המלונות בישראל מתגייסים לקליטת אלפי משפחות מאוקראינה כפתרון דיור זמני, אם יחליטו לעלות לישראל בעקבות המתיחות הביטחונית שם.

משרד הקליטה פרסם קול קורא להתקשרות עם מתקני אירוח לעולים לתקופה של שבועיים עד חודש, לקראת קליטת גל ראשון צפוי של כ-5,000 איש, ובהמשך גל נוסף בהיקף דומה. "אנחנו גאים ונרגשים לקחת חלק במשימה הלאומית של קליטת העלייה מאוקראינה", אמר נשיא התאחדות בתי המלון אבי ניסנקורן.

קנצלר גרמניה אולף שולץ הגיע לביקור בקייב וייפגש בהמשך עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.

כוח ראשוני של 70 חיילים מצבא גרמניה הגיע לליטא. הנוכחות הצבאית בליטא צפויה למנות בשלב זה 360 חיילים, לאחר שמטוסים נוספים ינחתו בהמשך השבוע בשדה התעופה של קובנה, העיר השנייה בגודלה במדינה. גרמניה שלחה יחידות סיור וחובשים, וכן צוותים שיפעילו תותחי ארטילריה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכנס היום פגישה עם שרי ההגנה והחוץ שלו, סרגיי שויגו וסרגיי לברוב. פוטין צפוי לשוחח עם קנצלר גרמניה אולף שולץ ולדון עמו בערבויות ביטחוניות, במשבר עם אוקראינה ובהפעלת צינור הגז "נורדסטרים 2" שמחבר ישירות בין רוסיה לגרמניה.

הקרמלין הודיע שאם קייב תכחיש את כוונתה להצטרף בעתיד לנאט"ו, זה יסייע משמעותית להפיג את חששותיה של מוסקבה.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ציין לחיוב את נכונותם של האמריקאים לדון על הצבת טילים לטווח קצר ובינוני במזרח אירופה. עם זאת, לדבריו האמריקאים ממשיכים לסרב בתוקף לדון על צמצום נוכחות נאט"ו במזרח אירופה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נועד עם שר ההגנה סרגיי שוייגו ושר החוץ סרגיי לברוב בקרמלין. דובר הקרמלין פסקוב מסר שפוטין צפוי להיפגש גם עם נשיא בלארוס לוקשנקו לפני סוף השבוע.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי אמר שהוא עדיין נחוש להצטרף לברית נאט"ו, למרות איומי רוסיה. "מנהיגים מסוימים רמזו לי שאולי כדאי לא לדבר כל כך הרבה על הצטרפות לברית נאט"ו", אמר זלנסקי במסיבת עיתונאים בקייב עם מקבילו הגרמני אולף שולץ, "אבל  ההחלטה הזו היא של אוקראינה, ושל אוקראינה לבדה".

שולץ אמר שהצטרפות לנאט"ו לא נמצאת על השולחן כעת. הוא הוסיף שגרמניה מצפה לשיתוף פעולה מלא של רוסיה במשא ומתן על עתידה הביטחוני של אירופה, וטען שבביקורו ברוסיה בהמשך השבוע הוא יבהיר לפוטין את ההשלכות הכלכליות הכבדות של פלישה לאוקראינה. הוא הוסיף שהוא מוכן להודיע מיד על סנקציות כבדות על רוסיה.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, במסיבת עיתונאים הערב (שני) בקייב: ״אנחנו מצפים מכל חברי הפרלמנט האוקראיני (הראדה) שעזבו את המדינה, לחזור לאוקראינה תוך 24 שעות. אם לא, נסיק מכך מסקנות״. יותר מ-30 חברי פרלמנט עזבו את אוקראינה בסוף ינואר, יחד עם 24 אנשי עסקים בכירים במשק.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, כתב הערב בטווויטר: ״אנחנו עומדים על קצה התהום, אבל לנשיא פוטין יש עוד זמן לקחת צעד אחורה. קוראים להנהגה הרוסית להימנע ממה שעלול להתפתח לטעות נוראית עבור רוסיה״.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, נפגש הערב (שני) עם נשיא אוקראינה, וולדימיר זלנסקי בקייב.  ״גרמניה עומדת לצידה של אוקראינה״, אמר שולץ, ״גרמניה מתרשמת מההתקדמות הדמוקרטית שעברה אוקראינה מאז 2014״.ֿ

שולץ הדגיש שלא ישלח נשק לאוקראינה, אבל ציין שבחבילת הסיוע הקרובה שתאושר בגרמניה, תעביר המדינה כ-170 מליון דולר לרכישת ציוד הומניטרי. מחר ייצא שולץ לפגישה עם הנשיא פוטין במוסקבה. לדבריו יאמר לנשיא רוסיה שכל פגיעה בריבונות האוקראינית, תענה בתגובה חריפה מצד המערב.

בתקשורת הרוסית פורסם שנשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, התחייב בפני שולץ לחזור לשולחן המשא ומתן על עתידו של חבל דונבס.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, נאם הערב (שני) לאומה: ״מפחידים אותנו במלחמה גדולה ושוב פעם נוקבים בתאריכים, זו לא הפעם הראשונה. אומרים לנו שה-16 בפברואר יהיה יום פלישה אבל אנחנו נעשה אותו ליום אחדות. ביום הזה נעלה על כל תורן את דגלי האומה. נלבש סרטים כחולים-צהובים ונראה לכל העולם שאנחנו עם אחד״.

זלנסקי הכריז שפניה של אוקראינה לשלום ודפלומטיה, אבל הדגיש שדונבס וחצי האי קרים יחזרו, במלואם, לידי אוקראינה, הצהרה שמהווה התרסה מול רוסיה.

