ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) הניח אתמול (שלישי) על שולחן הכנסת הצעת חוק שתגביל את המימון העצמי של נבחרי ציבור לפעילות השוטפת ל-100 אלף שקלים, בנוסף לתקציב הקשר לציבור אותו מקבלים חברי הכנסת.

הצעת החוק, שהוגשה גם בכנסת הקודמת על ידי שרן השכל, מוגשת על רקע המאבקים הפנימים בליכוד, ותשפיע בעיקר על ח"כ ניר ברקת, שהונו הפרטי מוערך ב-500 מיליון שקלים, בו הוא השתמש בעבר למימון אירועי בחירות מרובי משתתפים.

תקרת התרומות נוגעת לפעילות השוטפת של הפוליטיקאים, ולא לפעילותם לקראת בחירות מקדימות או ארציות. נכון להיום החוק אוסר על קבלת תרומות לפעילות שוטפת, אך אין בו פירוט ספציפי לגבי גובה המימון העצמי, מה שיוצר פער משמעותי. פוליטיקאים בעלי הון עצמי יכולים לקיים פעילות ללא הגבלה (כך כאמור קיים לאחרונה ניר ברקת כנס רב משתתפים בגני התערוכה בתל אביב), בעוד איסור התרומות מונע מפוליטיקאים אחרים לקיים אירועים מסוג זה.

ההגבלה תחול, על פי הצעת החוק, על תרומות המועמד עצמו או בני משפחתו. על כל תרומה עצמית יהיה חייב נבחר הציבור למסור דין וחשבון לחשב הכנסת אחת לחודש. אי דיווח על תרומה עצמית נקבע כעברה פלילית, בגינה ניתן לקבל קנס ואף מאסר של עד שנה.

ח"כ דוד אמסלם
. (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)

"המקרה של מועמד בעל הון אשר באמצעות משאביו הבלתי נדלים או משאבים של קרוביו מנסה להשתלט על מערכות פוליטיות לא הוסדר בחוק בצורה ממצה" נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "לעיתים קמפיין של מועמד עשיר לא יאפשר למועמדים איכותיים שאינם בעלי הון עתק להיבחר ולייצג את המגזר ממנו הם מגיעים. לכן יש להטיל מגבלות על שימוש בכספם הפרטי של נבחרים ומועמדים לכנסת על מנת לוודא שלא רק אנשים בעלי הון עצמי גבוה יהיו מיוצגים בדמוקרטיה הישראלית, ושלא בעל המאה יהיה בעל הדעה".

נכון להיום אין תקרה המגבילה את המימון העצמי של מועמד. גם בארצות אחרות מגבלה זו לרוב לא מקובלת, ובארה"ב מועמדים מיליארדים כמו דונלד טראמפ ומייקל בלומברג מימנו חלק גדול ממסע הבחירות שלהם בעצמם.