האם ישראל צריכה להמשיך לחייב עטית מסכות במרחבים ציבוריים? עד מתי תהיה חובת בדיקות ובידודים למי שנחשפו לחולה קורונה? ומה התפקיד של החיסונים נגד קורונה בטווח הארוך? דעיכת גל האומיקרון מעלה מחדש את הדיון על המשך ההתמודדות ארוכת הטווח עם הקורונה, תוך היערכות לגלי תחלואה נוספים.

"אנחנו מתחילים לעבור משלב של פנדמיה (מגפה המונית) לאנדמיה (מחלה מידבקת במצב יציב ונשלט)", אומר ל'דבר' פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "עם זאת, יהיו גלים נוספים, ועוד וריאנטים שיהפכו להיות משמעותיים."

"חיסוני הקורונה צריכים להצטרף לחיסוני שגרה לילדים"

ד"ר אורן קובילר, מומחה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב, אומר שלהתחסנות תפקיד מפתח בהתמודדות עם גלי התחלואה הבאים. "צריך לחסן את כל אוכלוסיית ישראל ובדגש על הילדים. זה הזוי שרק 20% מהילדים מחוסנים נגד נגיף שאין לנו מושג מה ההשפעות של הידבקות בו בטווח הארוך, ושיש עדויות שהוא יכול לגרום לנזק בתפקוד הריאות בטווח הארוך, כאשר יש חיסון יעיל. אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים כאשר אנחנו מדביקים את הילדים ללא חיסון."

פרופ' דוידוביץ' מציין שינוי משמעותי שצפוי להתרחש בקרוב: חיסונים נגד קורונה גם לילדים מתחת לגיל חמש. לדבריו, "צריך לדאוג להכניס אותם לחיסוני השגרה שניתנים לילדים. כמו שלא מחכים להתפרצות חצבת כדי לחסן את הילדים בחצבת. אני מקווה שנמשיך להתחסן, ושנגיע לשיעורי התחסנות של חסינות עדר, כמו שלחצבת יש שיעור התחסנות של 97%. 

"מובן שבחודשים הראשונים היו חששות, אבל היום ידוע שהחיסון בטוח ויעיל במיוחד בקרב ילדים. באופן כללי, ילדים מתחסנים יותר טוב, בגלל שמערכת החיסון שלהם חזקה. היום בארץ רק 25% מהילדים מגילאים 5-11 מחוסנים, ויש פערים חברתיים בשיעורי ההתחסנות."

מסכות: "להמשיך עד שנגיע להדבקה של עשרות ביום, לאוורר מבני ציבור"

לדברי דוידוביץ', חובת עטיית מסכה במרחבים ציבוריים סגורים צריכה להימשך עד לירידה משמעותית בהדבקה. "צריך לראות איך עושים שימוש נכון במסכות. עדיין מומלץ לשים מסכה במרחבים ציבוריים עד שמספרי ההדבקה היומיים יהיו בעשרות, אלו המספרים שמערך קטיעת שרשרת ההדבקה יודע להתמודד איתם." ד"ר קובילר אומר ש"לפחות לחורף הקרוב צריך שנישאר עם מסכות".

בנוסף, קובילר מצביע על מהלך שנעשה בצורה מצומצמת יחסית ויכול להיות משמעותי במניעת התפשטות הקורונה בעתיד: "הוספת מערכות אוורור מתאימות בכל המבנים הציבוריים, ובעיקר בבתי ספר, תוריד מאוד את התחלואה".

ניטור הקורונה: בדיקות מדגמיות וניטור מי ביוב

מדיניות הבדיקות כיום מבוססת על בדיקות שאנשים עורכים לאחר חשיפה לחולים מאומתים, אנשים שחווים תסמינים, חוזרים מחו"ל ובדיקות סקר, למשל במערכת החינוך. ירידת התחלואה צפויה לצמצם את היקף הבדיקות במתווים אלו. לדברי דוידוביץ', הפתרון הוא מערך ניטור קבוע שיאפשר לזהות התפרצויות חדשות.