״יש לנו כיוון אחד ברור – אירופה״, אמר זלנסקי, ״אנחנו רוצים להיות חופשיים ומוכנים להיאבק עבור זה״.

ארה״ב מעבירה את השגרירות מקייב למערב אוקראינה. העובדים התבקשו להשמיד ציוד מחשבים וטכנולוגיה

חלק מהכוחות הרוסיים עזבו את אזורי הכינוס שלהם והחלו לעבור לעמדות תקיפה, כולל משגרי ארטילריה ורקטות לטווח קצר, כך דווח בעיתון וול סטריט ג'ורנל ורשת CBS.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון שוחח הערב עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בטלפון. לפי תצהיר על פרטי השיחה שפורסם ברשת BBC השניים עדכנו זה את זה בפרטי שיחותיהם עם מנהיגים אחרים בעולם בשיחה שנמשכה כ-40 דקות. ביידן וג'ונסון הביעו את דאגתם מפלישה מידית של רוסיה לאוקראינה אך אמרו שהם מאמינים כי עוד לא אבדה התקווה לפתרון דיפלומטי למשבר.

מחלקת המדינה של ארצות הברית קראה לאזרחי המדינה לעזוב מיד את בלארוס, בעקבות ההיערכות של כוחות צבא רוסיה בגבול בלארוס ואוקראינה.

ולדימיר צ'יז'וב אמר: "מוסקבה תגיב אם אזרחים רוסים יהרגו בכל מקום, כולל בחבל דונבאס", שבו יושבים הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. בסוכנות הידיעות RIA הרוסית צוטט צ'יז'וב: "לא נפלוש לאוקראינה, אלא אם יתגרו בנו. אם האוקראינים יפתחו במתקפה נגד רוסיה, אל תופתעו אם נתקוף בחזרה".

המדינות בברית נאט"ו שוקלות להציב כוחות צבא נוספים בהונגריה, בולגריה, סלובקיה או רומניה בשל המתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה. שרי הביטחון של המדינות בברית ייפגשו מחר ומוחרתיים וידונו בנושא.

ראש ממשלת אוסטרליה הפציר בסין לגנות את רוסיה על התוקפנות שהיא מגלה כלפי אוקראינה. בנאום שערך הבוקר בפרלמנט בקנברה אמר ראש הממשלה סקוט מוריסון כי הוא מצפה מכל אומות העולם לגנות את האיומים האלימים נגד אוקראינה. "אני רואה שהממשלה הסינית והממשלה הרוסית מתואמות לגבי העניין הזה, והסינים לא גינו את מה שמתרחש סביב אוקראינה".

שר ההגנה היפני הזהיר מפני תרגיל ימי ייחודי בגודלו שרוסיה עורכת בים הצפוני סמוך לשטחה הימי של יפן.

משרד ההגנה הרוסי הודיע שהחיילים בחצי האי-קרים שבים לבסיסיהם לאחר שהסתיים התמרון, ופרסם סרטון המראה כלים כבדים וטנקים חוצים את הגשר לכיוון אדמת רוסיה.

נראה כי מדובר באותם הכוחות ששר ההגנה הרוסי הודיע על נסיגתם אתמול. בתוך כך, ויקטור מוצ'נקו, הרמטכ"ל של אוקראינה בשנים 2014-2019 צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "הרגיעה תבוא רק כשנראה שהתחילה הסגה של הכוח המזרחי והמרכזי של צבא רוסיה מגבול אוקראינה".

האיחוד האירופי קורא לרוסיה לעשות צעדים ממשיים להסגת האיום מאוקראינה. שארל מישל, ראש המועצה האירופית נשא נאום בפני המחוקקים האירופאים בבריסל ואמר "רוסיה הראתה סימנים שהיא פתוחה לפתרון דיפלומטי, ואנו קוראים לה לעשות צעדים ממשיים להסגת האיומים מאירופה כי זה התנאי שלנו לדיאלוג".

"הקרמלין צריך להוכיח שהוא אכן נסוג מהגבול האוקראיני", אמרה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בנאום שנשאה בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג. "אני חושבת שהדיפלומטיה טרם אמרה את המילה האחרונה, וראינו אתמול סימנים של תקווה, אך לצד זאת אנו זקוקים גם לערבון שיגבה את המילים".

הקרמלין הכחיש שרוסיה עומדת מאחורי התקפת הסייבר על משרד ההגנה האוקראיני ועל שני בנקים, אבל הוסיף כי אינו מופתע שקייב מאשימה את מוסקבה.

הקרמלין ובכירים רוסים לעגו לתקשורת המערבית ולגורמי מודיעין מערביים שטענו שרוסיה תפלוש היום לאוקראינה. המודיעין האמריקאי והמודיעין הבריטי הם לפי הפרסומים מי שקבעו ש-16 בפברואר הוא תאריך הפלישה שבו עלולה רוסיה לתקוף את אוקראינה.

"אני רוצה לשאול אם המקורות בארצות הברית ובריטניה יוכלו לפרסם גם את לוח הזמנים של הפלישות שלנו לשנה הקרובה", כתבה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זוחרוב. "זה יעזור לי לתכנן את החופשות שלי".

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר: "הלילה עבר כרגיל. ישנו בשלווה. בבוקר פתחנו את היום בצורה רגועה ומקצועית".

שרי ההגנה של 30 המדינות החברות בנאט"ו החלו את פגישתם בבריסל, בלגיה, שבה צפוי להשתתף מרחוק גם שר ההגנה האוקראיני. בפתיחת הפגישה אמרו שנאט"ו מצפה להוכחות בדבר הסגת הכוחות הרוסיים מגבולות אוקראינה.

