חקלאים לא רבים בישראל מגדלים לולבים, הדסים, ערבה ואתרוגים. הם מטפחים את ארבעת המינים כל השנה, ומוכרים את התוצרת במשך שלושה ארבעה ימים, בשווקים ברחבי הארץ.

לולב: מטעי טירת צבי

אבנר רותם (46), מנהל ענף התמרים בקיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן, חי ונושם תמרים מאז שהיה בן 12, נער בקיבוץ שלוחות השכן.

במטעי התמרים של טירת צבי מגדלים 9 זני תמרים, וכן עצים המיועדים ללולבים. 400 דונמים (כשליש מ-1,500 הדונמים של המטעים) מוקדשים לגידול לולבים מזן דרי, שמקורו בעיראק, לולבים מבוקשים במיוחד. "היתרון של לולב מזן דרי", אומר רותם, "הוא בעיקר שהתיומת (הקצה העליון של הלולב) שלו סגורה, כמו שכתוב בהלכה".

רענן שטרניך במטע הלולבים: "את הלולבים שומרים בקירור 7 חודשים, עד סוכות" (צילום: גיא טייכהולץ)

קטיף הלולבים נפרש על פני כחצי שנה. "אנחנו מתחילים לקטוף כבר בפורים", מספר רותם, "את הלולבים שומרים בקירור 7 חודשים, עד סוכות. יש פרוטוקול לשימור לולבים שפותח במכון וולקני: טובלים את הלולב בחומר נגד פטריות ושומרים במקררים".

בכל שנה קוטפים בטירת צבי כ-200 אלף לולבים, 15-13 לולבים מכל עץ. "אנחנו קוטפים כל שבועיים", מספר רותם, "בשגרה יש לנו 40 עובדים – חברי קיבוץ, סטודנטים לחקלאות מחו"ל, תאילנדים ובני משק. יש לנו גם 2 פנסיונרים שעדיין באים לעבוד כל יום", הוא מתגאה. "בני נוער לא עובדים בגדיד התמרים וקטיף הלולבים, מאז שהוגבלה העבודה בגובה לגיל 18, אבל בתקופת המיון והאריזה הם באים לעזור – לשקול, לארוז ולהדביק מדבקות. זה בטוח עדיף על מסכים", הוא אומר בחיוך.

קוטפים לולבים. "בשגרה יש לנו 40 עובדים – חברי קיבוץ, סטודנטים לחקלאות מחו"ל, תאילנדים ובני משק" (צילום: גיא טייכהולץ)

את הלולבים גם מייצאים – לאירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה וארצות הברית, שם חיה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם.

המחיר של לולב "דרי" נע בין 30 ל-80 שקלים; "דרי מהודר" בכשרות הבד"ץ של העדה החרדית נמכר ב-120 עד 250 שקלים. לולבים מזנים אחרים נמכרים במחירים שבין 15 ל-80 שקלים.

לולבים בדרגות הידור שונות "דרי מהודר" בכשרות הבד"ץ של העדה החרדית נמכר ב-120 עד 250 שקלים (צילום: אלבום פרטי)

הדס: משפחת נגר מראש העין

"מאז שאני מכיר את עצמי יש הדסים בבית", מספר שי נגר (43), מראש העין, דור שני למגדלי הדס. למשפחת נגר מטע של חצי דונם בחצר ביתם, בו עובדים בעיקר הוריו של נגר, דוד ושרה, בני ה-80. "זה הבייבי שלהם", אומר נגר, "הם קמים מוקדם מאוד בבוקר להשקות, לרסס, לגזום. עדיף מלשבת בבית כל היום. זה נותן להם משמעות וההדסים שלנו נחשבים למהודרים".

שרה ואבנר נגר עם הרב יונתן אדווארד. "חרדים מזהים את אמא מרחוק ובאים ישר לדוכן שלנו" (צילום: אלבום פרטי)

בני הזוג נגר הגיעו לארץ מתימן ועבדו בראשית דרכם בארץ בחקלאות. במשך השנים החליטו להתמקד בגידול הדסים ולמדו בעצמם כל מה שנחוץ לשם כך. ההדסים שלהם, מזן צפתי, נחשבים להדסי "בוטיק".

