"עברנו את הגבול העליון של קיבולת מערך הבדיקות, מה שפוגע בזמן קבלת התוצאה", כך אמרה ד"ר מירי מזרחי ראובני, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת הבריאות בקופת חולים מכבי, במסיבת עיתונאים הבוקר (שלישי). בקופות מתריעים שמספר החולים הגבוה מקשה עליהן לתת את המענה הנדרש לחולי הקורונה שמבודדים בבתיהם ונמצאים באחריות קופות החולים, או נמצאים באשפוז ביתי.
ישראל רשמה אתמול (שני) שיא במספר בדיקות הקורונה לישראל ביממה: 207,350 תוצאות בדיקות PCR לגילוי נגיף הקורונה התקבלו במהלך היממה. ב-13 בספטמבר התקבלו 186,333 תוצאות. משרד הבריאות מפרסם את מספר התוצאות שהתקבלו ביממה, שייתכן שחלקן הן של דגימות שבפועל נלקחו ביממה הקודמת. לכן, נתון הבדיקות משקף בעיקר את יכולת הפענוח של המעבדות.
מערך הבדיקות של מכבי יכול להכיל 31 אלף בדיקות ביום, ולדברי ד"ר מזרחי ראובני, הקופה אספה אתמול 39 אלף דגימות. עוד הסבירו נציגי הקופה במסיבת העיתונאים כי הפגיעה בזמן האבחון יפגע בטיפול בחולים בסיכון שצריכים בדיקת PCR חיובית כדי לקבל טיפול בפקסלוביד, ובחולים שכבר הידרדרו למצב קשה, וצוותי הרפואה זקוקים לתוצאות בדיקה כדי לתאם טיפול.
ד"ר ארנון שחר, ראש אגף מידע ובריאות דיגיטלית והמנהל הרפואי של המאבק בקורונה של הקופה, אמר, "אנו מחכים להנחית משרד הבריאות לבדיקות PCR לאוכלוסיה בסיכון בלבד."
"האומיקרון הוא גל של קופות החולים"
"גל האומיקרון הוא גל של קופות החולים. זה נטל בתקציבים, בבדיקות, ובאשפוזי בית", אמרה תמי אלקלעי, האחות הראשית של מערך הרפואי של מכבי. "גם לאנשים שלא חולים קשה ונמצאים במעקב בבית יש הרבה שאלות. כדי שהם יקבלו מענה טלפוני לכל צרכיהם, זה דורש הרבה כוח אדם, שלא לדבר על צוותי המרפאות שמטופליהם יפנו אליהם עם שאלות וצרכים. אותם הצוותים שעושים בדיקות, גם מחסנים עכשיו במנה הרביעית. אנחנו עייפים, וזה עניין תקציבי לחלוטין".
כללית: "ממשקים דיגיטליים יחליפו את הטלפונים האישיים מרופאים עבור חלק מחולי הקורונה"
ד"ר אלון לאופר-פרץ, מנהל חמ"ל הקורונה של קופת חולים כללית, אומר ל'דבר' שמעבר לסף חולים מסוים, הקופות לא יוכלו לקיים מעקב טלפוני אחרי כלל החולים המאומתים, ובכללית נערכים לכך שחלק מהחולים ידווחו על מצבם באופן דיגיטלי. "אם נגיע למספרים ממש גדולים נצטרך לתגבר את הממשקים הדיגיטליים לצורך מעקב אחרי מטופלים מאומתים, שיחליפו את הטלפונים האישיים מרופאים במקרים מסוימים". לדבריו, "זה לא יבוא על חשבון המטופלים – ככל שנעריך שלמטופל קיים סיכון להחמרה או צורך בתמיכה פסיכוסוציאלית אנחנו נעמוד לרשותם, אין כאן שאלה בכלל."
גם במשרד הבריאות מתריעים מהגעה לקצה יכולת הבדיקות
במהלך הדיון שנערך אתמול בוועדת הבריאות בכנסת אמרה ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אילנה גנס: "אנחנו מגיעים לקצה גבול היכולת, ועומדים על 170 אלף בדיקות ביממה. בימים הקרובים נוכל לעלות ל-200 אלף בדיקות, אולם התשובות עליהן יתקבלו תוך 36 שעות. הבעיה היא לא בכמות הדגימות הנלקחות, אלא במספר המעבדות היכולות לפענח אותן".
עוד הוסיפה גנס, כי תוך פרק זמן קצר כמות בדיקות האנטיגן שבוצעו בישראל שילשה את עצמה: מ-15 אלף בדיקות ביממה ב-22 בדצמבר 2021, ל-46 אלף בדיקות ביממה ב-1 בינואר 2022 (יום שבת). אחד הגורמים המרכזיים לזינוק במספר הבדיקות הוא החלטת הממשלה לחייב אנשים מחוסנים ומחלימים שנחשפו לחולה מאומת בבדיקת אנטיגן מוסדית. גנס ציינה גם שמה-18 באוגוסט ועד היום בוצעו בישראל 3,235,851 בדיקות אנטיגן.
גנס התייחסה לדיוק תוצאות בדיקות האנטיגן לעומת ה-PCR וציינה כי "אין ספק שבדיקת ה- PCR מדויקת וטובה יותר: אנטיגן פחות רגישה לחולה לא סימפטומטי (רגישות של 65%). אבל אין לנו יכולת להרחיב עוד את בדיקות ה-PCR, ובמסגרת ניהול הסיכונים, אנחנו מעדיפים להחיל בדיקות אנטיגן על אוכלוסיית מחוסנים ומחלימים. גם אם פספסנו, אנחנו מבינים שלא נוכל לסגור הרמטית את ההתפשטות". גנס הדגישה שאדם המקבל תשובה חיובית בבדיקת אנטיגן, יקבל תשובה חיובית גם ב-PCR, בסבירות של 95%.
מערך המעבדות של בדיקות הקורונה מתבסס על המעבדות הציבוריות של בתי החולים וקופות החולים, לצד מעבדות פרטיות שזכו במכרזים של משרד הבריאות.
