"מכניסים אותנו לסגר זוחל", זעקו אתמול (שלישי) עשרות העצמאים שהפגינו ברחוב יפו בתל אביב במחאה על החזרת התו הירוק והגבלות נוספות שעשויות להתווסף בעתיד הקרוב. גם איגוד האמרגנים ומפיקי הבמה, ועד הפעולה של תעשיית התרבות והאירועים עומדים להכריז היום (רביעי) על שורה של צעדי מחאה בקריאה לסיוע מהמדינה.

למרות ההודעות של שרים ובכירים בממשלה על הרחבת ההגבלות ושקילת האפשרות של סגר, במשרד האוצר אין כרגע כל התייחסות להגנה על העצמאים או העובדים שייפגעו מהן. זאת על אף שנגיד בנק ישראל כבר המליץ בשבוע שעבר לגבש תכנית התערבות כזו. מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, הודיע השבוע כי "גם אם המצב יידרדר ונגיע לסגר, לא נלך על חל"ת לטווח ארוך, כי זה יוצר תמריץ שלילי לכל המערכת ופוגע בכל המשק".

מול ההתעלמות והדחיינות של האוצר, בעלי העסקים מבקשים וודאות. הם דורשים להחליט כבר עכשיו על מתווה של סיוע ומנגנון פיצוי של המדינה לעסקים שצפויים להיפגע.

"מינימום פגיעה בענף ומקסימום הגנה לאזרחים"

נציגי התאחדות אולמות האירועים נפגשו רק לפני כשלושה שבועות, באמצע יולי, עם ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בפגישה הוסכם על "התו השמח", וראש הממשלה התחייב שאולמות האירועים לא יפגעו.

"מטרתנו היא להגדיר כיצד כן לקיים אותם בעידן המגיפות, עם מינימום פגיעה בענף האירועים ומקסימום הגנה על אזרחי ישראל", אמר אז בנט בגאווה גדולה.  "בגלים הקודמים הבעיה הייתה שלא היה דיאלוג. גם הפעם אנחנו רוצים לנצח, אבל בלי לסגור את הכל".

כעת, כשכבר מדברים על הגבלות התקהלות או אפילו סגר בחגי תשרי, אולמות האירועים כבר נמצאים על סף קריסה. "הדיבורים על סגר יותר גרועים מהסגר עצמו, זה מונע מלקוחות להזמין אירועים ומונע מחברות להזמין אירועים עסקיים, וכמובן שאירועים מחו"ל לא מתקיימים", אומר ל'דבר' נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים.

נועם לוי ובנט (צילום: איציק בירן)

"הדיבור על סגר ועלייה בתחלואה הם אלה שעושים את הבעיה" מפרט לוי, "אין הזמנות לספטמבר והלאה, זה ממש ירד לאפס. הדיבורים האלה וחוסר הוודאות של הממשלה לוקחים אותנו אחורה. זה גורם לחלק לא מבוטל מהאורחים לא להגיע לאירוע. מספרי המוזמנים כבר ירדו בכ-30%, וכמעט 90% מההזמנות העתידיות נפגעו, וזה עוד לפני שהכריזו על איזשהו סגר או הגבלת התקהלות".

תעשייה גדולה ומדממת

"אנחנו נערכים כרגע לתרחיש בו אנחנו מפטרים עשרות אלפי עובדים ערב ראש השנה", מוסיף לוי, ומדגיש כי מדובר על עובדים שחזרו מהחל"ת, חלקם כבר שלוש פעמים, והפסיקו לקבל את דמי האבטלה. "אנחנו מעסיקים סביב 250 אלף עובדים בהעסקה ישירה, ועוד עשרות אלפי עובדי קבלן". בנוסף, הוא מדגיש, ישנם ענפים נוספים שנשענים על תחום האירועים, כגון סלוני כלות, שוזרי פרחים, תקליטנים, צלמים ועוד. "זו תעשייה מאוד גדולה שמדממת".

עובדי קייטרינג. "אנחנו עובדים על הזמנות עתידיות" (צילום: Shutterstock)

"אין לנו אפשרות לעמוד בהוצאות", אומר לוי בצער. "העסקים שלנו הם עתירי הוצאות; ארנונה, שכירויות, ציוד, כח אדם, ואנחנו עובדים על הזמנות עתידיות. ופשוט אין לנו. רק חזרנו במאי והתחיל המבצע בעזה, ביולי היו את שלושת השבועות של בין המצרים שלא מתחתנים בהם, באוגוסט כבר מדברים על סגר, כשבספטמבר יש חגים. זו בעיה, אין הכנסות ואין רציפות".

"לא יכולים לעבוד לצד הקורונה ללא סיוע"

לוי חושב בכנות שבנט מנסה לעזור, וכי יש לו כוונות טובות והוא רוצה שהאולמות יעבדו, אבל בסיטואציה כזו, כשמדברים על סגר, אין מנוס מעזרה כלכלית. "אנחנו לא יכולים לעבוד לצד הקורונה ללא סיוע, זה מוביל לסגירה של הענף".

"חייבים לעצור את הפינג-פונג הזה. אם אנחנו חיים לצד הקורונה אולמות האירועים יעבדו בצורה שונה. אחוז הרווח לא רק נשחק, הוא נעלם. כדי שאנחנו נתקיים אנחנו חייבים להסכים על מתווה סיוע כלכלי לכל האולמות. בשביל הקיום, לא מעבר לזה".

"משרד האוצר לא מוכן לשבת איתנו"

לדבריו, משרד האוצר אפילו לא מוכן לשמוע על סיוע. "לא מוכנים לשבת איתנו, במשרד האוצר לא מקשיבים, ומהאי וודאות הזו אנחנו נמצאים בבעיה גדולה. אנחנו מצפים למתווה של סיוע כלכלי במהרה, כי אחרת לא נוכל להחזיק מעמד. אולם אירועים לא יכול לשלם את שכר העובדים, האחזקה, הארנונה ואת כל שאר התשלומים שלו כשבאוקטובר, נובמבר, דצמבר הוא ריק".