ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (ראשון) קידום תיקון לחוק שירחיב את סמכויות הממשלה במאבק בקורונה. החוק, שמבטא היערכות לתקופה ממושכת של הגבלות קורונה, כולל בין היתר עיגון בחוק של נהלי התו הירוק, העלאת הקנס על עסקים שיפרו את הגבלות התו הירוק ל-10,000 שקלים ואפשרות להוציא להם צו סגירה, אישור להעביר מידע למנהלי מוסדות חינוך על תלמידים שהתחסנו, ואפשרות להשתמש ב'הסכמון' לפיקוח על מבודדים בהסכמה של קטין מגיל 14 ומעלה, גם ללא הסכמת הוריו.
התיקון לחוק כולל גם צמצום חלק מסמכויות הממשלה – מחיקת האפשרות להורות על איסור להפגין ב'מצב חירום מיוחד', והארכת משך הזמן שמאפשר לוועדות הכנסת לבטל או לשנות תקנות קורונה של הממשלה בטרם כניסתן לתוקף מ-24 ל-48 שעות. אלו השינויים העיקריים שמוצעים בתיקון:
סמכות להגבלות עד 2022, קנס לעסקים שיפרו את התו הירוק
הארכת תוקף החוק עד סוף 2022: התיקון מציע שתוקף חוק 'סמכויות מיוחדות', שמתיר לממשלה להטיל הגבלות הקשורות לקורונה בפיקוח של הכנסת, יוארך עד סוף 2022. בנוסף נקבע כי הממשלה תוכל להכריז על 'מצב חירום בשל נגיף הקורונה', שמאפשר הרחבה של ההגבלות, לתקופות של עד ארבעה חודשים, במקום חודשיים כיום.
החמרת סנקציות על עסק שיפר הוראות תו ירוק: מוצע להוסיף לרשימת העבירות שבגינן ניתן לקבוע בתקנות קנס מינהלי בסך של עד 10,000 שקלים גם עבירה של הפרת החובה למנוע כניסה של אדם שלא הציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית או של אדם שלא הציג תעודת מתחסן או אישור החלמה. בנוסף מוצע להוסיף אפשרות להוצאת צו סגירה מינהלי למקום שהפר הוראות אלו.
קביעת מדרג קנסות: מוצע להוסיף הוראה לעניין הבניית מדרג קנסות. בנוסף מוצע להתאים את גובה הקנסות ודירוגן בכל הנוגע להפרות הוראות לעניין אזור מוגבל– כך שיתאימו להסדר שחל לגבי הפרת התקנות באופן כללי.
פחות הגבלות על פיקוח טכנולוגי למבודדים: התיקון מציע לקבוע כי התקופה להארכת ההכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי תוארך ככלל לתקופות שלא עולות על 60 ימים כל אחת , ולא 28 ימים כפי שקבוע כיום, וזאת באישור ועדת החוקה של הכנסת. בנוסף מוצע שהממשלה תוכל לקבוע שההכרזה לא תחול על קטינים. הצעה נוספת היא שקטין מגיל 14 ומעלה יוכל להסכים לשימוש ב'הסכמון' (אמצעי פיקוח שאינו נצמד לגוף אלא מאפשר פתיחה רגעית של האיכון הסלולרי בטלפון הנייד, בהסכמת המבודד), ולא תידרש גם הסכמה של הוריו.
אפשרות לגבות תשלום על מלוניות בידוד: התיקון מציע למחוק את ההוראה לפיה המלוניות המשמשות כמקום בידוד מטעם המדינה יהיו בהכרח במימון המדינה, תוך הוספת סמכות לממשלה לקבוע בתקנות מקרים בהם המדינה תממן את עלות השהייה במלונית.
עיגון בחוק של הגבלות התו הירוק והסמכות לסגור עסק
עיגון בחקיקה של התו הירוק: התיקון כולל עיגון בחקיקה ראשית של סמכות הממשלה להכריז על תו ירוק, בעוד שכיום הוא הוכרז מכוח תקנות בלבד. לפי התיקון הממשלה תוכל לקבוע תקנות להצגת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או תעודת מחלים או מחוסן בתוקף כתנאי לכניסה למקומות כגון מקומות פתוחים לציבור, בתי עסק, מקומות עבודה ועוד.
עיגון בחוק של הסמכות לסגירה מנהלית של עסק או מקום ציבורי: להוסיף סמכות לראש השירות או לרופא מחוזי לסגור מקום בשל שהיית אדם המאומת לנגיף הקורונה במקום, או לשם חקירה אפידמיולוגית, אשר קבועה כיום כסמכות שניתן לקבוע בתקנות לפי סעיפים 8 ו-10 לחוק, ותחת זאת לקבוע אותה כסמכות קבועה בחוק וכן לאפשר סגירה כאמור אם יש חשש ששהה במקום אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף הוראות שעניינן השגה על החלטה לסגור מקום. לצד זאת, מוצע למחוק את ההסמכה לקבוע בתקנות הוראות בעניין סגירת מקום כאמור.
