חוק ההסדרים כבר עבר שלוש מסננות בדרך לאישור סופי: אישור הממשלה, אישור ועדת השרים לחוק ההסדרים והסכמת יו"ר הכנסת לרפורמות שיכללו. בינתיים, למרות רטוריקה תקיפה וביקורת גלויה, קשה למצוא בו שינוי של ממש מאז שהוצג לראשונה על ידי משרד האוצר לפני כחודש וחצי.

יו"ר הכנסת מיקי לוי, שניהל קמפיין תקיף נגד היקף החוק, הסכים בסוף להנחתו על שולחן הכנסת בלי שינוי של ממש ברפורמות הגדולות הכלולות בו. מפלגות העבודה ומרצ, שביקרו כמה מהפרקים בחוק ותבעו להורידם, לא עצרו את הדיונים בממשלה, והן טוענות כי ימשיכו להיאבק על החוק בכנסת.

אם החוק יעבור גם את הכנסת באותו האופן, מוטב אולי לוותר על ה"פרוצדורה" הפרלמנטרית, ולאפשר לאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר שהגו את הרפורמות לכתוב בעצמם את ספר החוקים של מדינת ישראל.

לאן נעלמו ההתקפות של יו"ר הכנסת

בסוף השבוע הציגו יו"ר הכנסת מיקי לוי ואביגדור ליברמן את הסעיפים שיפוצלו מהחוק, כשלטענת לוי מדובר בצמצום של 30% בחוק. קשה להבין את האופן בו נעשה החישוב, בהתחשב בכך שהחוק מכיל רפורמות ענק לצד תיקוני חקיקה מזעריים. מה שבטוח הוא שמלבד חלק מהשינויים בנושא הבריאות, אף אחת מהרפורמות השנויות במחלוקת לא נותרה בחוץ.

כיו"ר הכנסת, חלק מתפקידו של לוי הוא לשמור על הליך חקיקה תקין ולהילחם על מקומה של הכנסת כריבון וכגוף בעל סמכות ושיניים. מעצם טיבו חוק ההסדרים דורס את הכנסת, בכך שהוא מחבר יחדיו מספר גדול של חוקים, ומצמצם את זמן הדיון למינימום. ח"כ לוי עצמו התייחס לבעייתיות זו מספר פעמים, ואמר בתקיפות כי גם אם רק "5 מתוך 48 רפורמות מחוק ההסדרים יעברו, לא קרה כלום".

לוי הציע מבחן פשוט והגיוני לחוק ההסדרים, כזה שמחזיר אותו לתפקידו המקורי: רפורמות בהיקף סביר, ושקשורות קשר הדוק לתקציב. אלא שהרשימה שהציג בסופו של דבר רחוקה מלענות למבחן זה. הדוגמה המובהקת ביותר היא הקמת רשות הרגולציה, מהלך גדול מאד שאין לו כל קשר ישיר לתקציב. מנגד, גם צעדים לא גדולים במיוחד שיש להם קשר לתקציב, כמו קידום המיסוי של מטבעות קריפטו, יצאו מהחוק.

במהלך היו גם כמה תיקונים חשובים יותר: פיצול הסבסוד למשכנתאות, הוא צעד שיצא מחוק ההסדרים וטוב שכך. הורדת ההיטל על רפואה פרטית והתשלום על ביטול תור נכונים, אבל הם רק חלק מהבעיות בפרק הבריאות בחוק.

בסך הכול, הרוב המוחלט של הרפורמות שפוצלו לא זכו לתשומת לב רבה עד כה. המטרו, חקיקת ענק שכלל לא ברור מה עשתה בחוק מלכתחילה, פוצלה. רפורמות כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, החקלאות, הרגולציה, האג"ח המיועדות והייבוא, כולן מהפכות ואף אחת מהן לא הכרחית לאישור התקציב הקרוב, עברו.

מבחן הכנסת של מרצ והעבודה

למרות הביקורת הרבה שהביעו, העבודה ומרצ לא הערימו עד כה קשיים של ממש על חוק ההסדרים. ביום חמישי העבירו השתיים מכתב דחוף ובו קריאה לעצור את הקמת רשות הרגולציה בחוק, אבל הממשלה אישרה אותה בכל זאת.

שתי המפלגות אף ביקרו את העלאת גיל הפרישה במתכונתה הנוכחית ואת הרפורמה בחקלאות, אבל גם אלה מופיעות בחוק שיוגש לכנסת.

כוחן של המפלגות בכנסת גדול יותר מזה שהיה בממשלה. נציג מרצ בוועדת השרים עיסוואי פריג' אמנם הצביע נגד כל הרפורמות השנויות במחלוקת בוועדת השרים לחוק ההסדרים, אבל הן עברו גם בלעדיו. בכנסת זה נראה אחרת: מספיק חבר כנסת אחד שיצביע נגד, וחוק ההסדרים כולו בסכנה.

בשתי המפלגות הצהירו כי בכוונתן להמשיך להיאבק ברפורמות, וכי האישור בממשלה אינו סוף פסוק מבחינתן. אבל המבחן האמתי יהיה טמון בשאלה כמה רחוק יהיו מוכנות ללכת, גם במחיר של משבר קואליציוני, ממנו נמנעו עד עכשיו.

התחנה הבאה

השבוע יוגש חוק ההסדרים המלא לכנסת, לקראת הבאתו לאישור בקריאה ראשונה לקראת ראש השנה. זה יהיה מבחן ראשון לקואליציה, שתצטרך להכריז על גיוס כללי כדי להעביר את החוק, אבל זו רק תחנה ראשונה, בה החוק יכול אולי ליפול אבל לא להשתנות. המבחן הראשון המשמעותי יהיה בוועדת הכנסת, שתדון בחוק רק אחרי החגים. שם יקבע אופן פיצול החוק לוועדות וסדרי הדיון בו, ותהיה לחברי הכנסת הזדמנות, אולי אחרונה, לתבוע את שינויו.