המשלחת הישראלית לאולימפיאדת טוקיו מוכת הקורונה ונטולת הקהל במגרשים, קבעה שיא עוד לפני שהחלו המשחקים: 90 ספורטאים וספורטאיות קבעו את הקריטריונים הנדרשים להשתתפות במשחקים האולימפיים, כמעט כפול מהשיא שנקבע בריו 2016.

רקורד המדליות הישראלי עמד עד טוקיו על 9 מדליות אולימפיות בשלושה ענפי ספורט (ג'ודו, גלישה וחתירה), וטוקיו הוסיפה לרשימה עוד ארבע מדליות (2 מזהב) ועוד שני ענפים (טאקוונדו והתעמלות).

אבישג סמברג חוגגת את הזכייה במדליית הארד האולימפית בטאקוונדו (צילום: AP Photo/Themba Hadebe)

רף ההתרגשות עלה כבר ביום התחרויות הראשון, כשלוחמת הטאקוונדו, אבישג סמברג, זכתה במדליית הארד בספורט שרבים לא ידעו על קיומו. הציפיות הרקיעו שחקים, אך דעכו עם כשלונותיהם של הג'ודאים והג'ודאיות בקרבות האישיים. הגלולה הומתקה עם מדליית הארד לנבחרת המעורבת, בנים בנות.

נבחרת ישראל בג'ודו זוכה במדליית ארד ומסיימת עם טעם מתוק (צילום: REUTERS/Sergio Perez)

תחרויות השחייה הולידו התברגות ראשונה לגמר אולימפי של שחיינית ישראלית (אנסטסיה גורבנקו) ושל נבחרת השליחים המעורבת; וגם 4 שיאים לאומיים (אנסטסיה גורבנקו – 100 מטר גב, אנדראה מורז – 100 מטר חופשי, נבחת השליחים 4X200, נבחרת השליחים מעורב מיקס 4X100), ובכל זאת השבוע הראשון למשחקים הסתיים בתחושות מעורבות. עם כל הכבוד להישג, שיפור של חלקיקי שנייה בבריכה מרומם בעיקר את רוחם של מביני דבר.

אנסטסיה גורבנקו בגמר האולימפי ב-100 מטר גב. העתיד עוד לפניה (צילום: סימונה קסטרוויאלי, הוועד האולימפי בישראל)

את השבוע השני פתח המתעמל ארטיום דולגופיאט. אביו, אולג, אמנם התלונן שהבן לא עשה תרגיל מספיק טוב, אבל מדליית הזהב על החזה מלמדת שעשה תרגיל טוב מספיק. רף הציפיות עלה שוב.

ארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע בטוקיו. "לא מספיק טוב", אבל בכל זאת זהב (צילום: AP Photo/Morry Gash)

המעבר למסלולי האתלטיקה הזניק את סלמאוויט באיולין-טפרי לתודעה, עם שיא ישראלי בריצה ל-5,000 מטרים, והוכיח שקופצת המשולשת חנה קנייזבה-מיננקו (מקום 6) באולימפיאדה השלישית שלה, היא ספורטאית על.

סלאמוויט באיולין טפרי מעפילה לגמר ריצת 5,000 מטר בטוקיו וקובעת שיא ישראלי חדש (צילום: עמית שיסל, הוועד האולימפי בישראל)

אבל ימי השבוע התאפיינו בעיקר במתח של כמעט: כמעט פודיום לגולש יואב כהן אחרי שיוט מדליות חריג ומפתיע; וכמעט פודיום של מתן רודיטי הצעיר, בשחייה נדירה ל-10 ק"מ במים הפתוחים, הישג שיא בענף.

מתן רודיטי. סיים רביעי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים. הישג השיא של השחייה הישראלית (צילום: סימונה קסטרווילארי, הוועד האולימפי בישראל)

ואז הגיע סופ"ש ההתעמלות. תרגיל החישוק הלא מוצלח של לינוי אשרם במוקדמות פתח יממה של מתח, שנמשכה בהופעה שוברת הלב של לונה צ'מטאי-סלפטר במרתון בלתי אפשרי, והסתיימה בהמתנה מורטת עצבים לציון בתרגיל האחרון של המתעמלת הרוסייה דינה אברינה. אחרי שזה התקבל, היה קשה לעצור את ההתרגשות מלינוי אשרם המוזהבת.

לונה צ'מטאי סלפטר מובילה במרתון האולימפי, מספר קילומטרים לפני שנעצרה (צילום: REUTERS/Feline Lim)

עוד לא נרגעו החגיגות, והגיע מרתון הגברים, עם ארבעה רצים (אחד מהם חבר במשלחת הפליטים) שלא רק הצליחו לסיים את המירוץ, אלא הצטיינו והתברגו בשליש העליון של התחרות (מארו טפרי מקום 13), שממנה פרשו שליש מ-106 המשתתפים שיצאו לדרך המפרכת.

