שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הציג הסבר מקומם במיוחד לעומס הכבד בבתי החולים. בראיון לכאן ב' אתמול (שלישי) אמר השר שהסיבה לעומס היא "בעיקר בגלל אנשים לא מחוסנים, שבמו ידיהם הביאו את עצמם לתחלואה קשה".
מעבר להטעיה חמורה של הציבור, הורוביץ מנסה להסיר מעצמו ומהממשלה את האחריות למשבר, ולזעקות המטופלים והצוותים בשטח. ייתכן שבכך הוא מקווה למנוע דיון בצעדים שהוא ושותפיו בממשלה יכלו לעשות כדי למנוע את העומס הנוכחי, שהוא חסר תקדים מתחילת מגפת הקורונה בישראל, ומסכן את המטופלים והציבור כולו.
***
בשבוע שעבר נפטרה בבית החולים לניאדו בנתניה חולת קורונה, לאחר שאנשי הצוות הרפואי לא שמו לב שצינור ההנשמה שלה התנתק. זה סיפור אחד שמעיד על קריסה כללית של מערכת הבריאות: טעות חמורה וקשה של הצוות, שהסיכוי שתקרה במצב של עומס מתמשך גבוה בהרבה מאשר בזמן שגרה. לעומס יש השפעות רחבות נוספות, ברובן סמויות: קיצור זמני אשפוז, קשב טיפולי נמוך יותר, ובפשטות – טיפול רפואי פחות טוב.
הבעיה החריפה ביותר של בתי החולים בגל האומיקרון אינה רק מספר המאושפזים הגבוה, אלא השילוב בינו לבין היעדרות רחבה של אנשי צוות שנדבקו בקורונה או נדרשים לבידוד עם ילדיהם. 4,628 אנשי צוות רפואי נעדרו אתמול מעבודתם עקב הקורונה, ביניהם 720 רופאים ורופאות ו-1,473 אחים ואחיות. בגל הדלתא בספטמבר, שבו הצוותים שהתחסנו היו יחסית מוגנים מהדבקה, הם התמודדו עם מספרים דומים של מאושפזים כשהם בנוכחות מלאה.
למרות האזהרות של רוב מנהלי בתי החולים, פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, הכחיש את עצם הקריסה במסיבת עיתונאים בשני השבוע. יום למחרת, השר הממונה בוחר להאשים את האזרחים בקריסה.
***
אבל האזרחים לא אשמים. השנתיים שעברו מתחילת המגפה היו מספיק זמן עבור הממשלה כדי לחזק את יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד איתה, ועם המגפות הנשימתיות העתידיות שמומחי הרפואה צופים שעוד יגיעו: הכשרת צוותים, גיוס עובדים והצטיידות מתאימה. מהלכים כאלו נעשו באופן חלקי, ובדרך כלל בעקבות מאבקים שניהלו העובדים.
***
ובחזרה לדבריו של הורוביץ. העומס בבתי החולים נגרם מאנשים לא מחוסנים? הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות מראים שזה לא הסיפור של גל האומיקרון. מתוך 1,152 חולים במצב קשה אתמול (שלישי), 46% היו מחוסנים 'בתוקף' (533 מאושפזים), ו-11% נוספים (132 מאושפזים) נחשבו 'מחוסנים ללא תוקף', כלומר, התחסנו פעמיים ולא קיבלו מנת בוסטר. 43% מהמאושפזים לא התחסנו כלל.
בחינת כלל חולי הקורונה שאושפזו במצב קשה מה-1 בינואר 2022 מצביעה על שיעור דומה: מתוך 4,790 חולים קשה חדשים, 50% היו מחוסנים באופן מלא (2,395 חולים), 12% מחוסנים חלקית (575 חולים) ו-38% לא התחסנו כלל (1,820 מטופלים).
במשרד הבריאות חוזרים ומדגישים, בצדק, שהסיכוי למחלה קשה בקרב אנשים שלא התחסנו גבוה משמעותית ביחס לאלו שהתחסנו. אבל כאשר רמת התחלואה בקהילה גבוהה כל כך, גם אותו סיכוי נמוך של אדם מחוסן לחלות במחלה קשה מתורגם למספר גבוה של חולים קשה מחוסנים. לכן, מוטב שהורוביץ היה משבח את רוב הציבור בישראל, שדווקא כן התחסן, ובכך מנע מהעומס להיות גבוה עוד יותר. אבל גם אם כל הציבור היה מתחסן, אין כל ודאות שהעומס הנוכחי היה מצטמצם בצורה דרמטית.
העומסים בבתי החולים נגרמים מתחלואה גבוהה בכלל החברה, בעקבות התפשטות רחבה של זן מדבק מאוד שלא פוסח על מחוסנים. התוצאה היא תחלואה קשה גם בקרב מחוסנים, ותחלואה של צוותי הרפואה שנאלצים להיעדר מעבודתם. עם המציאות הזאת אנשי מערכת הבריאות, שהורעבה במשך שנים, נדרשים להתמודד יום יום, ועושים זאת בכלים שהממשלה העמידה לרשותם.
***
הממשלה לא יצרה את זן האומיקרון, אבל השרים, ולא האזרחים, הם האחראים על ההתמודדות עם המצב. במקום להכחיש את המשבר, הורוביץ, בנט וליברמן צריכים להסתכל לאזרחים בעיניים, ולהגיד איך הם מתכוונים להבטיח לאזרחי ישראל שירותי רפואה הולמים כשיזדקקו להם.
