18 מדינות, ביניהן ארה"ב, גרמניה, יוון ואיטליה, יתווספו לרשימת המדינות שמחוסנים ומחלימים השבים מהן ידרשו לבידוד החל מרביעי הבא, 11 באוגוסט. במקביל, יוסרו בשישי הקרוב שמונה מדינות מהרשימה, כך שתכלול בסה"כ 42 מדינות. הצו המקורי שאישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החיל את חובת הבידוד כבר משישי הקרוב, אך לאחר אישורו הודיע משרד הבריאות שהמדינות החדשות יתווספו לרשימה רק מרביעי הבא.
לפי הוראות משרד הבריאות, כל אדם שלא התחסן או החלים וחוזר מחו"ל נדרש לבידוד ביתי של 14 ימים, אותו ניתן לקצר לשבעה ימים באמצעות ביצוע שתי בדיקות וקבלת תוצאה שלילית – בדיקה אחת שנעשית בנתב"ג לכלל החוזרים לישראל, ובדיקה נוספת בסמוך ליום השביעי של הבידוד. בנוסף, כלל החוזרים ממדינות שהמשרד הגדיר כ'מדינות בסיכון מירבי' וממדינות אדומות (גם מחוסנים ומחלימים) מחויבים אף הם בבידוד באותם תנאים (שבוע בכפוף ל-2 בדיקות שליליות).
המדינות שמחוסנים ומחלימים השבים מהן ידרשו לבידוד החל מרביעי הבא, ה-11 באוגוסט:
אוקראינה, איטליה, איסלנד, אסוואטיני, ארצות הברית, בוטסואנה, בולגריה, גרמניה, הולנד, טנזניה, יוון, מלאווי, מצרים, צ'כיה, צרפת, קובה, רואנדה ותוניסיה.
המדינות שיוסרו מהרשימה החל משישי הקרוב:
איי סיישל, זמביה, פרווגאי, קוסטה ריקה, אוגנדה, ליבריה, פנמה וקניה.
מנתונים שהוצגו על ידי משרד הבריאות בדיון עולה בין היתר כי כי מארה"ב חזרו מסוף יוני ועד סוף יולי 141 חולים, המהווים 0.24% מכלל השבים ממנה. בהתאם, מאיטליה הגיעו 27 חולים (0.24%), מגרמניה 43 חולים (0.29%) , מיוון 292 חולים (0.47%),מצרפת 42 חולים (0.24).
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן מרום: "נציגים ממשרדי הממשלה השונים שמרכיבים את הוועדה הבין- משרדית הגיעו לכאן כדי להסביר את המהלך ולתת לנו תשובות. הציבור מאוד סקרן ורוצה להבין למה סוגרים מדינות". לאחר אישור הצו בהצבעה הוסיפה: "אני מקווה שזו הפעם האחרונה שניפגש כאן בנושא הזה. הטלת שבעה ימי בידוד היא גזרה קשה. לבי עם כלל עובדי ענף התיירות שמטה לחמם הולך ונגדע בכל פעם שאנחנו דנים ומאשרים צווים אלה".
טל פוקס מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות הסבירה: "מה שנידון כאן היא חובת הבידוד של מחוסנים ומחלימים. מי שלא מחוסן או מחלים חייב בידוד בשובו בכל מדינה. לא היה שינוי של הקריטריונים אלא יותר מדינות עומדות כרגע בקריטריונים הקיימים. אנחנו מכניסים 18 מדינות לרשימה ובהתאם מוציאים שמונה מדינות אחרות שבהן המצב השתפר".
אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות הוסיפה: "גל התחלואה הנוכחי הוא תמונה דומה למה שאנחנו רואים בעולם. מרבית העולם נמצא בעליית תחלואה, לרוב בגלל זן הדלתא. המודל לבניית הרשימה מבוסס על מספר קריטריונים- החשוב ביותר הוא כניסה של תחלואה לארץ. לא משנה מה המדינה מדווחת על עצמה, כי חלק המדינות לא בודקות, מרצפות וריאנטים או מדווחות. הקריטריונים הנוספים הם הערכת היקפי תחלואה באמצעות מודלים בין לאומיים- בריטי ואמריקאי שמעריכים בצורה עקיפה את התמותה העודפת במדינה והתחלואה. בנוסף מתייחסים להימצאות וריאנטים במדינות, לבדיקות סרולוגיות באותן מדינות וגורמים נוספים."
פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור דרש שאיסוף הנתונים על התחלואה בעולם ייעשה בתוך משרד הבריאות. "מי שעוזר היום באיסוף הנתונים אודות התחלואה זה אמ"ן, אי אפשר להמשיך להסתמך על זה. צריך להקים בתוך משרד הבריאות יחידה שתעסוק בכל מה שקשור לנתונים, כניסות יבשתיות ומהים ובשביל זה צריך תקנים במשרד הבריאות וחשוב מאוד שהוועדה תמליץ על כך. זה מתעכב למעלה מעשר שנים".