אחד הכלים שנכנסו לשימוש בחודשים האחרונים הוא ניטור מי ביוב, שמאפשר לזהות שאריות נגיפי קורונה וכתוצאה מכך התפרצויות מקומיות, גם אם אנשים לא הלכו להיבדק. "צריך להמשיך להשקיע במערך הניטור, כולל ניטור ביוב, וכן בדיקות מדגמיות כמו שעושים בשפעת כדי להעריך את המצב."

"נושא הבדיקות ילך להצטמצם לבדיקות מדגמיות, בדגש על אנשים עם תסמינים, וניטור. אם יהיה וריאנט חדש, יכול להיות שנצטרך להחזיר את הגלגל אחורה ולהחזיר בדיקות או את התו הירוק. לניטור ביוב יש תקציב לשנה הקרובה, אני מקווה שימשיך. זה לא רק קורונה גם לדברים אחרים.

מערכת החינוך: "כשיש 40 ילדים בכיתה הם מדביקים אחד את השני"

דוידוביץ' מציע להקטין את מספר התלמידים בכיתות, בנימוק בריאותי. "צריך להפסיק עם הגישה ש-40 ילד בכיתה זו גזירת גורל. כשיש 40 ילד בכיתה הם מדביקים אחד את השני במחלות נשימתיות ומביאים את המחלות הביתה למשפחות שלהם. גם בלי קשר לקורונה כדאי להקטין את מספר הילדים בכיתה."

לונג קוביד: "להעלות מודעות, להכין מרפאות רב תחומיות"

פרופ' דוידוביץ' מציין שאחרי שמיליוני ישראלים כבר נדבקו בקורונה, רבים מהם צפויים לסבול מתסמיני 'לונג קוביד' (קורונה מתמשכת), שיכולים להתבטא בפגיעה בזיכרון, קשיי תנועה, עייפות וחולשה ועוד. "צריך לעסוק הרבה בלונג קוביד", אומר דוידוביץ', "זה ילווה אותנו למשך תקופה ארוכה, ומדובר במאות אלפים שיהיו מושפעים ברמה כזאת או אחרת. יהיה צריך גם להעלות מודעות בקרב רופאי משפחה, וגם להכין מרפאות רב תחומיות לנפגעי קורונה. בינתיים כל קופה בנתה משהו משלה, אבל צריך לעשות בזה סדר ולפצות את הקופות על העיסוק בזה.

דוידוביץ' מציין שנושא הקורונה המתמשכת צריך להילקח בחשבון גם בבגרויות. "בקרב ילדים – צריך גם לקחת את זה בחשבון בבגרויות הקרובות, כי יש ללונג קוביד יש גם השפעות קוגניטיביות". השבוע הודיעה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, על הקלה גורפת של 15% תוספת זמן בכלל מבחני הבגרות שיתקיימו בקיץ הקרוב.

המובן מאליו, שלא קורה מספיק: חיזוק מערכת הבריאות

פרופ' דוידוביץ' וד"ר קובילר מדגישים את הצורך להשקיע ולתגבר את מערכת הבריאות, על כלל המערכים שלה. לדברי דוידוביץ', "נצטרך לחזק את מערכי בריאות הציבור ואת קופות החולים, כדי לכפר על השנתיים האחרונות, כולל תגבור בכוח אדם". ד"ר קובילר אומר ש"המערכת קורסת, צריך להשקיע במשאבי האנוש של מערכת הבריאות".

לחסן את כלל תושבי העולם

מעבר להתמודדות ברמת המדינה, קובילר מדגיש את החשיבות של התחסנות בכלל ארצות העולם. הוא מסביר שבלעדיה, גם מדינות מפותחות עם שיעור התחסנות גבוה יחוו גל אחרי גל. "הדבר החשוב ביותר הוא לחסן את שאר העולם בשתי מנות חיסון לפחות. זה יקטין מאוד את הסיכוי להתפתחות וריאנטים."