ההדס מכונה גם "ענף עץ עבות", וכדי שייקרא "עבות" צריך שיהיו בכל רמת עלים ("קן" בהלכה), לפחות שלושה עלים, לאורך כ-29-24 ס"מ. אם יש רק שני עלים, ושלישי מעליהם או תחתיהם, זהו "הדס שוטה", הפסול לשימוש בארבעת המינים. גם במקרה של פירות רבים מעלים, ההדס פסול.

את טיפוח השיחים מתחילים במשפחת נגר באביב, והקטיף נערך בסתיו. "אנחנו קוטפים ממש לפני המכירה", אומר נגר, "כך שהסחורה שלנו מגיעה לשוק ארבעת המינים טרייה. בתקופה הזו אנחנו עובדים קשה. מיד אחרי כיפור כל המשפחה נרתמת למאמץ. יש לנו בסך הכל 4-3 ימים לשווק את הסחורה.

"ההדסים שלנו מגיעים לשוק עטופים בבדים לחים, ולא בניילון כמו ההדסים הפשוטים. אנחנו מניחים אותם בדוכן אחד-אחד בכלים עם מים, והמהדרים בוחרים ידנית את שלושה הענפים המועדפים עליהם. אנחנו מוכרים גם הדסים במידות מוזמנות מראש".

הדסים בחצר משפחת נגר. "אנחנו קוטפים ממש לפני המכירה" (צילום: אלבום פרטי)

משפחת נגר מגדלת הדסים כבר 40 שנה, ובשוק ארבעת המינים בירושלים הם מוכרים מאוד, עוד מהימים שהדוכנים היו מפוזרים ברחוב אגריפס. "אנשים באים במיוחד בשבילנו ומזמינים אצלנו ענפי הדס", מתגאה נגר, "חרדים מזהים את אמא מרחוק ובאים ישר לדוכן שלנו".

מחיר ההדס נע מ-15 עד 120 שקלים, בהתאם לזן והידור.

ערבה: גדלה בבתים פרטיים

מבין ארבעת המינים, הערבה היא הנפוצה ביותר, ולא נהוג לגדל אותה במטעים מיוחדים. ענפיה מגיעים לשווקים בדרך כלל מעצים בחצרות בתים פרטיים. בעלי העצים גוזמים את הענפים לקראת החג ומוכרים לציבור הרחב.

הערבה, המכונה במקורות "עַרְבֵי נָחַל", קשורה לשתי מצוות של חג הסוכות: מצוות נטילת ערבה כחלק מארבעת המינים, ומצווה שמקורה בתורה – להביא בכל יום לבית המקדש ענפים ארוכים של ערבות ולהציב אותם לצד המזבח. כשהיו מביאים את ענפי הערבה, הכוהנים היו תוקעים בשופר ומקיפים את המזבח. בהושענא רבה (היום השביעי של החג) הקיפו אותו שבע פעמים. כך נוצר המנהג ליטול ערבות בהושענא רבה.

בערבה אין טעם ואין ריח, וזוג ענפי ערבה עולה בשווקים כ-5 שקלים בממוצע. עלה פורח בקצה הערבה, המכונה ליבלוּב (או לַבלוּב) מעלה את המחיר ב-50%. יש סוחרים שמציעים אספקה של ענפים טריים להחלפה באמצע החג בחינם, כיוון שהערבה נוטה לנבול במהירות, ויש בה צורך בתחילת החג ובסיומו.

אתרוג: הרב משה אדרעי מכפר חב"ד

האתרוג הוא כוכב החג. שני מיליון אתרוגים גדלים מדי שנה בישראל. שליש מהם נפסל, שליש מיוצא לחו"ל ושליש נמכר בשוק המקומי. 40 מגדלי אתרוגים פועלים בארץ, אחד הוותיקים בהם הוא הרב משה אדרעי מכפר חב"ד, הידוע בכינויו "מלך האתרוגים".

