״ההנהגה הרוסית צריכה מנוף כדי לנסות ללחוץ באמצעותו על ארה"ב ובנות בריתה״, אומר ל'דבר' צבי מגן, שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר , ״אז משתמשים באיום על אוקראינה. זה הימור גדול, כי לא בטוח שהדברים יזוזו לכיוון הרצוי, אבל כזה שעושים כשחשים שאין מה להפסיד .

מגן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, רואה את המשבר הנוכחי קודם כל בעיניים דיפלומטיות. "לרוסיה אין כוונה להשתמש בכוח", הוא אומר, "היא מאיימת בכוח, אבל זה לא אומר שהמטרה שלה היא לכבוש את אוקראינה כמו שהאמריקאים חוזרים וטוענים. האיומים נועדו לסחוט פיצויים מהמערב, כי בשביל הרוסים כל הישג דיפלומטי עדיף מהקיפאון בו הם מצויים".

"עכשיו עולה השאלה על מה וושינגטון מוכנה לוותר כדי לתת למוסקבה סולם לרדת מהעץ. נוצר פה מצב של אולטימטום שהרוסים מציבים למדינות המערב: תתחייבו לצמצם את פעילות נאט"ו במזרח אירופה ולא נתקוף את אוקראינה. אבל רוסיה לא מודה שהיא מאיימת על אוקראינה. היא מכחישה את הדיווחים על ריכוז הכוחות הצבאיים סמוך לגבולות".

המצב עלול להידרדר למלחמה בכל זאת?
"אי אפשר לענות כרגע על השאלה הזו, אנחנו עוד לא שם. כרגע יש דיאלוג אינטנסיבי. המשא ומתן על גבולות הפעילות של נאט"ו נמשך כבר כמה חודשים, וביתר שאת בחודש האחרון.

"נציגי מדינות ואירופה, כולל אוקראינה, נפגשים שוב ושוב עם נציגים רוסיים בכל הדרגים. גם מפקדי נאט"ו משתתפים בחלק מהפגישות. אלה מגעים אינטנסיביים, וזה מעיד על כך שכל הצדדים מקווים שהמשבר ייפתר בדיאלוג. מלחמה? תלוי במגעים בין הצדדים".

איך נוצר מצב של כמעט מלחמה בעשור השלישי של המאה ה-21?
"המתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה נובע משני גורמים: קודם כל, יש פה משבר ביטחוני שהרוסים חווים מאז פירוק ברית המועצות. מבחינתם, אם הם לא יאבקו הם ילכו ויחלשו.

"בנות הברית ההיסטוריות של רוסיה צורפו בזו אחר זו לנאט"ו, והמשטרים הידידותיים במדינות השכנות נפלו בזה אחר זה והוחלפו במשטרים פרו-מערביים. ההנהגה הרוסית עם הגב אל הקיר. הם חשים היטב בהגברת הלחץ על הגבולות מצד ארה"ב.

"עכשיו צריך להוסיף לזה משבר כלכלי, שנובע בין היתר מהסנקציות שארה"ב הטילה על רוסיה מאז שסיפחה את חצי האי קרים ב-2014. הכלכלה הרוסית נפגעה, וממשיכה להיפגע כבר שמונה שנים. אזרחים איבדו את החסכונות שלהם, רמת החיים ירדה, וכך גם האמון בהנהגה ובמוסדות. רואים את זה היטב בחוסר האונים של מוסדות המדינה מול מגפת הקורונה. רוסיה הייתה הראשונה לייצר חיסון, ובכל זאת האזרחים לא מתחסנים כי אין להם אמון במערכת.

"ברקע יש קרבות ירושה על היום שאחרי הנשיא ולדימיר פוטין, וחשש אמיתי לאבד בנות ברית נוספות. ההנהגה הרוסית חייבת להביא הישג, אז שלחו מסמך דרישות לארה"ב (בדצמבר, א.ל) שנגע בפריסה של נאט"ו. כדי להדגיש שהם רציניים הפעם השתמשו בכלי הכי משמעותי שלהם: הצבא.

"ההנהגה הרוסית לקחה הימור, הזיזה את הצבא ליד הגבולות של אוקראינה כדי להגביר את הלחץ במגעים עם האמריקאים על דרישות שהם הציבו. בינתיים זה לא ממש עובד להם, ולכן המצב נהיה מסוכן".

אז אירופה תלך למלחמה או תישאר בשלום רק לפי החלטה של פוטין?
"פוטין לא מחליט  לבד אם לצאת למלחמה, הוא כפוף להחלטות בצמרת הרוסית שמושפעות מדעותיהם של חבורה לא קטנה של גנרלים, פוליטיקאים, יועצים וכו'.

"כך גם בצד השני, המערכת של ההנהגה האמריקאית היא רחבה, זה לא שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מחליט אם ומה לתת לרוסים כדי שיניחו את הנשק.

"פוטין וביידן הם לא מנהיגי-על שיכולם לעשות מה שהם רוצים. הם תלויים באווירה שנוצרת בשיחות עם מקורביהם הרבים, שנושאים ונותנים בציר הדיפלומטי".

מה ההנהגה הרוסית יכולה לעשות עכשיו?
"האפשרויות של הרוסים די מוגבלות. הם יכולים לדרוש שהמערב יעצור את האספקה הצבאית לאוקראינה, ובתמורה לעשות סימנים של חזרה לשגרה ולהציג את זה כאילו הביאו הישג דיפלומטי.

"הם יכולים לעשות איזה פרובוקציה קטנה ולהגדיל עוד יותר את ההימור, אבל זה עלול לצאת משליטה ולגרור סנקציות כלכליות נוספות מהמערב.

"האפשרות השלישית היא לצאת למלחמה שאף אחד לא יודע איך היא תיגמר, ולכן ההנהגה הרוסית תעדיף להימנע ממנה".