חברת 'דלק קידוחים' פרסמה היום (ראשון) דו"ח עתודות ממנו עולה שהפקת הגז במאגר 'לוויתן' טיפסה ב-5% מעל התחזית.

לפי הדו"ח סך המכירות ממאגר 'לוויתן' ב-2021 עמד על כ-1.95 מיליארד דולרים וחלקה של 'דלק קידוחים' נאמד בכ-883 מיליון דולרים. בשונה ממאגר 'תמר' שמוטה לאספקת הביקוש המקומי, הכנסות 'לוויתן' מגיעות בעיקר מייצוא גז.

ב-2022 המאגר צפוי להפיק כמות דומה של גז. למאגר יש מגבלת הפקה מקסימלית של כ-12 BCM גז לשנה, שניתן להגדיל אותה רק באמצעות פיתוח המאגר, שיכלול קידוחים חדשים והרחבת כושר הטיפול בגז באסדת הטיפול מול חופי ישראל.

ההסבר לנתונים הגבוהים הוא שמשבר האנרגיה העולמי הגביר מאוד את הביקוש לגז, בייחוד באירופה, מה שאפשר לישראל לייצא גז נוזלי דרך מצרים בעזרת שני מתקני ההנזלה בשטחה ברווחיות גבוהה. אך המהלך צלח באופן חלקי בשל מגבלות במערכת ההולכה וקדימות צרכי המשק הישראלי.

ציפיות חיוביות וסיכונים בצידם

יוסי אבו, מנכ״ל דלק קידוחים: ״קבלת הפנים המרגשת של נשיא מצרים א-סיסי לשרת האנרגיה, קארין אלהרר, בכנס האנרגיה בקהיר מעידה ששיתופי הפעולה האזוריים סביב ייצוא הגז הטבעי מהווים עוגן משמעותי בחיזוק היחסים בין ישראל ושכנותיה ובהעמקת היציבות במזרח התיכון.

לאור הביקוש העולמי הגדל ההצלחה המסחררת של הסכמי הייצוא מלוויתן והביצועים המרשימים של המאגר, בכוונתנו לקדם את הרחבת פרויקט לוויתן וכן לקדם הסכמים נוספים לייצוא גז טבעי תוך חשיפה לשוק ה LNG הגלובלי. תזרים המזומנים החזק יאפשר לנו להמשיך לפתח את עסקי השותפות לצד החזר השקעה אטרקטיבי למשקיעים".

הגברת יצוא הגז – דרך ירדן

לפני כשבוע חתמה חברת 'שברון' שמפעילה את 'לוויתן', הסכם עם חברת הולכת הגז הירדנית שיאפשר את הגדלת יצוא הגז למצרים דרך הצנרת הירדנית. מדובר בהיפוך כיוון מעניין. בעבר מצרים הזרימה לירדן גז מהפקה מקומית לצרכי המשק הירדני, בעיקר לשם הפקת חשמל וכיום ירדן תקבל את צרכיה ממאגרים ישראלים, בתוספת כמות גז שתוזרם למצרים וממנה ליצוא כגז נוזלי.

זאת הדרך הזמינה והמהירה ביותר להגביר את הייצוא, משום שהיא משתמשת בצנרת קיימת. חברת נתג"ז עובדת בימים אלו על פרויקט צינור גז ימי נוסף, סמוך לקו החוף, בין אשדוד לאשקלון. קו זה מיועד להגביר את יצוא הגז למצרים דרך צנרת EMG וגם לספק תוספת גז לחברת החשמל, בעבור יחידות פחמיות שעתידות להיות מוסבות לגז. יחידה ראשונה אמורה לעבור את ההסבה כבר השנה.

שוק האנרגיה מתאפיין בתנודתיות גבוהה. אין כל ודאות עד מתי יימשך הביקוש הגבוה לגז, ואיתו רמת מחירים גבוהה שמצדיקה השקעות חדשות בפיתוח. מה שנראה כרגע כהשקעה קורצת מאוד, צופנת בחובה גם סיכונים משמעותיים.

צניחת מחירי הנפט והגז בראשית משבר הקורונה כמעט גרמו ליצחק תשובה לאבד את שליטתו בקבוצת 'דלק', השולטת ב'דלק קידוחים'. השקעת גופים מוסדיים של חסכונות הציבור בהלוואות לקבוצת דלק יצרו סיכון משמעותי לקבלת ההחזרים ואילו המשקיעים שהשקיעו בניירות ערך הקשורים למאגר 'תמר", לרבות כספי חיסכון  של מורות וגננות, ראו הפסדים, בייחוד לאחר הצלחת מאגר 'לוויתן' להעביר לרשותו חלק מחוזה הגז של חברת החשמל.