בדיון שקיימה אתמול (שלישי) הוועדה לזכויות הילד על תופעת ניצול ילדים, בעיקר פלסטינים, לקיבוץ נדבות בכבישים, הפצירה המשטרה באזרחים לדווח לה על כל ילד שהם רואים בצמתים אבל לא הציגה נוהל מסודר של טיפול באירוע.
במהלך הדיון, הראשון בנושא שעורכת הוועדה מאז 2016, ביקשה יושבת הראש ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה) להפנות זרקור גם אל הילדים הישראלים המקבצים נדבות בצמתים. נציגי המשטרה ומשרדי הממשלה בדיון לא הציגו נתונים מספריים, אבל כלל הגורמים הסכימו שאחוז הילדים הישראלים שנשלחים על ידי משפחתם או מנוצלים בידי קבלנים נמוך משמעותית מאחוז הילדים הפלסטינים בצמתים.
למרות זאת, העדות היחידה שנשמעה בדיון הייתה של נפתלי אמבש, ניצול מהכת של דניאל אמבש, שסיפר בדמעות על החוויות שלו, שכללו גם קיבוץ נדבות בצמתי ירושלים.
"הייתה לי ציפייה שמישהו יתעניין"
"מגיל 8-7 הייתי נשלח לצמתים, בעיקר בגינת סחרוף. כל פעם שהיה רמזור אדום, הייתי דופק על חלונות הנהגים", סיפר, "פעם נהג קטנוע נסע במהירות באמצע, נתן מכה והעיף אותי לאמצע הצומת. במזל היו שם משטרה ואמבולנס, לקחו אותי לשערי צדק. הייתי עומד באמצע הצומת ושני אוטובוסים משני הצדדים שלי. סכנת חיים".
אמבש הדגיש לאורך כל הדיון שהמערכות השונות שפגשו בו לאורך חייו הסתפקו בתשובות לקוניות שנתן כי חשש לגורלו אחרי שיחזור לבית בו סבל מההתעללות.
"כשהתעוררתי בבית החולים", סיפר אמבש, "היתה תקווה, אולי זה יהיה אירוע מכונן שיגרום להפסקת העניין הזה. הייתי חצוי, לא רציתי שהמשפחה תדע, אבל השוטר בדק והלך".
"הייתה עוד פעם ששוטר שאל אותי למה אני לא בבית ספר, ואם אחזור, אבל היו לנו תשובות מאולתרות והסתפקו בהן", הוסיף, "בגיל 13-12 חליתי במחלת אוזניים קשה, זה לא הפריע לשלוח אותי לפעילות הזו. הייתי מסתובב עם גליל טישו וכל הזמן הייתה נוזלת לי מוגלה. הרופא היה בשוק, אבל לי הייתה ציפייה שמישהו יתעניין".
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), שפנתה עם תחילת פעילות הכנסת הנוכחית בשאילתות למשרדי המשפטים, ביטחון הפנים והרווחה בנוגע לפעולות שהם אמורים היו לנקוט אחרי המלצות הוועדה ב-2015, אמרה לאמבש: "הכוחות שאתה מדבר מתוכם אדירים, אבל לא כל הילדים שמסתובבים שם יש להם את הכוחות האלו".
70 ילדים הוחזרו למשפחותיהם ברשות הפלסטינית ב-2021
לאורך הדיון התקשו נציגי המשטרה ומשרד הרווחה להציג נתונים על היקף התופעה, קושי שלטענת יו"ר הוועדה חוזר בכל דיון על למצב הילדים בישראל.
ח"כ תומא סלימאן דווקא הציגה מספר מוחלט. לטענתה, משנת 2018 עד היום נפתח תיק חקירה אחד בלבד בנושא. "אל תגידו לנו שאתם עושים ועושים, המספרים האלו מעידים על למה הילדים עדיין בכבישים", אמרה לנציגי המשטרה.
גם ענבל ממן, סגן ראש ענף אזרחי במתאם פעולות הממשלה בשטחים הציגה מספרים ברורים. לדבריה, מתחילת 2021 הוחזרו 70 ילדים פלסטינים, בגילי 12-6 למשפחתם דרך מעבר ג'נין, דרכו מתבצעות ההעברות האלו.
בנוסף סיפרה ממן שמתחילת הפיילוט המשטרתי בוואדי ערה, כלומר קצת יותר מחודש, הוחזרו 24 ילדים דרך מעבר ג'נין, אחד מהם הוחזר פעמיים.
המשטרה גיבשה מתווה, אבל עדיין לא נוהל
נציג המשרד לביטחון הפנים אליעזר רוזנבאום, סיפר על הקמת 'שולחנות העגולים' של כל הגורמים הקשורים במיגור התופעה. למהלך שותפים המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משרד הרווחה, משטרת ישראל, המינהל האזרחי ומינהל התיאום והקישור.
רוזנבאום הוסיף: "התחלנו לפני חודש פיילוט בנצרת ובתחנת עירון בוואדי ערה, ואנחנו עובדים מול מעבר סאלם. יש נוהל שהמשטרה כתבה ומסודר, מה עושים ואיך עושים".
עם זאת, לטענת תומא סלימאן, בתשובה לשאילתא שלה מאוגוסט אמר השר לביטחון הפנים שאין נוהל מסודר בנושא. מאוחר יותר הבהירו במשטרה שמדובר במתווה ולא בנוהל.
אופיר שמע, מתאם הרווחה של המנהל האזרחי, סיפר בדיון שמתקיים שיתוף פעולה עם נציגי הרשות הפלסטינית בדגש על טיפול בקטינים, אך הדגיש שהמצב מורכב ורגיש. "אנחנו נפגשים לעתים תכופות, אבל יש פה קושי, התיאום הוא לא קל ופשוט", הסביר, "קיבלנו הבטחה שהם ידאגו שלא יחזרו שוב, אבל אני סקפטי, הם נמנעים מפרוטוקולים".
אפשר לפנות למשטרה, לא ברור מה היא תוכל לעשות
לשאלת ח"כ שיר על הפעולות שיכולים האזרחים לנקוט מול התופעה הדגיש דובר המשטרה שיש לחייג למוקד 100 ומשם תיפתח קריאה.
אבל במצב בו אין נוהל מוסדר לטיפול, ושיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית צולע, ולמרות המצלמות בצמתים יכולות לתעד את זהות האנשים שמביאים את הילדים לקבץ נדבות, השיחה למוקד 100 יכולה להיראות מעט מיותרת.
אמבש סיפר מבחינתו מה הדבר היחיד שעזר לו ולאחיו לצאת מההתעללות הממושכת ממנה סבלו. "מי ששינה את המצב אלו שתי נשים שהפכו אותנו לשמות ולאנשים", אמר והתכוון לאנשים שהתעניינו בחייו ולא הסתפקו בתשובות פשוטות, "רק זה הניע את הרשויות לטפל במקרה".
