במפעל הדגלים הוותיק מרום אפ.ג'י.פי התחילו השבוע לעבוד ב-04:00 לפנות בוקר כדי להספיק ולעמוד בביקוש הגבוה לדגלים לקראת שמיני עצרת ושמחת תורה.

לדברי אבי מרום מילברגר (68) יו"ר קבוצת מרום, מסתמנת עלייה של כ-80% ברכישות דגלי שמחת תורה לעומת השנים שעברו. "אני מניח שהגידול שאנחנו רואים השנה בהזמנות התעורר בעקבות ביטול הסגרים השנה", הוא אומר ומוסיף, "את ההקפות השניות בשמחת תורה עושים בכיכר העיר, בשטח פתוח וזה מושך יותר אנשים לצאת".

אבי מרום מילברגר: "את ההקפות השניות עושים בשטח פתוח וזה מושך יותר אנשים לצאת" (צילום: אלבום פרטי)

הלהיט השנה: ערכות ציור לילדים

עיקר ההזמנות הן ממפעלים שמחלקים את הדגלים כשי לחג לעובדים, "נשאר להם תקציב מהשנה שעברה, וארגונים מחפשים לפצות את האנשים שלהם. בנוסף, זו פעילות מצוינת עם הילדים". לדבריו הלהיט השנה הן ערכות ציור דגלונים עם צבעים לילדים.

דגלונים במפעל: "נשאר תקציב מהשנה שעברה, וארגונים מחפשים לפצות את האנשים שלהם" (צילום: ניר מרום)

לדגלי שמחת תורה מגוון רחב של עיצובים ותמונות, בקהילות החרדיות מוסיפים לתמונות גם קישוטים של  "זהבים" ו"נוצצים". "בחלק מהקהילות נהוג לתקוע תפוח בראש הדגל", מספר מילברגר, "פעם היו תוקעים נר, אבל אז הבינו שזה לא מאוד בטיחותי". את הדגלים מחלקים לילדים בהקפות השניות של שמחת תורה. "המבוגרים רוקדים עם ספר התורה, אבל בגלל המשקל אי אפשר לתת אותו לילדים – אז מחלקים להם דגל".

"בעבר הופיעו על הדגל רק דמויות של בנים"

עיצוב הדגלים השתנה לאורך שנות קיומה של ישראל, "בשנים הראשונות היו בעיקר ציורים של חילות צה"ל וסממנים "צבריים" של ילדים בסנדלים תנ"כיות וכובעי טמבל שרוקדים במעגל. אחרי מלחמות, הופיעו הרבה סממנים של שחרור; חיילים, ירושלים והכותל". הוא מסביר, "בעבר היו מופיעים רק בנים, ועם הזמן התחילו להופיע גם בנות".

דגלונים לקראת שיווק: "בעבר היו מופיעים רק בנים, ועם הזמן התחילו להופיע גם בנות" (צילום: ניר מרום)

דגלי שמחת תורה העבירו גם מסרים פוליטיים. "זו הייתה דרך להעביר מסרים בצורה יותר חיובית, של חגיגה", הוא אומר. "בשנות ה-80 מפלגות חילקו דגלים, עם מסרים פוליטיים. הדפסנו גם דגלים לתנועות פמיניסטיות למשל, שהיו מופיעות בהן נשים, ומסרים פמיניסטיים".

השנה יש ביקוש גדול מקהילות בדרום אמריקה

את דגלוני שמחת התורה מייצרים במרום אפ.ג'י.פי לארגונים מסחריים, למוסדות חינוך, בתי כנסת, מפלגות ותנועות פוליטיות, וגם לקהילות יהודיות בארץ ובכל העולם. "יש לנו קהילות בארצות הברית, באירופה, בדרום אמריקה, ובשנים האחרונות- גם במזרח אירופה, שם ישנה התעוררות משמעותית בהפגנת היהדות והסממנים היהודיים בשנים האחרונות". השנה הוא אומר, המובילות הן הקהיליות היהודיות בדרום אמריקה.

דגלונים במפעל. "דחפנו מאוד את שינוי חוק הדגל לחייב עיריות ומוסדות לרכוש דגלים שיוצרו בישראל" (צילום: ניר מרום)

"הרבה מהדגלים מיוצרים בסין, גם דגלי ישראל, אנחנו דחפנו מאוד את שינוי חוק הדגל, שהיום מחייב את כל העיריות, המשרדים הממשלתיים והחברות הממשלתיות לקנות דגלים שמיוצרים בארץ", הוא אומר.

עיקר הביקוש הוא לקראת יום העצמאות

הביקוש העיקרי לדגלים הוא לקראת החגים, ובמיוחד ביום העצמאות. "השיא שלנו הוא לפני יום העצמאות, אבל בין השאר אנחנו משרתים גם את משרד החוץ, ובכל ביקור ממלכתי רשמי שמגיע לארץ, אנחנו מספקים את כל הדגלים, גם דגלי ישראל וגם של המדינה האורחת".

מרום מילברג הקים את המפעל לפני 38 שנים, הוא הגיע מתחום הבמה, המקצוע המקורי שלו היה פנטומימה. "הייתי תלמידו של ג'וקי ארקין", הוא מספר. "בשנים הראשונות היה לי מאוד קשה להתפרנס והופעתי בבמות של פורים ויום העצמאות בעיריות שונות. שם נחשפתי לתחום הזיקוקים, וניסיתי לפתוח מפעל לייצור זיקוקי דינור. באיזשהו שלב, נכנסתי לתחום הדגלים, ושם גם נשארתי".

"יש אצלנו עובדים עם צרכים מיוחדים ופנסיונרים"

המפעל מעסיק היום 28 עובדים בשלושה בתי מלאכה באזור השרון, ובעונות עמוסות מועסקים אף יותר. "אנחנו מייצרים את כל סוגי הדגלים, מדגלוני קיסם קטנטנים ועד דגלים בהם משתמשים בקבלות פנים בנציגויות ישראל בעולם. דגלים מבד, מניילון, ומחומרים חדשים שיותר עמידים". במפעל מייצרים גם את מעמדי הקונוס שרואים במסיבות עיתונאים בטלוויזיה. "זה מוצר בלעדי שלנו", מספר מרום בגאווה.

דגלונים לשולחן. "אנחנו מייצרים את כל סוגי הדגלים, מדגלוני קיסם קטנטנים ועד דגלים לקבלות פנים בנציגויות ישראל בעולם" (צילום: ניר מרום)

אין דור המשך: "המקצוע הזה עבר מהעולם"

"העובדים שלנו הם ישראלים, יש אצלנו עובדים עם צרכים מיוחדים ופנסיונרים, בבתי המלאכה מועסקים כ-12 עובדים בעלי צרכים מיוחדים", הוא אומר. "זה המוטו החברתי שלנו", הוא מצהיר. "נהג החלוקה שלנו למשל הוא בחור שהוא חירש-אילם, והוא אחד העובדים שאנחנו הכי מרוצים מהם. גם במקצוע התפירה, שהולך ונעלם, אפשר לספק לאנשים בעלי צרכים מיוחדים מסגרת של עבודה שאפשר להכשיר אותם אליה ושהיא טובה עבורם".

הדבר שמעציב את מילברגר זה שלמפעל שלו אין דור המשך. "המקצוע הזה עבר מהעולם, ואף אחד לא רוצה להתעסק בתעשייה כזו, שהיא הכי לואו-טק", הוא אומר בעצב.