נשיא ברזיל ז'איר בולסנרו הגיע לקרמלין ונועד עם פוטין בשעה זו. בולסנרו לחץ את ידו של פוטין, והפגישה נערכה סביב שולחן עגול סטנדרטי, בניגוד לשולחן הסגלגל הארוך שהתפרסם בימים האחרונים, לאחר שפוטין בחר בו לפגישותיו עם הנשיא מקרון והקנצלר שולץ. בולסנרו זכה בקרבתו הפיזית של פוטין, אולי כי ביצע בדיקת PCR רוסית בנחיתתו. הנשיא הברזילאי הוא ראש המדינה השלישי שמבקר במוסקבה בשבוע האחרון.

ליאור חייט, דובר משרד החוץ, סיפר ל'דבר' כי מיום שבת נחתו בארץ 3,100 אזרחים ישראלים מאוקראינה. חייט הוסיף שבמשרד החוץ מודאגים ״מהשאננות של כ-10,000 הישראלים שנשארו באוקראינה. קוראים להם לצאת כל עוד אפשר. חלון ההזדמנויות מצטמצם, וההערכה שלנו לא השתנתה לגבי הסבירות להסלמה״.

הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה טענו ששטחם הופגז במרגמות על ידי כוחות אוקראיניים, לפי דיווח בסוכנות הידיעות הרוסית RIA. נציגי אזור לוהנסק אמרו: "כוחות הממשלה באוקראינה הפרו בגסות את הסכם הפסקת האש, תוך שימוש בנשק כבד, שעל פי הסכמי מינסק, יש להסירו".

על רקע המתיחות הצבאית עם אוקראינה, דיווחים בסוכנויות הידיעות מעלים כי רוסיה החליטה לגרש מהמדינה את סגן השגריר האמריקאי.

שר ההגנה של ארה״ב, הגנרל לויד אוסטין, התייחס לטענות פוטין שהכוחות הרוסיים סיימו את התמרונים וחוזרים לבסיסיהם: ״אני יודע מניסיוני שלא נערכים כך ללא סיבה", אמר אוסטין, גנרל לשעבר בנאום שנשא במפקדת נאט"ו בבריסל. "בטח שלא עושים דברים כאלה כשמתכוונים להתקפל וללכת הביתה".

שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, דחה ברגע האחרון את נסיעתו למינכן על מנת לנאום בכינוס החירום של מועצת הביטחון בנושא המשבר באוקראינה.

רוסיה דורשת מארה"ב לפנות את כל כוחותיה ממרכז ומזרח אירופה וטוענת שהפחתה של ההסלמה הביטחונית תקרה רק במידה ואוקראינה תעמוד בהסכמי מינסק. כך לפי דיווח בסוכנות הידיעות המקומית RIA. בנוסף, הרוסים דורשים מארה"ב ומדינות המערב להפסיק לספק כלי נשק לאוקראינה ואומרים כי יהיו מוכנים לעבוד עם ארה"ב על הצעה לאימות הדדי של אתרי טילים אמריקנים ברומניה ובפולין.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, התייחס למכתב הדרישות של רוסיה מארה״ב ואמר כי ״אוקראינה לא תלך לשום שיחות ישירות עם נציגי רוסיה בדונצק ולוהנסק״. לדברי זלנסקי, "הפאניקה שארהב מרעיפה על דבר 'פלישה', פועלת בשירות הרוסים".

INTELLIGENCE UPDATE: Russia retains a significant military presence that can conduct an invasion without further warning.

Below demonstrates President Putin's possible axis of invasion. He still can choose to prevent conflict and preserve peace. pic.twitter.com/QHRM1wNwJG

— Ministry of Defence ???????? (@DefenceHQ) February 17, 2022

משרד ההגנה הבריטי הודיע שרוסיה שומרת על נוכחות צבאית גבוה בגבולה עם אוקראינה, שמאפשרת לה לפלוש לשטחי המדינה באופן מיידי "ללא אזהרה מוקדמת". לציוץ בטוויטר של המשרד צורפה מפה עם מיקומי הכוחות של רוסיה ממזרח לחבל קרים, ונתיבי הפלישה האפשריים.

במסר הבריטי נכתב גם ש"למרות שפוטין משמר את האפשרות לפלישה, הוא עדיין יכול לבחור למנוע עימות ולשמר את השקט"

עיתונאים באוקראינה מדווחים שכלים צבאיים כבדים של רוסיה מתקדמים לכיוון חבל קרים מאזור קרסנודר. עוד דווח שתנועה צבאית כבדה ממשיכה להיות מזוהה על ידי האוקראינים באזור המזרח.

מזכיר המדינה של ארה"ב, אנתוני בלינקן אמר הערב שבירת אוקראינה, קייב, היא אחת ממטרות הפלישה של רוסיה. הוא חושש שהקדימון למתקפה יכול לכלול שימוש בנשק כימי, או נשק המסתווה לנשק כימי.

משרד החוץ הישראלי הודיע הערב שמתחילת השבוע עזבו את אוקראינה לישראל כ-3,300 ישראלים מתוך כ-10,000. במשרד קראו לישראלים שנותרו במדינה לעזוב אותה: ״המתיחות באוקראינה גוברת על רקע תקריות הירי במזרח המדינה. משרד החוץ חוזר וקורא לישראלים הנמצאים במדינה לעזוב בהקדם האפשרי״.

