפתיחה. ומחר (שישי) היא תנסה לעשות עוד צעד אחד קדימה – לזכות במדליה אולימפית ראשונה, שכולם בבוסניה כל כך מצפים לה.
תתחרה: היום (שישי)
איסלו טינובקובה | קירגיסטן | היאבקות
המתאבקת בת ה-27 היא התקווה הגדולה של קירגיסטן למדליה אולימפית ראשונה לנשים. בריו 2016 היא פספסה מדליה, לאחר הפסדים בחצי הגמר ובקרב על המקום השלישי. לטוקיו הגיעה כאלופת העולם במשקל עד 62 ק"ג, נחושה לרשום את שמה בדפי ההיסטוריה, במדינה שבה היאבקות היא הספורט האולימפי הבכיר, שאחראי על 3 מתוך 4 המדליות שהושגו עד כה.
טינובקובה גדלה בכפר קטן בהרים, חיה בחווה חקלאית ועזרה למשפחתה ברעיית צאן וחליבת פרות. מגיל צעיר אהבה לעסוק בספורט. תחילה שיחקה כדורסל עם הבנים, וכשהתבגרה ניסתה להצטרף לשיעורי קראטה, אך אימה סירבה לאפשר לה לעסוק באמנות הלחימה. "זה לא היה מקובל בכפר שלי", סיפרה בראיון לאתר 'פירסט פוסט', "לא היו שיעורים לבנות. רק בכיתה ט' גיליתי שלנשים מותר להיאבק".
בגיל 15 עברה ללמוד בבית ספר בבירה בישקק, שם גילתה לראשונה את ענף ההיאבקות. אלא שמהר מאוד התברר שהיא טובה מדי ואין נשים שמולן יכלה להתאמן. "אני מתאמנת עם גברים, כי הם חזקים יותר", סיפרה בראיון, "ואין נשים בקטגורית המשקל שלי במדינה".
את המשחקים האולימפיים הראשונים שלה בבייג'ינג 2008 היא כמעט פספסה, לאחר שנקלעה לתקרית אלימה. קבוצה של נערים ונערות קראו לה "כבשת הרים", והיא בתגובה שברה את אפה של אחת הנערות. רק לאחר התנצלות פומבית, אישרו לה לצאת למשחקים. אבל בגלל ציפיות גבוהות והכנה לקויה היא נכשלה.
לריו 2016 היא הגיעה מוכנה יותר, אך הפסידה בחצי הגמר ובקרב על הארד. מאז, התקווה הגדולה של הספורט האולימפי הנשי בקירגיסטן, זכתה במדליית הארד באליפות העולם ב-2017, ובזהב באליפות העולם ב-2019. אז אולי הפעם תעשה היסטוריה.
תתחרה: ב-3.8
פנדללה רינונג | מלזיה | קפיצות למים
הקופצת למים, בת ה-28, זכתה בלונדון 2012 במדליית ארד בקפיצת יחיד מ-10 מטר, והייתה לאישה הראשונה ממלזיה שזוכה במדליה אולימפית. בריו 2016 היא זכתה במדליה שנייה, הפעם מכסף, בקפיצה הסינכרוניות מ-10 מטר. בטוקיו היא מכוונת לשתי מדליות בשני המקצים.
רינונג גדלה בכפר קטן, קופאו ג'אנג. את ילדותה בילתה בטיפוס על עצי רמבוטן וקטיפת פירותיהם הטרופיים. הרגע המכונן בחייה נרשם כשהייתה בת 9, ולכיתתה הגיעה מורה לשחייה שחיפשה כשרונות. למרות שרינונג מעולם לא שחתה, היא נבחרה לתוכנית.
כשהגיעה לבריכה וראתה את המקפצה עיניה נצצו. היא ביקשה מהמורה לנסות לקפוץ, למרות שקפיצה למים לא הייתה חלק מתוכנית האימונים המקורית. מורת השחייה אישרה לה לעלות לקרש הקפיצה הנמוך ביותר, מטר מעל המים, ונתנה לה לקפוץ, כשהיא נמצאת במים ומבטיחה לה שתתפוס אותה לאחר הנחיתה ותמנע ממנה לטבוע. רינונג כל כך אהבה את הקפיצה ממטר אחד עד שמיד אחריו רצה לקפוץ מ-3 מטר ואז מ-5 מטר. היא עוד לא ידעה לשחות אז, והמורה, שנותרה במים, משתה אותה בכל פעם שהחלה לשקוע אל הקרקעית.
הקפיצה הספונטנית הייתה תחילתה של קריירה. הנסיקה הייתה מהירה. בגיל 11 היא זכתה באליפות הארצית הראשונה לבנות גילה. בגיל 14 כבר צורפה לנבחרת הקפיצות למים של המדינה. בגיל 15 הגיעה לאולימפיאדה הראשונה, בייג'ינג 2008, ומאז זכתה ב-5 מדליות באליפויות העולם והיא ממשיכה לסחוף את המדינה אחריה גם בטוקיו.
תתחרה: ב-4-5.8
