מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, העבירה למנכ"ל קצצ"א, איציק לוי, מכתב שבו מפורטת עמדת המשרד להגנת הסביבה באשר למשמעויות הסכם קצא"א – רד מד. המנכ"לית ציינה כי במקביל לבחינת סקר הסיכונים של החברה, שלא בוצע לפי הנחיות המשרד וכבר נדחה על-ידו פעמיים, המשרד להגנת הסביבה בחן מהי תוספת הסיכון שיכולה לשאת הסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת.
גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה חד-משמעית, כי הרחבת פעילות קצא"א עלולה לפגוע פגיעה קריטית ובלתי הפיכה בסביבה הימית במפרץ אילת, בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שלא ניתן למנוע אותן באופן מוחלט.
מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. לאור משבר האקלים והתחממות מי הים, עולה חשש כבד לעתיד שונית האלמוגים ובתי הגידול הייחודיים של מפרץ אילת.
עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה ועודנה, שיש לשים את הסביבה הימית באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח מפרץ אילת, על מנת לשמור על הים האדום ועל השונית הטבעית עבור הדורות הבאים, בעולם שבו שוניות אלמוגים מתפקדות הן אוצר טבע נדיר.
"משמעותה של עמדה זו היא כי המשרד להגנת הסביבה לא יתיר כל תוספת סיכון במפרץ אילת כתוצאה משינוע מכליות נפט", כתבה כהן.
למעשה, העימות בין המשרד להגנת הסביבה מול קצא"א, הוא גם עימות מול משרד האוצר, אשר חברת קצא"א נמצאת תחת פיקוחו. מדינות האוצר לגבי החברה היא אדישות לסוגיות האנרגיה והסביבה הכרוכות בפעילותה והתמקדות ברווחים הנאים שקצא"א מעבירה למדינה, שסכומם אינו מפורסם לציבור.
נתוניה הכספיים של קצא"א הם חסויים בשל ההיסטוריה המיוחדת שלה – החברה הוקמה כשותפות בין ממשלת איראן לממשלת ישראל, בתקופה שקדמה למהפכה האיסלאמית באיראן. איראן תבעה את ישראל בבית דין בין לאומי לפיצויים, בהליך שעדיין לא הסתיים.
המאבק בין משרדי הממשלה מתנהל מאחורי הקלעים, ומתבטא בבקשה נוספת שהוגשה מטעם המדינה לבג"ץ, במטרה לדחות את הגשת עמדתה לעתירה שהגישו ארגוני סביבה כנגד ההסכם.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "עמדת אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ועמדתי היא כי אין לאפשר תוספת סיכון משינוע נפט במפרץ אילת. שונית האלמוגים השוכנת בים סוף היא השונית הגדולה והיחידה בישראל והשונית הצפונית בעולם. שוניות אלמוגים הולכות ונכחדות כתוצאה ממשבר האקלים, ועל כן, חלה עלינו חובה מוגברת להגן עליהן מכל סיכון שהוא. אירועי דליפת נפט קורים והנזק שעלול להיגרם לסביבה הימית הרגישה בים סוף הוא בלתי הפיך".
בקצאא ביקרו בחריפות את הודעת השרה זנדברג ואמרו: "עוד אמירה חסרת אחריות ובחוסר סמכות של השרה שנובעת רק משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים, כאשר כל רצונה הוא להביא לפגיעה בהסכם מד-רד, במקום לפעול בשיתוף פעולה עם החברה על מנת לממש את ההסכם על יתרונותיו הכלכליים והגיאופוליטיים. מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל ושובר לראשונה את חרם הנפט הערבי."
בקצאא טוענים כי המשרד להגנת הסביבה חורג מסמכותו, בכך שהוא מכשיל את מימוש ההסכם, ויש לו אך ורק סמכות לקבוע תנאים למימושו. לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה שפורסמה היום, האינטרס הסביבתי של מפרץ אילת לא עולה בקנה אחד עם מימוש ההסכם בשום תנאי.
לפי קצאא, "ביטול ההסכם אינו מצוי בסמכות השרה, והיא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה. כידוע, משרד האוצר קבע כי מדובר בפעילות השוטפת והרגילה של החברה.
כל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות, וודאי חברות ממשלתיות, ותטיל ספק כבד ביכולתן לעמוד בהסכמים. קצא"א פועלת ותפעל על פי כל הרישיונות וההיתרים שקיבלה והמשרד הכיר את הגדלת הפעילות ולא התנגד לכך."
עוד אמרו בקצאא ש"על רקע משבר האנרגיה העולמי ובפרט 'תקופת המעבר' לאנרגיות מתחדשות, יש חשיבות לרציפות אספקת הנפט כפי שקורה בכל ערי הנמל בעולם, בבטיחות ובמקצועיות ואפילו במפרץ אילת אצל שכנתנו עקבה."
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, בירכה על הודעת השרה זנדברג: ״צלול מחזקת את ידי השרה זנדברג וצוות משרדה על האמירה המקצועית, נחושה ואחראית. זאת הדרך היחידה הרצינית להתמודד עם הסיכון העצום לים סוף ותיכון, לעיר אילת וערי החוף האחרות, להתפלה, לבריאות הציבור ובטחונו, לכלכלה ולטבע והאלמוגים הנדירים. אל מול ההיסוס ומשיכת זמן הבלתי נסבלים מצד בנט ולפיד, טוב שיש אמירה ברורה מצד השרה שמממשת את משמעות משרדה, ומגנה על הסביבה״.
