מדינת ישראל פעלה בשנת 2021 להעלאת הקצבאות לאזרחים הוותיקים ולאנשים עם מוגבלות, אבל לא מנהיגה מדיניות כלכלית להתמודדות עם העוני ואי השוויון הגוברים בישראל. כך עולה מדו״ח הרווחה של מרכז טאוב שמתפרסם היום (ד׳).

״היעדרה של מדיניות כוללת להתמודדות עם עוני ועם אי שוויון, ואף נסיגה לאחור בהבטחת רווחתן של משפחות עם ילדים ניכרת מאוד״, כותבים חוקרי הדו״ח, ״דבר שעלול לגרור גידול בתחולת העוני, באי שוויון ובמצוקה בקרב קבוצות מודרות בחברה הישראלית״.

בזמן השיא של משבר הקורונה, ההוצאה החברתית דווקא גדלה. בשנת 2020, בממשלות נתניהו, גדלה ההוצאה בכ-55 מיליארד שקלים. כמעט 70% מהגידול שימש לטובת הרחבת המענה בתחומי הרווחה. רוב המשאבים יצאו על דמי אבטלה והמענק לכל אזרח.

מדינות הרווחה השקיעו פי 4 ברווחה מישראל

על פי חוקרי מרכז טאוב, מדיניות הממשלה הנוכחית עלולה להחמיר את מצבם של הישראלים החיים בעוני. מצד אחד הממשלה ממשיכה מהלכים שהחלו לפני משבר הקורונה כמו יישום ההסכם עם ארגוני הנכים והעלאת קצבאות השלמת הכנסה לאזרחים וותיקים שאין להם מקורות הכנסה נוספים.

מצד שני, המדיניות המתוכננת באשר למשפחות עם ילדים עלולה להחמיר את מצבן ולהגדיל את מספר העניים בישראל. הקשחת תנאי הזכאות בתכנית דמי אבטלה והיעדר טיפול במגבלות תכנית הבטחת ההכנסה, יגדילו את העוני.

השוואה בין ישראל למדינות הרווחה המתקדמות חושפת שהיקף ההוצאה של מערכת הרווחה הישראלית נמוכה יחסית. בעוד שבישראל ההוצאה על שירותי רווחה עמדה ב-2017 על 2% מהתמ״ג (בדומה לספרד, איטליה וארה״ב), בדנמרק ושוודיה עמדה ההוצאה על 9% מהתמ״ג.

מענק אוניברסלי זוכה למיצוי זכויות גבוה

מחברי הדו״ח קובעים שאוכלוסיות נזקקות מתקשות למצות את זכויותיהן. כאשר קבלת קצבה כרוכה בבירוקרטיה סבוכה, קשה לזכאים לקבל את הסיוע הכלכלי המגיע להם.

קצבת ילדים וקצבת אזרח ותיק עומדות על מיצוי גבוה של 99%, מכיוון שאלו קצבאות אוניברסליות שקל לקבל. לעומת זאת, קצבת נכות עומדת על מיצוי של 79-75%, מענק עבודה על מיצוי של 70%, הבטחת הכנסה על מיצוי של 63-48% וביטוח אבטלה על 40-32%.

חלק גדול מהאוכלוסיות שזקוקות לקצבאות לא מצליחות למצות את זכאותן לסיוע. אי המיצוי נובע על פי רוב מהיעדר ידע או מהימנעות מהתמודדות עם בירוקרטיה. עם זאת, גורמים שקשורים למבנה התוכניות כמו מבחני הכנסה, תנאי זכאות מורכבים, חסמי נגישות ובירוקרטיה משפיעים גם הם ומשאירים ישראלים רבים מאחור. המוסד לביטוח לאומי וגופים אזרחיים נקטו צעדים להעלאת מיצוי הזכויות, אך עדיין קשה להעריך את תרומתם.

מסקנות הוועדה למלחמה בעוני לא יושמו

מדינת ישראל אימצה את המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ב-2014, אלא שהן לא מיושמות. נכון לשנת 2020, לא חלה אף התקדמות בתחומי הדיור, התעסוקה והכלכלה. למעשה חל אפילו צמצום בהשקעות.

בתחומי הרווחה והביטחון הסוציאלי ההשקעה נשארה דומה במהלך השנים, והיא עומדת על כשליש מהתוספת שהומלצה בוועדה למלחמה בעוני. ההמלצה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה לאנשים בגיל העבודה החיים בעוני לא מומשה גם היא.

הדו״ח של מרכז טאוב נכתב על ידי פרופ׳ ג׳וני גל, חוקר ראשי וראש תכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב ושביט מדהלה, חוקרת במרכז.