המתעמלת ניקול זליקמן, שדורגה במקום השביעי בגמר הקרב רב בהתעמלות, הציגה למצלמות, אחרי הופעתה המרשימה, דף שעליו כתבה בכתב ידה: "באתי לחלום! והגשמתי חלום!!! תודה לכל מי שהיה חלק מהמסע שלי. אמא, אבא, אני אוהבת אתכם".

ניקול זליקמן בתרגיל האלות בגמר הקרב רב. "באתי לחלום" (עמית שיסל, הוועד האולימפי בישראל)

כדי להבין באמת את גודל ההישג הספורטיבי, כדאי להקשיב לאמא ואבא. בשיאה של ההתרגשות, הורי הספורטאים המצטיינים, אלה שמלווים את הילדים מגיל קטן, מסיעים אותם לאימונים, מתרגשים ומתאכזבים איתם בתחרויות ותומכים בהם ברגעי משבר, מתלהבים מהתוצאות, אבל לא שוכחים את הדרך אליהן.

"אגיד לה מה שהייתי אומרת לה בכל מקרה", אמרה נילי סמברג, אמה של אבישג, לוחמת הטאקוונדו, "לא משנה איזה תוצאה הייתה משיגה, עם או בלי מדליה, אני גאה בה… זה לא נתפס… זו ילדה שהתחילה בחוג ולא חשבנו שזה יתקדם לשם… כבר בגיל 11 היא אמרה שהיא רוצה להיות על הפודיום באולימפיאדה. אתה אומר לעצמך, 'טוב, הילדה קצת חיה בסרט, אבל בסדר נפרגן לה'".

לינוי אשרם בתרגיל הסרט בגמר הקרב רב. "האולימפיאדה זה אמנם דבר גדול, אבל הדרך היא הדבר הכי חשוב" (AP Photo/Ashley Landis)

"היא הייתה מתאמנת באולם ב-10 בלילה, היינו איתה לאורך כל הדרך", ספרה חדווה אשרם, אמה של לינוי, לאחר הזכייה בזהב. "ניסינו להרים אותה בכל פעם מחדש. כשמדובר בספורטאית אולימפית ההורים צריכים לתת את כל כולם… כדי להגיע לאולימפיאדה", הוסיף אחד מבני המשפחה, "צריך לעבור את הדרך הקשה. האולימפיאדה זה אמנם דבר גדול, אבל הדרך היא הדבר הכי חשוב".

"ביום חמישי דיברתי עם פיטר והוא כמעט בכה לי בטלפון", סיפרה לריסה פלצ'יק, אמו של הג'ודוקא, "זה היה יום מאוד קשה. מי היה מאמין שאחרי 48 שעות יביאו את המדליה הזאת?… אין מתכון איך לגדל אלוף, צריך לאהוב ולתמוך".

"עד היום החביאו אותו ואת הענף הזה מתחת לשטיח", כעס שמואל רודיטי, אביו של מתן השחיין שהצטיין במשחה במים פתוחים, "עכשיו כולם מחבקים ומנשקים אותו פתאום. שחייה במים פתוחים זה ספורט מגוון ויפה, זה לא שחייה ל-50 מטר שגומרים אחרי חצי דקה… כשמתן הגיע לאולימפיאדה אף אחד לא דיבר עליו, וכגודל ההצלחה שלו כך גודל הכעס שלי. את ההישג הוא עשה, עכשיו צריך לבנות לו מעטפת רצינית יותר סביבו. אם הייתה לו מעטפת יותר גדולה עם מנטור, היה יכול להגיע הרבה יותר רחוק".

יואב כהן גולש בדגם ה-RS:X. "תמיד עושה את המקסימום" (צילום: REUTERS/Carlos Barria)

"אני ויואב הולכים ביחד עם הספורט הזה, אנחנו ביחד בדבר הזה", אמר חננאל כהן, אביו של גולש ה-RS:X יואב כהן, שכמעט הגיע לפודיום, "אנחנו כבר עם הפנים קדימה, יואב תמיד עושה את המקסימום, גם הפעם והרבה יותר. זה בסדר, הוא חזק ויעבור את זה, רק משאיר טעם של עוד וממשיכים להילחם קדימה".

***

בסופו של דבר, רשמה המשלחת 18 גמרים, 7 ספורטאים וספורטאיות שיפרו שיאים לאומיים, שלושה ספורטאים עלו שלב בניגוד לציפיות (אשלי בונד, איתי שני בקשתות, אביב ברזילי); וכמה רשמו הופעה מרשימה במיוחד (עומר שפירא, נבחרת התעמלות האמנותית, ברוך שמאילוב ושירה ראשוני, שחר שגיב ומישה זילברמן).

ועכשיו, הפנים קדימה לפריז 2024. הדרך היא שתביא לשם את הספורטאים המצטיינים. אם יימשך השיפור בטיפול בהם, הם יחזרו משם עם יותר רגעים מרגשים עבור כל מי שרואה אותם רק בטלוויזיה.