חברי ועדת הכלכלה בכנסת נעמדו לצד החקלאים בדיון שהתקיים אתמול (שני) בדרישתם לרפורמה הדרגתית במכסים שתעשה תוך הידברות. יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון (כחול לבן) התנה את אישור הרפורמה בדרישת האוצר להיכנס להדברות מול ההנהגה החקלאית והצגת מחקרים על פערי התיווך והשלכות הרפורמה לטווח הארוך.
שר הביטחון בני גנץ, כתב בטוויטר שהגיע להסכמה עם שר האוצר ושר החקלאות לפיה הרפורמה תובא לכנסת רק בהסכמת החקלאים. "עד לסיכום לא ינקטו צעדים חד צדדיים" צייץ גנץ והוסיף שהצדדים צפויים להיפגש . גם ח"כ רם שפע (העבודה) כתב: "פשוט מאד, בלי הסכמות אין רפורמה".
רם בן ברק (יש עתיד) אמר בכנסת: "אין בעיה עם רפורמה בחקלאות רק שיהיו כלים להתחרות ביבוא. צריך לייצר בחקיקה או אמצעים אחרים שפער התיווך בין חקלאי למשווק לא יכול לעלות על 30%".
בן ברק קרא להגבלת מחיר מים לחקלאים ויצירה תמיכה דיפרנציאלית לפי סוג הגידולים ולא לפי דונם, כפי שהציע האוצר. את הרפורמה בלולים קרה להוציא מחוץ לחוק ההסדרים לחלוטין "אי אפשר לעשות את הרפורמה בהטלה באופן שהיא נעשתה, ייעלמו 2000 מגדלים".
במשרד החקלאות העריכו שהרפורמה תחסוך כ-850 שח לשנה למשפחה בגלל הורדת המחירים. בתגובה לביקורת על כך שמדובר במהלך חד צדדי, מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן, אמרה שמרכיבי הרפורמה המופיעים בחוק ההסדרים נידונו עם החקלאים בעבר והייתה הסכמה לגביהם כולל דיאלוג עם אנשי מקצוע.
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ונשיא המגזר העסקי: "לא ראיתי עבודה אחת שמצביעה מי אשם ביוקר המחייה והמחירים הגבוהים, והיכן נמצאים פערי התיווך. ביקשתי מהאוצר לקבוע ועדה בנושא". אמיתי קרא להוציא את כלל הרפורמה מחוק ההסדרים והציע לליברמן להקים וועדה חקלאית-כלכלית שתבחן באיזה מקטע בשרשרת הייצור נמצאת הבעיה.
אבו וילן, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל הדגיש שבמגזר החקלאי לא מתנגדים לרפורמה ודורשים הורדת מכסים מבוקרת "באירופה לקח שלוש שנים, אף אחד לא המציא את הגלגל, מה שעשו בחוק ההסדרים זה פר טאץ', סיפור הלול זה לזרוק את תושבי הצפון על הקרח".
שי חג'ג', יו"ר המועצות האזוריות: "לא יכול להיות ששר החקלאות שבועיים בתפקיד והוא יודע מה לעשות. אנחנו בעד רפורמות רק לא עם חרב על הצוואר שלנו. תמיכה ישירה של 4,000 שח בשנה זה קשקוש. רוצים תחרות? בטורקיה מים עולים אפס ועובד זר 200 דולר. פה זה מתחיל מ-10 אלף ש"ח. חקלאי מקבל על ביצה 45 אגורות. בסופר היא בשקל וחצי."
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים: מעולם לא היינו נגד הורדת מכסים, הורדתם היא ייצור כלי לויסות השוק. כשיש מחסור בתצורת חקלאית או מחיר גבוה – ניתן לייבא, אבל במחיר סביר ותנאים רגילים המדינה צריכה לייצר לעצמה רציפות גידול."
נציג האוצר, אלי מורגנשטרן, טען ששלושה מחקרים בעשורה אחרון בדקו את העניין וקבעו שבעיית המחירים אינה ברשתות השיווק בזמן שבעשרים השנים האחרונות ישראלים צורכים פחות פירות וירקות בעוד מחירם ממשיך לעלות. בתגובה לדבריו טען דובי אמיתי, שמעולם לא נבדק יחס המחיר בין החקלאי לסיטונאי ויו"ר הועדה ביטון ציין את דוח מבקר המדינה שהעביר ביקורת על שיש שליטה ריכוזית.
בתגובה לדבריו, ח"כ יאיר גולן (מרצ) קרא לוועדה ולאוצר לבחון לעומק את עניין התשומות "צריך להציג את הנתונים כהווייתם שיפרטו את עלויות לחקלאים: מים, הדברה, טיפול מיכון ועוד, צריך להציג את הדברים בצורה רצינית".
עמית בן צור, מנכ"ל מכון יסודות למדיניות ציבורית טען בוועדה שמחירי ירקות והפירות בארץ לא יקרים יותר מהמדינות המפותחות ובחלקן אף זולים ב-5% פחות. לדבריו, אין מחירים עדכניים שמראים בצורה ברורה היכן נמצאים פערי התיווך במחירים ושבנוסף לכך, לא נעשה מחקר על השלכות הרפורמה: "צריך לבחון תרחישים , לבחון תוצאות של המהלך ל-20-30 שנה קדימה. באיחוד האירופי 3 שנים בוחנים מדיניות ואחר כך עוברות עוד שבע שנים עד יישומה, זה נותן זמן של לפחות 10 שנים התכוננות קדימה".
ביטון קרה לאוצר להידבר עם הנהגת החקלאים להבנות מוסכמות כתנאי לאישור הועדה. בנוסף לכך דרש שעד ה 10 באוגוסט משרד החקלאות ייצר מסמך שיגיד במדויק מה החיסכון למשקי הבית בכל אחד מקטעי הרפורמה כולל מצג המחקרים והנתונים האחרונים בנושא. בנוסף דרש ביטון מהמועצה לפיתוח הכפר להביא את כל המחקרים על תמחור בחקלאות ויצירת מצגת שתסביר לטווח הרחוק על כלל ההשפעות.
