שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה היום (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה שתמשיך להיאבק בתוך הממשלה להוצאתו של סעיף העלאת גיל הפרישה לנשים מחוק ההסדרים.

מיכאלי אמרה: "העלאת גיל הפרישה למי שרוצות לעבוד זה רצוי ומבורך, אבל אי אפשר לעשות את זה בלי להגן על הנשים שייפגעו בוודאות, אלה שכבר לפני גיל 62 לא עובדות כי שוק העבודה פולט אותן החוצה, בעיקר במקצועות קשים ושוחקים".

גם חברות הכנסת נעמה לזימי ואמילי מואטי (העבודה) וגבי לסקי (מרצ) התבטאו בוועדה נגד הכללתו של הסעיף בחוק ההסדרים.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה עאידה תומא סלימאן דרשה מיו"ר הכנסת מיקי לוי להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים כדי שיוכל לעבור לדיון עומק בוועדות.

בוועדה מתחה תומא סלימאן ביקורת על נציגי האוצר שלא עיגנו בתקציב את הכלים המשלימים לנשים שייפגעו מההעלאה: "דאגתם יותר ליתרונות, ולא נתתם תשומת לב מספקת לנשים שיידרסו על ידו".

הצעת החוק שתוגש נגד ההצעה של האוצר, שמיכאלי הייתה שותפה לגיבושה לפני שלוש שנים, מפרטת את המתווה הרצוי לדעתה להגנה על נשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה. המתווה כולל בין השאר הכשרות מקצועיות חינם לכל אישה מעל גיל 55, תנאי פרישה מיטיבים לנשים עובדות במקצועות שוחקים (בוועדה ציינה שאין הגדרה מוסכמת עד היום למקצוע שוחק), וקיום מחקר מתמשך על השפעות המהלכים.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע פסימיות במקרה שהחוק יגיע לוועדת הכספים הנוכחית: "אמרנו שיש בעיות עם נשים בגילים כאלו כשיפסיקו עם קצבת הזקנה ושצריך למצוא פתרונות, אבל משרד האוצר לא הסכים". בהמשך לדבריו ציינה תומאס סלימאן בביקורת על מיכאלי שבסופו של דבר הממשלה החליטה להעביר את הרפורמה בלי הוצאת הסעיף מחוק ההסדרים. "אם זה יגיע לוועדת הכספים כמו שזה מתוכנן, הוועדה תזרום עם חוק ההסדרים", הוסיפה.

מנכ"לית המשרד לשיוויון חברתי יעל מבורך ציינה שפערי השכר המגדריים הם מהסיבות העיקריות לחיסכון הפנסיוני הנמוך. "צמצום הפער בשכר יוכל להביא לפנסיה שוויונית בקצה", הרחיבה מבורך, וטענה שהמדינה צריכה למצוא מענה לנשים שנפלטות משוק העבודה בשנות ה-50 שלהן, שייפגעו מההעלאה עוד יותר, ודרשה שמתווה ההכשרות המקצועיות ילווה בדמי קיום, מהלך שהאוצר מסרב לו.

על פי רכז רווחה באגף תקציבים עלי בינג, קרנות הביטוח הלאומי נמצאות בגירעון עולה, ועל כן הרפורמה דחופה. "המהלך הזה נועד לאפשר את החיסכון", אמר. לטענתו, להעלאת גיל הפרישה יהיו תועלות משקיות שיקדמו את הנשים שירצו לעבוד יותר. בהצעת החוק של מיכאלי ושל דוד ביטן (הליכוד) מוצע לאפשר לנשים שרוצות לעבוד להמשיך לעבוד, כפתרון לסוגיה שאותה העלה האוצר.

הצעדים שהציע האוצר, בעקבות ועדה ציבורית שבראשה עמד ראש אגף התקציבים דאז אמיר לוי, כוללים הגדלה של מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לעובדות בגיל מבוגר, והרחבת הזכאות לדמי אבטלה לנשים מבוגרות. בנוסף הוצע להרחיב את הזכאות להכשרות מקצועיות בקרן מעגלים, הקרן הלאומית לעובדות במקצועות שוחקים.

למרות התעקשותם של כלל חברי הוועדה להבין מדוע הרפורמה נכנסה לחוק ההסדרים ואינה מגובה בהצעה תקציבית לגיבוי כלכלי והגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות לנשים, בינג טען שההצעה שהוכנסה לחוק ההסדרים עברה תהליכי עומק, ושזו הדרך הטובה ביותר להעביר תכניות כלכליות. תומא סלימאן אמרה: "הממשלה עוד שנתיים תשכח מהדיון שהתקיים בכנסת, ולא יהיה תקציב".

גיל הפרישה המינימלי לנשים כיום הוא 62, ועל פי ההצעה, החל מ-1 בינואר 2022 יעלה בהדרגה לגיל 65 בקצב מדורג. ביולי 2038 יחל לפעול מנגנון שיעלה את גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי אחת לשלוש שנים, בשיעור של שני שלישים מהעלייה בתוחלת החיים הידועה לנשים בגיל 65 בשלוש השנים הקודמות לעדכון. התקרה של העלאה זו היא גיל הפרישה לגברים, שעומד כיום על 67.