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה הלילה (שישי) שאוקראינה הפגיזה מורדים פרו-רוסים במזרח המדינה. לפי הדיווח, הצבא האוקראיני תקף את כוחות המורדים פעמיים.

הבית הלבן הודיע שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן יקיים היום (שישי) שיחת ועידה עם מנהיגים במערב על "הצטברות הכוחות הצבאיים של רוסיה בגבולות עם אוקראינה". בפגישה ישתתפו מנהיגים מקנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, רומניה, בריטניה, האיחוד האירופי ונאט"ו.

שיחה דומה בין המנהיגים התקיימה בשבוע שעבר, גם אז יזם אותה ביידן. לפי דיווחים שונים, הנשיא האמריקאי הודיע אז למנהיגי נאט"ו ואירופה שלהערכת ארה"ב, פוטין החליט על פלישה לאוקראינה.

.

שני פיצוצים זעזעו את העיר לוהנסק במזרח אוקראנה לפנות בוקר (שבת). מרכז המידע של העיר הודיע שאחד מהפיצוצים אירע בצינור גז, וציטט עדי ראייה שאמרו שהפיצוץ השני היה במוסך מכוניות. לא היה כל דיווח על נפגעים או נזק.

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה שמומחים מהאזור קבעו שהפיצוץ נגרם מחבלה מכוונת.

בעלי תפקידים בלוהנסק הודיעו מוקדם יותר השבוע על פיצוץ בצינור גז וטענו שנגרם מחבלה מכוונת.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, האשים הבוקר (שבת) את אוקראינה בהסלמת המצב הבטחוני בגבולה עם רוסיה, לאחר פיצוצים שונים שאירעו באזורי הגבול בהם האשימה רוסיה את אוקראינה. "אוקראינה מייצרת את התנאים להתחלה של מלחמה בסדר גודל רציני בדונבס. רוסיה אינה חפצה במלחמה, אבל היא תבין שישנה סכנה לאזרחיה ושותפיה ברפובליקות, היא תעמוד לצידם"

מפקחים מהארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), ארגון בינלאומי להבטחת היציבות באירופה בו חברות גם רוסיה ואוקראינה, דיווחו על 600 פיצוצים במזרח אוקראינה במהלך שישי, ביטוי להסלמה הגוברת באזור.

סוכנות הידיעות הרוסית RIA הודיעה הבוקר (שבת) שמעל ל-10,000 תושבי רפובליקת דונייצק שבמזרח אוקראינה עברו את הגבול לרוסיה מאז אתמול במטרה להתפנות, אז הודיע ראש המחוז הפרו-רוסי על פינוי תושבים עקב ההסלמה באזור. התושבים שפונו הם פחות מאחוז מתושבי הרפובליקה, שמונה כ-2.2 מיליון תושבים.

מנהיגי הבדלנים במזרח אוקראינה הורו על גיוס צבאי מלא לאחר התגברות מעשי האלימות באזור, וחשש במערב שרוסיה תשתמש בהסלמה כ"תירוץ" לפלישה לאוקראינה.

דניס פושילין, ראש הממשלה הפרו-רוסית ברפובליקת דונצק, הזכיר בהצהרתו "איום מיידי של תוקפנות" מצד כוחות אוקראינים. פקידים אוקראינים הכחישו בתוקף את הטענה שאוקראינה מתכננת להשתלט בכוח על האזור הנשלט בידי הבדלנים.

"אני קורא לכל הגברים ברפובליקה שיכולים לאחוז בנשק להגן על משפחותיהם, על ילדיהם, נשותיהם ואמותיהם", אמר פושילין, "יחד נשיג את הנצחון הנכסף שכולנו זקוקים לו".

הצהרה דומה נשמעה גם משותפו של פושילין ברפובליקת לוהנסק.

הקריאה לגיוס של מנהיגי הבדלנים מתווספת לכ-150 אלף חיילים רוסים שהוצבו סביב גבולות אוקראינה.

רוסיה ערכה תרגיל גרעיני גדול היום (שבת). הקרמלין הודיע שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מחויב להגן על האינטרסים הלאומיים של רוסיה נגד מה שהוא רואה כאיומי פלישה מערביים. פוטין צפה בתרגיל יחד עם נשיא בלרוס, אלכסנדר לוקשנקו, מחדר המצב בקרמלין.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלינסקי, קרא היום לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להיפגש איתו. זלינסקי נשא דברים בעצרת מינכן לביטחון על רקע התגברות המתיחות בין המדינות והחשש במערב מפלישה רוסית לאוקראינה, אמר על פוטין "אני לא יודע מה עובר בראשו של הנשיא פוטין, לכן קראתי לו להפגש איתי". זלינסקי ביקר את מדינות המערב על שאינן מאפשרות לאוקראינה להצטרף לברית נאטו: "נאטו טוענים שדלתם פתוחה, אך הכניסה לזרים אסורה".

משרד החוץ חזר הערב (שבת) על קריאתו לאזרחי ישראל הנמצאים באוקראינה לעזוב מייד את המדינה. במשרד הזהירו ש"התלקחות באוקראינה עלולה להיות מהירה וקשה". ההודעה פורסמה בעקבות הערכת מצב שהתקיימה היום במשרד החוץ, ושורה של שיחות שקיים מנכ"ל המשרד אלון אושפיז עם גורמים רלוונטיים בכנס מינכן והאירועים במזרח אוקראינה.

על מנת לסייע לאזרחים ישראלים, החליט משרד החוץ להשאיר את השגריר מיכאל ברודצקי ואת צוות השגרירות בקייב לעת עתה ולפתוח מחר (ראשון) באופן חריג את המחלקה הקונסולרית בשגרירות, על מנת לספק מסמכי נסיעה לאזרחים הזקוקים לכך.