משה אדרעי (משמאל) אתרוגי כפר חבד. "כל אחד רוצה להיות בטוח שיש לו אתרוג מושלם" (צילום: אילן כהן)

גם השנה צפוי הרב אדרעי להגיע בבוקר מוקדם אל שוק ארבעת המינים בירושלים. "כשמגיעים ארגזי האתרוגים", מספר אילן כהן, מצוות ההנהלה של השוק, "המוני הקונים ממהרים לבחור להם אתרוג. אחרי ההתקהלות הגדולה האתרוגים נבדקים על ידי הקונים החרדים בצורה מדוקדקת, בזכוכית מגדלת. המראה הזה מזכיר קצת בורסת יהלומים. כל אחד רוצה להיות בטוח שיש לו אתרוג מושלם".

מחיר האתרוג מושפע ממשתנים שונים הקשורים למראה שלו ולשלמותו. סוגיית הפיטם שבקצה האתרוג, היא המרכזית בבחירת האתרוג. במידה והפיטם נפגע, האתרוג נפסל. אתרוג עם פיטם עולה כמעט כפול מאתרוג נטול. כתמים הנוצרים על האתרוג מעלי העץ (מכונים גם בלעטלך) עלולים להוריד את מחירו ב-50% לפחות, למרות שמבחינה הלכתית האתרוג כשר.

מחיר האתרוג נע מ-25 עד 500 שקלים לאתרוג מיובא ממרוקו או מאיטליה. אתרוג "יהלום",  מהודר במיוחד, עולה בין 100 שקלים ל-300 דולרים. חסידי חב"ד ישלמו גם 770 דולרים עבור אתרוגי קלאבריה איטלקיים, מהסוג שהרבי מלובביץ' נהג לברך עליהם.

שוק ארבעת המינים: "כולם מוזמנים"

בשוק בירושלים צפויים להיות השנה 50 דוכנים לממכר ארבעת המינים. הדוכנים מסודרים לפי מינים וגם לפי עדות, אמונות ומנהגים. "התימנים והספרדים מתהדרים באתרוגים ולולבים גדולים", אומר אילן כהן, "האשכנזים אוהבים את אתרוגי חב"ד, שהם בגודל לימון ממוצע, יש לולבים גדולים וסגורים, לעומת לולבים האהובים על חסידויות ספציפיות, שהם כבר פתוחים במעמד הרכישה.

שוק ארבעת המינים בירושלים. סט "כשר לברכה" עולה בממוצע 60 שקלים (צילום: ראובן לייטוש)

"השוק יהיה באוויר הפתוח וכולם יהיו עם מסיכות", הוא מדגיש, "אמנם השנה לא יהיו הרבה תיירים מחו"ל, אבל השוק מושך אליו הרבה קבוצות ומשפחות של ישראלים. אלינו כולם מוזמנים, בלי יוצא מן הכלל", הוא מדגיש, "אנחנו מקפידים שלא תוגבל הכניסה של אף מבקר או מבקרת בגלל דת או לבוש לא צנוע".

כהן מעריך כי מדי שנה נמכרים בשווקים בארץ למעלה מ-700 אלף סטים של ארבעת המינים.

מחירי הסטים, כמו מחירי המינים הבודדים, משתנים על פי גורמים שונים. מחירו של סט "חינוך", המיועד לגננות ובתי ספר ואינו כשר לברכה, נע סביב 40 שקלים; סט "כשר לברכה" עולה בממוצע 60 שקלים; סט מהודר הכולל גם נרתיק וקוישיקלך (מתקן הארוג מעלי לולב המשמש לאגידת הלולב, ההדס והערבה יחד) עולה 80 שקלים בממוצע; ומחיר סט מהדרין מתחיל ב-100 שקלים ויכול להגיע גם ל-350 שקלים.

בשוק מוצעים גם "אקססוריז", כמו נרתיק – עטיפת פלסטיק שקופה לשמירה על טריות הערבות וההדסים (בין 7 ל-15 שקלים); תיק בעל ריפוד פנימי מבודד (בין 290 ל-350 שקלים); וקופסה לאתרוג (בין 30 ל-200 שקלים לקופסה מהודרת מעוטרת בריקוע כסף)

.

שוק ארבעת המינים בשוק מחנה יהודה יתקיים החל מהערב (מוצאי יום כיפור) ועד יום שני (20 בספטמבר). בימי החול בין 09:00 ל-23:00, בשישי ובערב החג מ-09:00 עד שעה לפני כניסת השבת והחג. במוצאי שבת משעה לאחר צאת השבת עד חצות. הכניסה חינם.