החוק שהאוצר דוחה את יישומו יותר מרבע מאה: ועדת החינוך בכנסת אישרה אתמול (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את דחיית יישומו של חוק יום חינוך ארוך בארבע שנים נוספות, 24 שנים לאחר שחוקק. חברי הוועדה אישרו לקריאה שנייה ושלישית את הפרק בחוק ההסדרים שדוחה את יישום החוק ל-2026. עלות יישומו הכולל של החוק מוערכת ב-3 מיליארד שקלים, כ-0.66 אחוז מתקציב המדינה ל-2022 שעומד על 452 מיליארד שקלים.

חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה חוקק ב-1997 כהצעת חוק פרטית, וקבע שבכל בתי הספר בישראל יתקיימו ארבעה ימי לימודים בני 8 שעות לימוד לפחות, יום נוסף באמצע השבוע בן 5 שעות לימוד ו-4 שעות לימוד ביום שישי. ב-2009, עם חתימת הסכם אופק חדש עם הסתדרות המורים תוקן החוק, ונקבע שבבתי ספר בהם חל ההסכם יהיו 4 ימי לימודים בני 7 שעות.

החוק קבע שהוא יוחל באופן מדורג עד ליישומו בכלל בתי הספר בארץ בתוך שלוש שנים, עד שנת 2000. הוא העניק לשר החינוך סמכות לקבוע באילו יישובים יתחיל יישום החוק. חודשים ספורים לאחר אישורו, קבע שר החינוך דאז יצחק לוי רשימה של 100 רשויות מקומיות או שכונות שבהן החל יישום החוק.

יישום החוק לא הורחב לכלל בתי הספר בארץ כפי שנקבע בו, עקב התנגדות משרד האוצר לתקצב את עלותו. הדרך שבה עיכב האוצר את יישום החוק היתה באמצעות חוק ההסדרים, חוק שמוגש לכנסת בצמוד לתקציב המדינה וכולל תיקוני חקיקה במגוון רחב של תחומים, שברמה המוצהרת נועדו לאפשר את התקציב. ריבוי תכני החוק והצמדתו המלאכותית לחוק התקציב אינם מאפשרים לחברי הכנסת לדון בו לעומק, ויוצרים סד לחץ להעביר אותו ללא שינויים.

באופן זה, במשך תשע פעמים אישרה הכנסת את דחיית יישום החוק במלואו במסגרת חוק ההסדרים שהגיש האוצר. הדחייה הקודמת הייתה ב-2018, אז הוא נדחה בארבע שנים, עד 2022.

במהלך הדיון עלה כי העלות השנתית הכוללת של יישום החוק בשנת תשפ"א עמדה על 1.35 מיליארד ש"ח בשנה, מתוכם 1.15 מיליארד ש"ח ליישום החוק בחינוך היסודי ו-200 מיליון ש"ח ליישומו בגני הילדים (העלות כוללת גם הזנה, סייעות בגני הילדים ועוד). על פי משרד החינוך להחלת החוק במלואו יידרשו כ-3 מיליארד ש"ח נוספים.

דודי מזרחי, מנהל אגף בכיר תקציבים במשרד החינוך הסביר שמשרד החינוך העדיף לתקצב תכניות אחרות התומכות בפריפריה על פני יישום כולל של יום חינוך ארוך. "התקבלה החלטה לתת עדיפות לרכיבים אחרים, כגון תוכנית 'ניצנים' (צהרונים מסובסדים) ו'ניצנים בחופשות' בכל הארץ בכל האשכולות, על פני יום חינוך ארוך. תוכנית ניצנים כוללת ארוחה חמה, חוגים ומענה בחופשת פסח ובחופשת חנוכה, ולראשונה בוצעה הסדרה שלה בבסיס התקציב".  עוד אמר מזרחי כי מתוך רצון לתת מענה ממוקד בפריפריה, משרד החינוך השקיע למעלה ממיליארד שקלים ביישום התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בהתאם למדד הטיפוח בבית הספר.

יו"ר ועדת החינוך, שרן השכל (תקווה חדשה) דרשה ממשרד האוצר ומשרד החינוך להקים וועדה בין משרדית שתגיש את מסקנותיה לוועדת החינוך תוך שנה. לדבריה, חברי הוועדה לא מרגישים בנוח עם ההחלטה זו והם עושים זאת בחוסר ברירה. "לא יתכן ש-24 שנים מאז שחוקק, היישום של החוק נדחה שוב ושוב. אם משרד החינוך חושב שיש תכניות טובות יותר, שיתכבד ליישמן. אם הוועדה תחליט שיום חינוך ארוך הוא הפתרון המיטבי – שהממשלה תדאג ליישמו בכל הארץ, או על פי רשימת ישובים עדכנית".

בקואליציה לחינוך חינם ביקרו בחריפות את ההחלטה: "שוב ועדת החינוך מקבלת החלטות שהם פגיעה בחינוך ובמיוחד באוכלוסיות החלשות. ועדת החינוך איבדה את הדרך, במקום לדאוג להחלת יום חינוך ארוך היא מסירה מעליה אחריות ומגלגלת את הביצוע לכנסת הבאה. החלטה זו מצטרפת לאישור תשלומי ההורים והתחמקות מבניית מתווה לביטולם. מי שישלם מחיר על כך הם שוב האוכלוסיות החלשות שלא יקבלו עוד שעות חינוך, לימוד והעשרה ולא יזכו לארוחה חמה.  לא נבחרתם כדי לחמם את הכיסא, ועדת החינוך צריכה לדאוג לחינוך. כשיו"ר ועדת החינוך היא חיילת של שרת החינוך, התוצאה הרסנית ושוב פוגעים בחלשים"