במשרד החוץ אמרו שהם "עוקבים אחרי ההתפתחויות וגם אחרי ההחלטות של ארה"ב ובריטניה לפנות את שגרירויותיהן בקייב, ולעבור לעיר לבוב. זאת, במטרה לשמור על חיי שליחיה של מדינת ישראל באוקראינה תוך מתן מענה לאזרחים הישראלים."

שעות הפתיחה מחר (ראשון) של השגרירות בקייב יהיו 10:00-14:00

שר הביטחון, בני גנץ, ייפגש הערב עם סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בוועידת מינכן לביטחון. לפי דיווח בוואלה, השניים צפויים לדון במשבר באוקראינה ובשיחות הגרעין של המעצמות עם איראן.

נאט"ו מפנה את אנשי הצוות שלה מקייב ללבוב שמערב אוקראינה ולמטה בבריסל. גורם רשמי בנאט"ו מסר לסוכנות הידיעות רויטרס שמשרדי הברית הצבאית באוקראינה ימשיכו לפעול במתכונת מצומצמת, אך לא פירט כמה אנשי מטה של נאט"ו יישארו בקייב וכמה מהם יפונו מערבה.

ההחלטה לפנות את אנשי הצוות נובעת משיקולים ביטחוניים, מתוך החשש שצבא רוסיה יתקיף את בירת אוקראינה. בשבוע שעבר גם ארה"ב ובריטניה העבירו את הדיפלומטים שלהן באוקראינה ללבוב.

סין התייחסה לראשונה למשבר במזרח אירופה והאשימה במשבר את ברית נאט"ו, שסימנה אותה בשנה שעברה כ"אתגר מערכתי". בנאומו בועידת מינכן שאל שר החוץ הסיני, וואנג יי: "אם נאט"ו ממשיכה להתפשט מזרחה, כיצד זה מסייע לשמור על שלום ויציבות באירופה?"

עוד אמר כי "משום שהמלחמה הקרה נגמרה כבר מזמן, הגיע העת שנאט"ו תתאים את עצמה לנסיבות המשתנות."

וואנג קרא לכבד את זכותה של כל מדינה לריבונות בשטחה, והדגיש כי זכות זו עומדת גם לאוקראינה.

דברי ראש ממשלת בריטניה בוועידת הביטחון במינכן: "כל הסימנים מראים שהתכנית כבר יצאה לדרך"

מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון ברוסיה דיווחה כי משטרת רפובליקת דונייצק עצרה עובד מעברים, שהתוודה בתור מרגל עבור האוקראינים. בראיון עמו לערוץ, טען שפעל להוציא מידע על בכירים ברפובליקה לידי המודיעין האוקראיני, הקשור גם לנסיון התנקשות באחד מהם. בנוסף, העובד סיפר שלאוקראינים תכנית לפלישה רחבה לכיבוש כל חבל דונבס, והם מתכוונים להוציאה לפועל בקרוב.

התרגיל המשותף לצבאות של רוסיה ובלארוס, שנערך סמוך לגבול בלארוס-אוקראינה, אמור היה להסתיים היום, אלא שהבוקר הודיע שר ההגנה של בלארוס כי הכוחות הרוסיים ישארו בבלארוס על מנת לערוך תמרונים נוספים. דיווח בגרדיאן הבריטי ציטט את שר הודעת השר לפיה "בשל הגברת הפעילות הצבאית של אוקראינה בסמוך לגבול, ומפאת ההסלמה בחבל דונבאס, בלארוס ורוסיה החליטו להמשיך בתמרונים".

דובר הקרמלין, דימיטרי פסקוב, הדגש אחר הצהריים שלמרות טענות האמריקאים, רוסיה לא מתכננת לפלוש אוקראינה: "רוסיה, במשך כל ההיסטוריה שלה, מעולם לא תקפה שום מדינה. רוסיה, שעברה בעצמה כל כך הרבה מלחמות, היא המדינה האחרונה באירופה שבכלל רוצה לדבר, אפילו רק לבטא, את המילה 'מלחמה'".

לטענת ראש הרפובליקה העממית של להונסק, 2 אזרחיות נהרגו בהפצצה אוקראינית הבוקר במחוז הבדלני הפרו רוסי. לפי טענת הרפובליקה, אלו הקורבנות האזרחיים הראשונים בסבב הלחימה הנוכחי.

סוכנויות הידיעות ברוסיה מדווחות על למעלה מ-50 אלף תושבי חבל דונבס אשר חצו את הגבול לרוסיה בעקבות המתיחות באזור.

שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה אמר במסיבת עיתונאים במינכן כי "יש לעצור את רוסיה עכשיו. אנחנו רואים כיצד האירועים יוצאים מכלל שליטה, הגיע הזמן לפעול". עוד הוסיף קולבה: "אני מכריז רשמית שיש בסיס להטיל על רוסיה לפחות חלק מהסנקציות כבר עכשיו״.

שר החוץ יאיר לפיד אמר הערב (ראשון) כי במשרד בוחנים אפשרות להעביר את השגרירות מקייב ללבוב אם יהיה צורך, כדי לסייע לישראלים שירצו לצאת מהמדינה במעברים היבשתיים במערב המדינה.

רשת CBS דיווחה היום מפי גורמי מודיעין אמריקאים כי התקבל מידע לפיו צבא רוסיה קיבל פקודה לפלוש לאוקראינה. לפי הדיווח, מפקדי הכוחות בשטח מתכננים כעת תמרונים באזורים שונים, במטרה להתקדם לעבר פלישה.