הארכת דיונים משפטיים של אסירים ועצורים: התיקון מציע להאריך את החוק שמאפשר דיונים בבתי המשפט בהשתתפות עצירים, אסירים וכלואים עד לסוף דצמבר 2022.
העברת מידע על תלמידים ועובדים שהתחסנו או חייבים בבידוד למנהלי מוסדות חינוך: התיקון מציע להוסיף הוראה בעניין העברת מידע אודות אדם שחייב בבידוד או שהוא בעל תעודת מחלים או מחוסן לצורך "ביצוע תוכניות לצמצום בידודים", וכן ומידע אודות אדם החייב בבידוד, לצורך מניעת כניסת אדם שלומד במוסד או עובד בו, אשר חייב בבידוד.
הגמשת זהות השרים החברים בקבינט הקורונה: אחד הסעיפים בתיקון לחוק מציע למחוק את רשימת השרים החברים בוועדת השרים לטיפול במשבר הקורונה והשלכותיו, ותחת זאת לקבוע כי מספר החברים בה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה. נושא זה עלה על הפרק בין היתר סביב היעדרותם מדיוני הקבינט של שר האוצר, אביגדור ליברמן, על אף ההשלכות הכלכליות הרחבות של החלטות הממשלה ביחס לקורונה. ליברמן שלח לדיונים את השר במשרד האוצר חמד עמאר. גם שר החוץ ורה"מ החליפי, יאיר לפיד, נעדר מרוב הדיונים. כך, התיקון יוכל להכשיר את היעדרותם מהקבינט של שרים במשרדים חיוניים.
ביטול איסור הפגנות, הרחבת זמן הדיון על הגבלות
שני סעיפים בתיקון מצמצמים את סמכויות החירום של הממשלה.
ביטול האפשרות לאסור הפגנות: התיקון מציע הסעיף בחוק שמאפשר להכריז על 'מצב חירום מיוחד', שכולל גם איסור על הפגנות. בהכרזה כזו נעשה שימוש פעם אחת במהלך אוקטובר שעבר, על רקע ההפגנות במעון ראש הממשלה בירושלים, ובסופו של דבר בג"ץ קבע שההכרזה עליו לא היה חוקית.
הארכת התקופה בה הכנסת יכולה לשנות או לבטל תקנות קורונה: החוק כולל הוראה לתקן את התקופה שניתנת לפיקוח פרלמנטרי טרם כניסת התקנות לתוקף, מ-24 שעות ל-48 שעות. כן מוצע לקבוע לעניין פיקוח הוועדה של הכנסת, כי אם לא הוקמה הוועדה של הכנסת שבסמכותה הפיקוח על תקנות מסוימות, ולא הוקמה ועדת הכנסת, אזי ההחלטה איזו ועדה תדון בתקנות – תהיה של הוועדה המסדרת.
משרד הבריאות: "משך הזמן שיידרש עד שרוב המדינות יגיעו לחסינות עדר הוא ארוך"
בדברי ההסבר נכתב שלמרות השימוש הנרחב בחיסונים בישראל, המגפה צפויה להימשך לפחות עד 2022 וייתכנו גלי תחלואה גדולים נוספים. "על פי הערכות WHO וארגוני בריאות מובילים בעולם, הפנדמיה העולמית צפויה להימשך לפחות עד סוף 2022, ומאפייניה יהיו תלויים בהתנהגות אוכלוסייה, החלטות ממשלה בדבר מדיניות ההתמודדות עם המגפה, קצב ייצור חיסונים, הרחבת הכיסוי החיסוני והתאמות חיסונים לווריאנטים השונים. החיסונים צפויים לספק מענה הגנה ארוך טווח, אך משך הזמן שיידרש עד שמרבית מדינות העולם יגיעו לכיסוי חיסוני נרחב שייצר חסינות עדר הוא ארוך. גם היווצרות מוטציות של הנגיף עלולה לפגוע ביעילות החיסונים ורמת ההגנה המוקנית גם לאחר השגת כיסוי חיסוני רחב.
עוד נכתב ש"בהינתן תמונת המצב הקיימת של התחלואה בעולם, ההערכה בדבר המשך הפנדמיה, וכן קצב התפשטות של וריאנטים מסוכנים שחלקם חשודים כעוקפי מנגנוני הגנה שהחיסון מייצר, חדירתם והתפשטותם בישראל, ולאור החיסוניות החלקית באוכלוסייה – יש חשש סביר למגמת עלייה בתחלואה עד למצב של חשש מאי ספיקה של מערכת הבריאות וכן הופעת גלי תחלואה נוספים, כאשר כל גל יותר משמעותי מקודמיו בהיקף התחלואה ומשכו". בנוסף צוין ש"לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, מצב התחלואה בישראל וגלי התחלואה הקודמים, מובילים למסקנה כי מגפת הקורונה מאופיינת בגלי תחלואה חוזרים, ולא ניתן להאריך את משך הזמן עד לגל הבא או את ההיתכנות האמיתית להתרחשותו."
