בית משפט השלום בראשון לציון אישר היום (שני) את הסדר הטיעון עליו חתם ח"כ חיים כץ (ליכוד) עם הפרקליטות. בהתאם להסדר, כץ הודה והורשע בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס כספי בסך 75.3 אלף שקלים.
כץ הורשע שבמסגרת תפקידו כח"כ ויו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, פעל לקדם הליכי חקיקה שנועדו להתמודד עם "תספורות" בחברות הציבוריות באמצעות חיזוק מעמדם של בעלי אגרות החוב מול בעלי השליטה.
במסגרת זו התייעץ במחצית שנת 2010 עם חברו, איש שוק ההון מרדכי בן ארי, שהציע לו לקדם חקיקה שתשנה את סדר הנושים בחברות בחדלות פרעון, כך שהחובות כלפי בעלי השליטה בחברה ישולמו רק אחרי תשלום החובות לבעלי אגרות חוב אחרות. תיקון זה אמור להעניק לציבור המשקיעים הרחב יתרון כלכלי משמעותי.
בית המשפט ציין בגזר הדין שח"כ כץ ראה בהצעה תיקון חברתי חשוב "ופעל לקידומו בכנסת במטרה להיטיב על הציבור הרחב". עם זאת, כתבו השופטים שחבר הכנסת ידע שלתיקון צפויה להיות גם השפעה על האינטרסים הכלכליים האישיים של חברו בן ארי.
במהלך הדיונים על הצעת החוק הזמין כץ את בן ארי להופיע בפני הוועדה כמומחה בתחום אגרות החוב, ואף הציע שישתתף בדיונים בניסוח הצעת החוק הסופית יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה. כץ לא יידע את חברי הוועדה או גורמים אחרים שליוו את עבודתה על מערכת היחסים האישית ביניהם. מערכת יחסים זו כללה גם היבט כלכלי, כץ ובן ארי נהגו לשוחח בין היתר על תחום המסחר בניירות ערך. כמו כן, לא ציין כץ שתיקון החוק עצמו היה רעיון של בן ארי, שהיו לו אינטרסים בקידומו.
במסגרת ההליך ציינה הפרקליטות שהסדר הטיעון נחתם, בין היתר, על רקע המשקל שניתן להודאתו של כץ, ולעובדה שחלק מהטענות עשויות היו להתבטל בגלל התיישנות. עוד ציינה הפרקליטות שהמעשים בוצעו במהלך הליך חקיקה שעסק במטרה כשרה וכשטובת הציבור עומדת לנגד עיניו של כץ. עוד הוסיפו שהיועץ המשפטי לממשלה לא מצא שדבק קלון בכץ.
"כלל הציבור מצפה מנבחריו לנורמות התנהגות ראויות והקפדה על קלה כחמורה. מכאן נבנה אמון הציבור בנבחריו וברשויות המדינה", כתבה נשיאת בית המשפט השופטת עינת רון. "במעשים בהם הורשע הנאשם יש כדי לפגוע באמון הציבור".
עם זאת, ציינה כי שלא מדובר מדובר במרמה, הפרת אמונים ואפילו לא בקיום ניגוד אינטרסים. "על פי עובדות כתב האישום שהוגש מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות", כתבה. "אמנם מדובר במעשה פסול ולא ראוי, אך אין להתעלם מכך שהוא נעשה במסגרת קידום לתיקון חוק שעתיד היה להיטיב עם הציבור הרחב ולתקן עיוותים".
השופטת הוסיפה שלא נדיר שגורמים שונים מוזמנים לוועדות הכנסת לתרום מהידע שלהם ומניסיונם לנושאים שנידונים בהן. לכן עצם זימונו של בן ארי לישיבות הוועדה לא היה פסול, אלא "לחובת הגילוי הנאות שחלה על הנאשם".
עוד ציינה שהמעשים בוצעו ב-2010, וכתב האישום הוגש רק בשלהי 2021, כ-11 שנים לאחר מכן.
ח"כ כץ: "בית המשפט פסק בצדק שבמעשי אין קלון. קביעה זו מצטרפת להחלטת בג"ץ לדחות על הסף טענות נגד הסדר הטיעון שנחתם. קידמתי חוק שהטיב עם כלל ציבור המשקיעים, לא היה לי או למי ממקורבי רווח אישי מהחקיקה".
"הודיתי בלב לא קל במטרה להמשיך לשרת נאמנה את אזרחי ישראל", הוסיף, "ולשים מאחורי את העננה שליוותה אותי בשנים האחרונות וגבתה מחיר אישי וציבורי יקר".