לדברי הכתב דיוויד מרטין, המידע המודיעיני מצביע על כך שמפקדי הכוחות הרוסים בשטח "עורכים כעת את כל המהלכים שמפקדי צבא ארצות הברית היו מבצעים אם היו מקבלים פקודות להתקדם במבצע".

נשיא צרפת עמנואל מקרון שוחח היום (ראשון) עם נשיאי רוסיה ואוקראינה. בהצהרה שפורסמה לאחר שיחותיו נכתב כי פוטין הבטיח לו שוב שלא יכניס את הצבא הרוסי לאוקראינה ושבתום התמרונים בבלארוס יחזרו הכוחות הרוסים הביתה.

מקרון אמר כי החלה העבודה להסדר מדיני מחודש בין רוסיה, אוקראינה והבדלנים בחבל דונבאס, וכי שר החוץ הצרפתי ייפגש בהמשך השבוע עם מקביליו האוקראיני והרוסי להמשך הדיונים.

מזכיר המדינה האמריקאי התייחס לבקשתה של אוקראינה להטיל את הסנקציות עוד היום ואמר לרשת CNN "המטרה של האיום בסנקציות היא לשכנע את רוסיה שלא לפלוש לאוקראינה ולכן אם נטיל על רוסיה סנקציות בטרם החלה הפלישה, זה יביא לתוצאה הפוכה".

ארצות הברית כבר הטילה על רוסיה סנקציות לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014, וכעת היא מאיימת להטיל סנקציות נוספות, חמורות יותר, אם תפלוש רוסיה לשטחה של אוקראינה.

לפי המידע, שהועבר כדי להזהיר את אזרחי ארה"ב במדינה, הסכנה לפיגועים גבוה במיוחד במוסקבה וסנט פטרבורג.

שר התפוצות נחמן שי התייחס הבוקר בכאן ב' לאפשרות שארצות הברית תבקש מישראל להצטרף לסנקציות נגד רוסיה: "נשתדל להימנע מלהגיע למקום הזה. אני מניח שישראל תלך עם המחנה הקרוב יותר אליה, מדינות המערב. הנאמנות שלנו היא קודם כל לארצות הברית".

שר החוץ של ליטא, גבריאליוס לנצברגיס, טען היום (שני) בכינוס שרי החוץ האירופים בבריסל שרוסיה הבטיחה להוציא את חייליה מבלארוס עם סיום התמרונים המשותפים שהסתיימו אתמול, וכעת הפרה את הבטחתה. לדבריו, הדבר שמסכן את היציבות והביטחון באירופה. שר החוץ של אוקראינה דימטרו קולבה גיבה את דרישתו של עמיתו הליטאי.

אתמול השיב מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, לדרישתה של אוקראינה להטיל סנקציות על רוסיה לפני שזו תפלוש לשטחה. בלינקן אמר שמטרת הסנקציות להשפיע על רוסיה שלא תפלוש, ואם יוטלו לפני הפלישה יביאו לאפקט הפוך. נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי שב ודרש ממדינות המערב להטיל על רוסיה סנקציות עד שתפזר את הכוחות הצבאיים שריכזה סביב אוקראינה.

הבדלנים הפרו-רוסים מדווחים ברשתות החברתיות שבשעות האחרונות האוקראינים הפרו את הפסקת האש פעמיים, והשתמשו בכלי נשק שאסורים לפי הסכמי מינסק. לפי הדיווח של הבדלנים, רקטה, 29 רימונים, ו-8 פגזים נורו לכיוון המחוזות.

מוקדם יותר טענה סוכנות הביטחון הרוסית FSB שצבא אוקראינה שיגר פצצות מרגמה אל עבר עמדת שמירה רוסית באזור רוסטוב. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים של העמדה המופצצת לכאורה. לא היו נפגעים.

חמישה אוקראינים נהרגו בניסיון חדירה לרוסיה, כך דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס. לפי הדיווח, כלי רכב חמושים של צבא אוקראינה הושמדו במחוז רוסטוב, וחיילים רוסים הצליחו לסכל "ניסיון חבלה" של כוחות אוקראיניים.

בצבא אוקראינה הכחישו את הדיווחים על חמישה אוקראינים שחצו את הגבול ונהרגו. האוקראינים כינו את הדיווחים "פייק ניוז", והוסיפו שאין כוחות אוקראיניים במחוז רוסטוב.

"אף חייל שלנו לא חצה את הגבול עם הפדרציה הרוסית ולא היו לנו כל אבדות היום", אמר שר החוץ האוקראיני דמיטרו קלבה, לפי דיווח בגרדיאן.

פוטין יכריע עוד היום על הכרה בעצמאות הרפובליקות הבדלניות במזרח אוקראינה. בישיבה מיוחדת של המועצה לביטחון לאומי של רוסיה ששודרה בשידור חי, אמר הנשיא פוטין כי אין בכוונת קייב ליישם את הסכמי מינסק, וכי הוא יחליט בהמשך היום אם להכיר ברפובליקות של דונצק ולוהנסק או לא. ההכרה ברפובליקות אושרה כבר על ידי הפרלמנט הרוסי, אך זקוקה לאישורו של פוטין.

בתום הערכת מצב שנערכה הערב במשרד החוץ שכללה גם שיחות עם שורה של גורמים בינ"ל, החליט שר החוץ יאיר לפיד להנחות את צוות שגרירות ישראל בקייב שבאוקראינה לעבור למשרדים הקונסולריים שנפתחו בעיר לבוב, במערב המדינה.

