הקטטה האלימה בין שתי המשפחות מרהט ממשיכה לעורר הדים בחברה הישראלית, ובפרט בחברה הבדואית. ארבעה מהמשתתפים נפצעו באורח קל מיידוי אבנים ומדקירות ו-19 נעצרו, בריב בין שתי משפחות שמסוכסכות כבר כמה שנים.

סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף באג'יק-מכון הנגב (ארגון ערבי-יהודי שפועל לפיתוח חברתי-כלכלי בקרב החברה הערבית הבדואית וליצירת שותפות בין יהודים וערבים בישראל), מפנה את האצבע לאכיפה ולחינוך. "ככל שיש יותר נשק, עוצמת האירועים האלה גדלה. הכללים הם כללי הג'ונגל. לאנשים צעירים מאוד יש נשק.

"מבחינתי, כל מקום שהוא שטח ציבורי הוא קדוש. אבל לארגוני פשע אין קווים אדומים. זה התחיל בכביש ראשי, בבית ספר, ביציאה ממסגד. צריך לגנות את הירי ולפעול בהרבה יותר רצינות, הורים מול ילדיהם, אימאם מול קהל המאמינים, וגם המשטרה ומשרדי הממשלה. הרי סורוקה כולו מרושת במצלמות ובטוח תיתפס, ובכל זאת הוא מוציא נשק ויורה.

הוא מספר שביישובים הערביים אירועים כאלה הם שכיחים. "כתושב כסייפה, האירועים האלה מתרחשים כל יום בסדרי גודל כאלה, אירועי ירי, לפעמים פעמיים ביום. אבל הסיפור הגדול הוא ארגוני הפשע, וזה התפקיד של המשטרה".

סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף באג׳יק מכון הנגב. "כולנו צריכים לקחת אחריות על חינוך לא פורמלי איכותי" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריו, זה היה רק עניין של זמן עד שהאלימות תזלוג מהיישובים הערביים לבאר שבע. "אני לא רוצה שזה יקרה בבאר שבע ולא ביישובים הערביים עצמם. יש ריב של חמולות שלא צריך לקרות, אבל קורה אצל הבדואים".

הוא טוען שהמשטרה לא מספיק בשטח. "רואים שוטרים בבאר שבע ובצמתים הגדולים, אבל לא ביישובים עצמם. שם היא לא מורגשת. אירועים כאלו הורסים משפחות ויישובים. אין מי שיפרנס את המשפחה כי האב בכלא".

"צריך ליצור מצב שלצעירים יהיה מה להפסיד"

"7,000 נערים בדואים מסיימים י"ב בכל שנה. 60%-70% מהם לא עושים כלום בחייהם, לא משתלבים בלימודים או בעבודה", מתאר אלעמור. "היום שלהם הופך ללילה והלילה ליום. הם מחפשים את הריגושים בוונדליזם, בפשע.

"צריך ליצור לצעירים האלה, שאין להם משמעות בחיים, מצב שיש להם מה להפסיד. הגיע הזמן להשקיע בנגב במסגרת תכנית אסטרטגית גדולה. תכנית שתכלול איסוף נשק, שיטור ואכיפה, פיתוח כלכלי, הסדרת יישובים, חינוך ותקציבים. בנגב יש צורך בפיתוח כלכלי, ביצירת מקומות תעסוקה, בהשקעה בצעירים".

אלעמור מוסיף שלמנהיגות הערבית יש תפקיד. "יש מקום להקים ועדות סולחה, שיתוף פעולה של המשטרה עם אנשי דת ושיח'ים.  זה בטווח הקצר. בטווח הארוך צריך להשקיע כדי שהצעיר ירגיש שייכות ליישוב ולא רק למשפחה. צריך חינוך לא פורמלי. כולנו צריכים לקחת אחריות על חינוך לא פורמלי איכותי.

"אין לי ספק שהשנים הקרובות יהיו קשות. עכשיו צריך להשקיע כדי שבעתיד יהיה טוב יותר".