עובדים סוציאליים מדווחים על החמרה במצוקות הנפשיות של בגירים בתקופת הקורונה, והתארכות זמני ההמתנה לטיפול וסיוע נפשי או ולאשפוז פסיכיאטרי – כך עולה מסקר שערך איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ופורסם אמש (שלישי), לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא.

93% מהעובדות הסוציאליות דיווחו על גידול בזמני ההמתנה לטיפולי בריאות הנפש בשנתיים האחרונות. מתוכן, כ-59% מדווחות על גידול של 3 חודשי המתנה ומעלה.

82% מהעובדות הסוציאליות השיבו שיש עליה בבגירים המתמודדים עם חרדה, ו-79% דיווחו על עלייה בבגירים המתמודדים עם דיכאון. 33% ציינו שיש גידול באובדנות, ו-29% השיבו שיש גידול בהפרעות אכילה.

מתשובות העובדות הסוציאליות עולים זמנים ממושכים להמתנה לטיפול, אבחון ואשפוז.

כ-95% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה של למעלה מחודש לטיפול נפשי בקהילה; וכ-65% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-6 חודשים.

כ-89% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה לאבחון פסיכיאטרי של למעלה מחודש; וכ-60% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-3 חודשים .

למעלה מ-50% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה של למעלה מחודש לאשפוז פסיכיאטרי; כ-26% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-3 חודשים.

כ-51% מדווחות על זמני המתנה לטיפול בהפרעות אכילה של למעלה מ-3 חודשים.

ביולי 2015 יצאה לפועל הרפורמה בבריאות הנפש, שהעבירה את האחריות לתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים באמצעות סל הבריאות. למרות שהרפורמה כללה תוספת משאבים לתחום בריאות הנפש, הקופות מתמודדות עם מחסור במטפלים ומטופלים נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואף שנה לטיפול בקהילה, ונאלצים לשלם עבור מטפלים פרטיים במסגרת הביטוחים המשלימים. דו"ח של מבקר המדינה ממאי 2020, שהוכן בטרם פרצה מגפת הקורונה, כתב ש"זמני ההמתנה הארוכים מלמדים כי קשה להסתמך על מנגנוני הוויסות הפנימיים של הקופות להקצאת המשאבים לתחום בריאות הנפש".

יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו״ס ענבל חרמוני: ״מגפת הקורונה באה והולכת, ומביאה איתה את מה שזעקנו לגביו מהיום הראשון – מצוקות נפשיות. את חוסר הוודאות, הדאגה והבדידות אולי לא ניתן למנוע, אך את המענים למצוקות ניתן לתקן. לאחרונה כולם אוהבים לדבר על בריאות הנפש, אבל חוץ ממילים צריך משאבים, מקומות טיפול, מיטות ובעיקר דאגה לכח האדם המטפל״.