שר החוץ האוקראיני, דמיטרו קולבה, התייחס בחשבון הטוויטר שלו להכרזה הצפויה של ולדימיר פוטין בנושא לוהנסק ודונצק: ״לא רק אוקראינה, העולם כולו עוקב כעת אחר פעולותיה של רוסיה בנוגע להכרה בחבלי המדינה הבדלנים. ההחלטה מעוררת רגשות רבים, אבל עכשיו כולנו צריכים להתמקד במאמצי מניעת ההסלמה, אין דרך אחרת״.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס לאפשרות שיפלוש לאוקראינה במהלך נאום בשידור חי: ״אוקראינה עבורנו היא לא רק מדינה שכנה, היא חלק מאיתנו, כמו משפחה. זוהי אדמה רוסית עתיקה שנוסדה ע״י רוסיה הקומוניסטית״.

בנאומו טען פוטין כי מיום עצמאותה של אוקראינה, רוסיה תמיד סייעה לה ונתנה לה על חשבון האזרחים הרוסים. לדבריו הסיוע הרוסי לאוקראינה בין 1991 ל-2014 מסתכם בכ-250 מיליארד דולר.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נואם בשידור חי במהלכו אמר כי "לאוקראינה מעולם לא הייתה תרבות מדינתית משלה. הם מנסים להעתיק מהמערב מה שהם קוראים לו דמוקרטיה, וזה לא מתיישב מבחינה חברתית ותרבותית, לכן צומחים שם כל כך הרבה תאים ניאו נאצים וכנופיות אלימות״.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי: "ההכרזה החד צדדית של רוסיה על עצמאות הרפובליקות בדונבס משמעותה יציאה מהסכמי מינסק. קייב מחויבת לדיפלומטיה ולא תתקפל תחת הפרובוקציות הרוסיות. אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד ולא ניתן שום דבר לאף אחד".

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בהצהרה: "העברנו מסר לאוקראינה על כך שיש כוונות לתקוף את קייב הבירה. על פי דיווח ברשת ABC האמריקאית, ארה"ב העבירה את השגרירות ללבוב שבמערב המדינה".

"טענת רוסיה כי כוחות שיישלחו למחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה הם 'כוחות לשמירת שלום' היא שטויות", אמרה הלילה (בין שני לשלישי) שגרירת ארה"ב לאו"ם, לינדה תומס-גרינפילד. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שבדיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם אמרה השגרירה שההכרה הרוסית בעצמאות המחוזות הבדלניים היא עוד חלק בניסיון ליצור עילה לפלישה לאוקראינה.

תומס-גרינפילד הזהירה שהשלכות המהלכים של רוסיה ישפיעו על אוקראינה, אירופה והעולם כולו, ושהמחיר ההומניטרי יהיה גבוה אם רוסיה תרחיב את המהלך.

עדי ראייה דיווחו ברשתות החברתיות שראו שיירות של כלי רכב צבאיים לפנות בוקר בפאתי דונייצק, הבירה של אחד משני המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה. לפי כתב רויטרס, שיירה של חמישה טנקים נצפתה סמוך לעיר, ושני טנקים נוספים נצפו בחלק אחר של העיר.

שר הבריאות של בריטניה, סאג'יד ג'וויד, אמר לאחר פגישת החירום של הקבינט הבריטי: "הפלישה של רוסיה לאוקראינה כבר החלה, אז בריטניה תטיל סנקציות על רוסיה"

נשיא ניקרגואה, דניאל אורטגה, בירך את פוטין על הכרתו בעצמאות הרפובליקות העממיות של דוניצק ולוהנסק. זהו ראש המדינה הראשון שמברך את פוטין של ההכרה. אורטגה אמר שפוטין עשה מעשה נכון, והביע תקווה כי אומות המערב לא יערערו את הביטחון העולמי.

יתכן וזהו צעד מקדים להכרה של ניקרגואה בעצמאותן של הרפובליקות הבדלניות במזרח אוקראינה. בנוסף לכך, גם חבלים בדלניים פרו-רוסים אחרים, עשויים להצטרף לאוסטיה הדרומית שכבר מכירה בעצמאות דונייצק ולוהנסק. כך למשל אבחזיה וטרנסניסטריה.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר הבוקר ביציאתו מכינוס חירום של מועצת הביטחון הבריטית כי נשיא רוסיה פוטין "יגלה שהוא טעה בצורה חמורה", וכי כל הראיות מצביעות על כך שבכוונתו לבצע פלישה מלאה לאוקראינה. ג'ונסון הוסיף כי בכוונת בריטניה להטיל סנקציות אשר "יפגעו ברוסיה בצורה קשה. אני חושב שהטרגדיה היא שהנשיא פוטין הקיף עצמו ביועצים בעלי דעה אחת, הטוענים בפניו שאוקראינה אינה מדינה בפני עצמה. אני חושב שהוא עומד לגלות שהוא טעה בצורה חמורה".

אחרי בריטניה, גם האיחוד האירופי יטיל סנקציות חדשות על רוסיה: שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל אישר כי בעקבות ההכרה ברפובליקות הבדלניות במזרח אוקראינה, שרי החוץ של 26 מדינות האיחוד יפגשו מאוחר יותר היום, במטרה לגבש את מתווה הסנקציות הכלכליות על רוסיה.

המורדים החות'ים בתימן בירכו על החלטתה של רוסיה להכיר בשני האזורים הבדלניים בדרום מזרח אוקראינה. מוחמד עלי אל-חות'י, ראש הוועדות המהפכניות העליונות של המורדים, אמר היום (שלישי) כי החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, תומכים בהכרה בדונייצק ולוהנסק כרפובליקות עצמאיות. אל-חות'י קרא לאיפוק מכל הצדדים כדי להימנע מהגעה למלחמה.

המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה וליטא גינו בחריפות את החלטתה של רוסיה להכיר באזורים הבדלניים לוהנסק ודונייצק כמדינות עצמאיות. נשיא אסטוניה, אלאר קאריס, אמר כי "רוסיה קרעה את הסכמי מינסק לחתיכות. זה מראה שהמטרה של מוסקבה היא להעמיק את הסכסוך, לא לפתור אותו". 

בלטביה, פרסמו הנשיא אגילס לויטס, ראש הממשלה קריז'ניס קארינס והפרלמנט של המדינה הצהרה משותפת המגנה את מעשיה של מוסקבה. בהצהרה נאמר כי "בהפרה בוטה של ​​החוק הבינלאומי, באמתלה מפוברקת, ועל ידי הפצת מידע כוזב, רוסיה מבקשת לגרום לשינוי בהנהגה הפוליטית ובמסלול מדיניות החוץ של אוקראינה באמצעים אלימים".

ראש ממשלת ליטא, אינגרידה סימונטה, צייצה בטוויטר על נשיא רוסיה: ״אין גבולות לדמיונו של הדיקטטור, אין שפל נמוך מדי, אין שקרים בוטים מדי עבורו, אין קווים אדומים שהוא לא יכול לחצות".

סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שהבית התחתון של הפרלמנט ברוסיה אישר את "הסכמי הידידות" עם שתי הרפובליקות של הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה דונייצק ולוהנסק. ההסכמים, שייכנסו לתוקף לאחר חתימתו של הנשיא ולדימיר פוטין, עלולים לסלול את הדרך להקמת בסיסי צבא רוסיים במזרח אוקראינה ולהדק את הקשרים הכלכליים בין מוסקבה לבדלנים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, בהתבטאות ראשונה על עיצומים אפשריים על רוסיה סביב אספקת גז: ״לרוסיה אין תמיכה בעולם למהלכים שלה. שוקלים מחדש את צינור הגז נורדסטרים 2. בינתיים ביקשתי לעצור את האישורים הדרושים – בלעדיהם הצינור לא יוכל לפעול״.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר היום (שלישי) כי ארצו תטיל עיצומים על חמישה בנקים רוסיים ושלושה בעלי הון רוסים. זאת, בעקבות ההכרה של הקרמלין בעצמאות המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה.

נשיא פינלנד, סאולי נייניסטו, אמר כי ארצו, הגובלת ברוסיה, לא הבחינה בעדויות לעלייה בפעילות הצבאית הרוסית בים הבלטי: "באופן מוזר, המצב בכל אזור הים הבלטי נראה רגוע מאוד ומספר הכלים הצבאיים של רוסיה באזור נמצא בירידה". נייניסטו הוסיף שהוא לא רואה כרגע את רוסיה כאיום צבאי על פינלנד, וטען שייתכן שההסלמה באזור נובעת ״מההתחזקות המתמשכת של אוקראינה״.

שר החוץ של סוריה, פייסל מקדד, שיבח במהלך ביקור במוסקבה את ההכרה של רוסיה בעצמאותם של אזורי הבדלנים דונייצק ולוהנסק במזרח אוקראינה, ותיאר אותה ״כצעד לכיוון שלום עולמי". מקדד הוסיף כי סוריה "משתפת פעולה עם הרפובליקות של דונייצק ולוהנסק במשך זמן רב, ומאמינה שהתנאים הנוכחיים הללו יסייעו להגביר את שיתוף הפעולה הזה".

הבית הלבן התחיל להתייחס לכוחות הרוסיים שהועברו למזרח אוקראינה כ"פלישה". מדובר בחציית קו אדום שנשיא ארצות הברית אמר שתביא להטלת סנקציות קשות נגד מוסקבה.

ג'ון פינר, המשנה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא אמר היום: "אנחנו חושבים שזה, כן, התחלה של פלישה, הפלישה האחרונה של רוסיה לאוקראינה". הוא הדגיש שהמילה "האחרונה" חשובה מאוד.

"פלישה היא פלישה", הוסיף, "וזה מה שמתחיל לקרות עכשיו".

לפי גורם אמריקאי שדיבר עם סוכנות הידיעות איי.פי, ממשל ביידן היסס לקרוא להצבת הכוחות השטח פלישה, כי הבית הלבן רצה לראות מה רוסיה מתכוונת לעשות בפועל. לדבריו, אחרי הערכת תנועת הכוחות היה ברור שמדובר בפלישה חדשה.

אישור בקשה פה אחד בבית העליון של הפרלמנט עלולה לבשר מתקפה צבאית נרחבת יותר על אוקראינה, שהבית הלבן טען מוקדם יותר היום (שלישי) שרוסיה החלה כבר הפלישה למדינה השכנה.

ההחלטה הפכה לרשמית כוחות צבא רוסיה שכבר מוצבים בחבל הדונבאס שבמזרח אוקראינה, בה מתחולל עימות בין שתי המדינות מאז 2014 שגבה את חייהם של קרוב ל-14 אלף בני אדם.

מספר מנהיגים אירופאים טענו היום שחיילים רוסיים נכנסו לאזורים שבשליטת הבדלנים באוקראינה בעקבות הודעת פוטין על הכרה בשתי הרפובליקות הבדלניות באזור.

עם זאת, לא ברור עדיין היקף תנועת הכוחות הרוסיים. אוקראינה ובנות בריתה במערב טוענות כבר שנים שחייל צבא רוסיה משתתפים בלחימה באזור. מוסקבה הכחישה את הדברים.