מחלקת המשפטים האמריקאית הגישה ביום חמישי האחרון תביעה נגד מדינת טקסס בגלל החוק שהעבירה שימנע ביצוע של רוב ההפלות בשטחה. על פי מחלקת המשפטים, החוק "נכנס לתוקף" בניגוד מוחלט לחוקה של ארה"ב.
התביעה, שהוגשה בבית משפט פדרלי בטקסס, מבקשת להכריז על החוק כמבוטל, "לאסור על אכיפתו ולהגן על הזכויות שטקסס הפרה".
חשש שמדינות אחרות יעתיקו את המודל של טקסס
במסיבת העיתונאים בה הודיע על התביעה אמר התובע הכללי של ארה"ב מריק גרלנד
כי "החוק הזה עומד בבירור בניגוד לחוקה, תחת תקדים שקבע בית המשפט העליון לפני שנים רבות".
מחלקת המשפטים טוענת שהחוק הטקסני פוגע, בניגוד לחוק, בזכויות שמעניקה החוקה לנשים ומפרה את 'סעיף העליונות' של החוקה, לפיו החוק הפדרלי גובר על חוק ברמת המדינה.
לדברי גרלנד, בממשל הפדרלי חוששים שגם מדינות אחרות יאשרו חוקים דומים "שישללו מתושבותיהן את זכויותיהן החוקתיות".
על פי כתב התביעה, "המשפט החוקתי המקובל הוא ש'חוק מדינה לא יאסור על אף אישה לקבל את ההחלטה הסופית להפסיק את ההיריון שלה לפני שהעובר מגיע לשלב בו הוא יכול להתקיים מחוץ לרחם'. אבל זה בדיוק מה שטקסס עשתה".
חוק שייאכף על ידי אזרחים פרטיים
החוק שהעבירה טקסס אוסר על ביצוע הפלה מרגע שאיש רפואה יכול למצוא פעילות לבבית אצל העובר. מדובר בדרך כלל בשבוע השישי, נקודת זמן בה נשים רבות לא יודעות בכלל שהן בהריון.
בתי המשפט בארה"ב חסמו ניסיונות של מדינות אחרות לכפות הגבלות דומות על הפלות, אבל החוק הטקסני שונה מהם משמעותית. האכיפה של חוק זה מוטלת על אזרחים פרטיים שיגישו תביעות אזרחיות ולא על התובעים הפליליים של המדינה.
הלחץ על מחלקת המשפטים מאז החלטת בית המשפט העליון שלא להתערב בחוק של טקסס, הלך וגבר. ללחצים מהבית הלבן, אחרי שהנשיא ג'ו ביידן אמר שהחוק "כמעט לא אמריקאי", הצטרפו גם חברי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס, שקראו לגרלנד לפעול בנושא.
ימים ספורים לפני שהודיע על התביעה התחייב התובע הראשי לפעול לאכיפת החוק הפדרלי שידוע בשם 'חוק חופש הגישה לשערי מרפאות' (FACE).
חוק זה אוסר, בדרך כלל, מניעה פיזית של גישה למרפאות שמבצעות הפלות על ידי חסימת הכניסות אליהן, איום להשתמש בכוח או הפחדה והפרעה לאדם שמעוניין להיכנס אליהן. החוק גם אוסר על פגיעה ברכוש במרפאות אלו ובמרכזים לפריון האישה.
התביעה שהוגשה בשבוע שעבר ביקשה מבית המשפט להוציא צו מניעה מיידי שיאסור על אכיפת החוק בטקסס. במסגרת החוק המדובר, כל אזרח יוכל להגיש תביעה, גם אם אין לו שום קשר לאישה שביצעה את ההפלה. תובעים במסגרת חוק זה יהיו זכאים לפיצוי של לפחות 10,000 דולר אם יזכו במשפט.
"החוק הופך אזרחים פרטיים, בלי צורך להראות כל קשר אישי או נזק שנגרם להם, לציידי ראשים שמוסמכים לגבות לפחות 10,000 דולר על כל תביעה נגד אלה שמאפשרים לנשים לממש את זכויותיהן החוקתיות", אמר גרלנד.
"המטרה הברורה של המבנה החוקי הזה, שהמחוקקים גם הכירו בה באופן מובהק", הוסיף, "היא למנוע מנשים מימוש של הזכויות החוקתיות שלהן על ידי הדיפת האפשרות של ביקורת מצד מערכת המשפט".
התובע הכללי טען גם שהחוק הטקסני יכול לחשוף עובדים של הממשל הפדרלי בסוכנויות שונות לסכנה של תביעה משפטית על ביצוע העבודה שלהם.
בריג'יט אמירי מהאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, בירכה על התביעה ואמרה שמדובר בצעד ראשון וקריטי "לתיקון העוול שנעשה לתושבי טקסס, ולמנוע מהקטסטרופה הזה לחזור על עצמה במדינות אחרות שנשבעו כבר ללכת בעקבות טקסס".
אמירי הוסיפה שלהערכתה התביעה של מחלקת המשפטים תתקדם במהירות, וייתכן שתגיע לפתחו של בית המשפט העליון תוך מספר שבועות.
מושל טקסס בטוח שהחוק ישרוד את התביעה
החוק שאושר בטקסס הוא הפגיעה הקשה ביותר בזכות להפלה בארה"ב מאז ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון בתיק רו נגד ויד ב-1973. החלטה שקבעה שלנשים יש זכות חוקתית לבצע הפלה.
חלק מכ-24 המרפאות שמבצעות הפלות בטקסס כבר הודיעו כי יפסיקו להעניק שירות זה כליל. מרפאות דומות במדינות השכנות דיווחו בינתיים על עלייה משמעותית במספר המטופלות מטקסס.
רנה אזה, דוברת מושל טקסס גרג אבוט, אמרה שהוא משוכנע שבתי המשפט ישמרו על החוק. "החופש היקר ביותר הוא החיים עצמם", אמרה אזה, "טקסס העבירה חוק שמבטיח שהחיים של כל ילד עם פעימת לב יינצלו מזוועות ההפלה".
החוק לא כולל חריגים במקרה של אונס או גילוי עריות, החלטה עליה הגן אבוט בשבוע שעבר. מושל טקסס העלה אז את הטענה השקרית לפיה לנשים יש עדיין "לפחות שישה שבועות" בהם יוכלו לבצע הפלה באופן חוקי. נשים עם מחזור חודשי סדיר שעוקבות אחריו באופן קבוע לא יכולות לקבל תשובה חיובית ודאית לפני השבוע הרביעי להיריון.
אבוט אמר גם שטקסס תשאף "להסיר את כל האנסים מהרחובות". סקר שערכה לאחרונה מחלקת המשפטים מצא שרוב מקרי האונס לא מדווחים למשטרה, וסקר שנערך ב-2019 מצא שרק 1 מכל 3 קורבנות דיווחה על אונס או תקיפה מינית.
