מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שמעון לביא, העיד במשך כשלוש שעות בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון. בין היתר חשף לביא בעדותו כי הוא, כמפקד האירוע, נחשף רק בדיעבד למסמך המגביל את מספר המשתתפים ואמר כי הוא "אינו יודע מה קרה שם". עוד הוסיף לביא ש"היו לחצים פוליטיים להגדלת ההדלקות"

לאורך כל עדותו, שנחלקה לשני חלקים, עמד לביא בפני חברי הוועדה השופטת בדימוס מרים נאור, האלוף במיל' שלמה ינאי ומרדכי קרליץ ראש העיר בני ברק לשעבר, ונדרש לענות לשאלותיהם.

לשאלות רבות השיב לביא כי אין זה מתחום אחריותו או שאינו יודע את הפרטים. כך, למשל, טען שאינו יודע מה שטח המתחם במירון, לא הכיר מסמכי עבר הקשורים להחלטות שונות הנוגעות לאירוע במירון, לא ידע לציין שמות של קצינים בכירים, והתקשה להשיב למספר היציאות והכניסות מההר כולו ואף של מתחם הקבר עצמו, ואף השיב שאינו יודע מה היה אופן התקשורת בין השוטרים בשטח.

יצב שמעון לביא מעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית בעניין האסון בהר מירון (צילום מסך מתוך שידור חי)

בעדותו של לביא, הראשון שנחקר בפני ועדת החקירה, הוא חזר וטען ש"כל ניסיון להגבלת קהל במירון נידון לכשלון" וכי לדעתו הפתרון נעוץ בהחלת רישוי עסק על אירועים דתיים, כגון הלוויות והאירוע במירון. דבר נוסף עליו חוזר לביא שוב ושוב הוא שהאירוע פעל בעצם ללא החלטת ממשלה או קבינט ביחס למספר האנשים הרשאים לבקר בהר בשל הגבלות הקורונה.

בתשובה לשאלת חברי הוועדה על הפיתרון למצב במירון אמר: "צריך לצמצם את האירוע. אני צריך להוביל את המהלך הזה. המחיר הוא זרז. אף אחד לא רוצה עוד פצוע אחד. השאלה מה עושים בשביל זה חייבים להתפשר, ולהגיע להסכמות".

לביא כיוון בכך לחסידויות ולחצרות שמובילות את ההדלקה ושיש להן מבנים רבים בשטח המקום. "האסון הזה, הוא סוג של לקח, גם לחברה החרדית גם בשמירה על בטיחות. המחיר יקר מאוד", הוסיף.

לביא תיאר בעדותו את האירוע ואמר "הזירה היא זירה קשה מאוד, בלתי נתפסת. אתה מזהה עשרות אנשים שוכבים אחד על השני, אתה מזהה שוטרים וחיילים עם אזרחים שמפנים אנשים על אלונוקות, אירוע קשה מאוד. כמפקד אירוע, אין לך את הלוקסוס לחשוב ולשקוע במה שאתה רואה וזה לא היה נחמד מה שהיה שם".

עם זאת הדגיש כי "זה אירוע קשה מאוד, אבל בסופו של דבר אני מפקד האירוע. אני לא יכול להיכנס למחשבות, המשימה המרכזית היא הצלת חיי אדם". בין היתר טען מפקד המחוז כי "לא היה יכול לתחקר את מה שקורה שם".

לביא הביע את צערו הרב על ההרוגים והפצועים באירוע, והזכיר כמה פעמים את המשפחות ואבלן, אך אינו מפנה באופן ישיר אצבע מאשימה כלפי אף גורם או אדם ספציפי האחראים לדעתו על האסון. "המשטרה עשתה לאורך כל השנים מעבר למצופה ממנה, בגלל שאין מימוש אחריות מלא. המשטרה לאט לאט, עם השנים תפסה נתח ועוד נתח. זה שאני קובע את סדר ההדלקות זה לא אמור להיות, אבל אם אני לא אעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה", אמר לביא בהתייחסו לטענות מצד גורמים שונים שהמשטרה הפכה למפיקת האירוע.

חברי הוועדה התקשו לקבל מלביא תשובות חד משמעיות לגבי מספר האנשים שעל פי ההחלטות הורשו לעלות להר בערב החג, כשהוא טען שוב ושוב שהדבר הקריטי ביותר הוא היכולת של השוטרים בשטח להבין את זרימת הקהל ואיך נכון לווסת אותה.

הוא חזר והבהיר כי מול החסידויות השונות הגיעו להסכמות על מספרי האנשים במתחמי ההדלקה, אך "עמך ישראל" לא כפוף לאף החלטה ואין שום דרך ויכולת להגביל את התנועה בהר.

השופטת נאור הדגישה בפני לביא כי יתכן ויזומן לעדות נוספת, וכי אל לו לשוחח בנושא עם אף אדם בוודאי לא חבריו למשטרה אשר יתכן ויזומנו לדוכן העדים.

מחר (שני) יעידו בפני הוועדה הרב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה, וניצב בדימוס אלון אסור שהיה מפקד המחוז הצפוני במשטרה. לביא הוא ראשון הנחקרים בפני הוועדה, שלושה חודשים ושלושה שבועות לאחר האסון האזרחי הקשה ביותר בתולדות המדינה, שבו נמחצו למוות 45 בני אדם בל"ג בעומר האחרון באתר קבר הרשב"י במירון.