"אנחנו חסרים בטכנולוגיות, ולכן התחלנו בהקמת מכון אנרגיה לאומי בתחום אגירה ומימן" אמר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה, היום (חמישי) בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת שנערך במלון דן אילת. "המכון הלאומי הראשון יוקם בהשקעה משמעותית של 100 מיליון שקל ל-5 שנים, נתחיל את זה בשנה הקרובה".

"האתגרים בעולם המימן הם גדולים", אמר פרידמן, "העלויות בעולם המימן הן עדיין גבוהות מאוד והתעשייה נשענת על התמיכות הממשלתיות. האתגר שני הוא שינוע. אנחנו מדברים על גז שהוא עם בעיות בטיחות בפוטנציה וצריך להעביר בכמויות גדולות ממקום למקום. הנושא השלישי הוא נושא היעילות. בעולם של אגירה לטווח רחוק, אגירת המימן היום נמוכה מאוד ויש איבוד של 2/3 אנרגיה. אני רוצה מנגנון אגירה שאוכל להשתמש בו יום יום. בחורף צריך הרבה יותר אנרגיה לעומת הקיץ".

פרידמן התייחס גם לתלות המימן בגז מחצבים, "עלינו למצוא דרך להפוך גז טבעי למימן בצורה שאינה פוגעת בסביבה. ישראל יכולה להיות שחקן מרכזי בטכנולוגיות ולהרוויח במובן הכלכלי רווחים עצומים כתוצאה מהשענות על טכנולוגיות מימן. יש לנו שכנים עם תנאים דומים לישראל ואפילו יותר טובים מבחינת השמש ואנחנו חייבים לשתף איתם פעולה ולעבוד איתם ביחד".

"תדלוק במימן יוזיל נסיעות פי 3"

החברות סונול ובזן כבר עובדות על הקמת מתקן חלוץ לייצור מימן. המשנה למנכ"ל בזן שלומי בסון אמר: "היום אנחנו מקדמים פה בערבה עם אילת-אילות פרויקט של שדה סולארי לייצור מימן ירוק. אז כשמדברים על חזון המימן אנחנו לא  מדברים על משהו עתידני ולא על מדע בדיוני. יחד עם חברת סונול זכינו במענק מהמדען הראשי להקים תחנת תדלוק מימנית ראשונה בישראל בשנת 2022 בצפון הארץ ואנחנו נמשיך משם לפתח יכולות שינוע והפצה. אין ספק ששינוע והפצה של מימן הוא משהו מורכב הרבה יותר. אבל כיוון שאנחנו חברת אנרגיה, ומימן זה מוצר שאנחנו מייצרים אותו ומשתמשים בו, אנחנו יודעים לנהל ולשנע אותו ולכן זו חוליה מאוד משמעותית".

שלומי בסון משנה למנכ"ל בזן כנס אילת אילות אנרגיה מתחדשת מלון דן אילת דצמבר 2021. (צילום: ארן דולב)

פנל מומחים בנושא מימן כנס אילת אילות אנרגיה מתחדשת מלון דל אילת דצמבר 2021. (צילום: משרד האנרגיה)

בז"ן עוסקת כיום בזיקוק נפט ומוצרים פטרוכימיים נגזרים, תהליך מזהם ביותר, אשר השלכותיו הסביבתיות הקשות גורמות ללחץ ציבורי משמעותי לסגירת התעשייה הפטרוכימית כולה. בכוונת החברה להשתלב בתחום האנרגיה הנקיה, כדי להבטיח לעצמה יכולת פעולה בעתיד, ככל שהביקוש לדלקים פוסיליים ירד. עם זאת, רוב המימן מופק כיום מגז פוסילי, ומכונה "מימן אפור" או "מימן כחול" – הליך שבעצמו גורם לזיהום אוויר – אך עשוי לשמש לתקופת ביניים עד פיתוח שיטות הפקה למימן ללא זיהום.

פרופ' ליאור אלבז, מהמחלקה לכימיה אוניברסיטת בר אילן אמר כי "גם המימן האפור והכחול יותר נקיים מהמקורות היום, הכחול בהכרח, והאפור נקי מפחם. אם מסתכלים כמה יעלה היום לייצר מימן ירוק בישראל, הגיעו לעלות של 3.2 דולר לקילו מימן לייצור וגם לאגירה. אם היינו מתדלקים במקום בדלק במימן עלות הנסיעה הייתה יורדת פי שלוש. זה משפיע על כל העלויות כולל יוקר המחיה בגלל שתאי הדלק מאוד יעילים. תאי דלק מימן מול סוללות הרכב נוסע פי עשר על אותו משקל ואנרגיה בנפח נתון לעומת סוללות ליתיום או אחרות.

גיל שביט, מחברת GENCELL, תיאר את הפתרון של החברה לנושא שינוע המימן בעזרת המרתו לאמוניה. "הקמנו מתקן לייצור מימן מאמוניה שהיא מוצר שאין בו פחמן. אפשר לאגור מימן באמוניה לשנים. אפשר להחזיק טרה-וואט שעה בכמות נמוכה ואמוניה היא כלי מאוד יעיל לאכסון מימן. בעזרת פתרונות המרה הדיים בין אמוניה (NH3) למימן (H2), החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו אגירת אנרגיה רבה בצפיפות גבוהה. "מיכל עם דופן כפולה של אמוניה, עם מים בדופן הכפולה, מקטין את הסכנה הבטיחותית מאמוניה, וללא הסכנה של נפיצות שיש במימן", אמר שביט.

בעיית הביצה והתרנגולת 

אקוסיסטם של אנרגיה מחייב שילוב בין פריסת תחנות תדלוק, כלי רכב שיודעים לצרוך מימן וחברות שיודעות לייצר אספקה שוטפת של מימן. בעוד המימן נראה בעל פוטנציאל מבטיח, הרי שתחנות תדלוק לא יכולו להתקיים אם יעמדו ריקות. יצרני רכב ויבואנים לא יביאו כלי רכב ללא תשתית תדלוק ולקוחות לא ירכשו רכבי מימן, ללא פריסה מספקת של תחנות.

למעשה, אותה בעיה קיימת בישראל גם בנושא רכבים חשמליים, אך היא פשוטה יותר לפתרון , באמצעות פריסה הולכת וגוברת של עמדות הטענה חשמליות, ביתיות, תעשייתיות ומטענים ניידים, שאפשר לחבר לשקע ביתי להטענות קצרות.

התחום בו סוללות חשמל מתקשות כיום לספק פתרון הוא תחום הרכבים הכבדים – אוטובוסים ומשאיות, לנסיעות בטווחים ארוכים, ולכן המאמץ לפתח הנעה על בסיס מימן מתמקד בפלח שוק זה, בשילוב האפשרות לנצל עודפי אנרגיה סולארית להפקה נקיה של מימן.