ארצות הברית, אירופה וקנדה החליטו להוציא מספר בנקים גדולים ברוסיה ממערכת התקשורת הפיננסית הבינלאומית ׳סוויפט׳ (SWIFT). יש מי שמכנה את המהלך ״נשק כלכלי גרעיני״, אחרים טוענים שמדובר במהלך חלקי שרק יאט את פעילות הייצוא של רוסיה, ובכל מקרה לא יקשה על מימון המלחמה.
מה היא הסוויפט?
מערכת להעברת מידע בין גופים פיננסיים בעולם. המערכת לא משמשת לסליקה (העברת כסף בפועל) אלא למתן הוראות לתשלום, ומידע שקשור להעברה. כדי להעביר את הכסף בפועל לצורך עשיית עסקאות, המוסדות הפיננסיים צריכים לבצע צעד נוסף בתקשורת ישירה ביניהם, מעבר לסוויפט. המערכת אמנם לא הכרחית כדי לבצע עסקאות, אבל היא מקלה עליהן בצורה משמעותית. בלעדיה, האינטרקציה בין הגופים מסובכת יותר ודורשת יותר זמן ומשאבים.
מה היקף הפעילות של המערכת?
בינואר האחרון נשלחו באמצעות סוויפט 881 מיליון הודעות בין גופים פיננסים, כ-46 מיליון בממוצע ביום. 11 אלף גופים משתמשים במערכת ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות. רוב העברות הכספים הגדולות בעולם מתבצעות דרכה.
מי שולט במערכת?
חברת סוויפט הוקמה ב-1973 כקואופרטיב שממוקם בבלגיה, והחלה לפעול ב-1977 עם 158 מוסדות מ-22 מדינות. בעלי המניות בחברה הם המוסדות הפיננסיים שמשתמשים בה, והם הממנים בהצבעה דירקטוריון והנהלה.
בגלל שמדובר בקואופרטיב פרטי, המדיניות שלו לא נקבעת על ידי ממשלות. עם זאת, החברה מחוייבת לסייע לגופים הפיננסיים לעמוד בסנקציות שהוטלו על רוסיה.
בהצהרה שפרסמה החברה אתמול נכתב: "כל החלטה להטיל סנקציות על מדינות או גופים נתונה אך ורק לגופים הממשלתיים המוסמכים לכך. מאחר ואנחנו מאוגדים תחת החוק הבלגי, אנחנו מחויבים לציית לרגולציה של בלגיה ושל האיחוד האירופי". במסגרת הסנקציות נגד איראן נותקו הבנקים במדינה מהמערכת בין 2012 ל-2016.
מה תהיה השפעת המהלך על רוסיה?
ניתוק בנקים מרכזיים מהסוויפט יפגע בכלכלה הרוסית, אבל הדעות של הכלכלנים חלוקות ביחס למידת הפגיעה. חשוב להדגיש שבשלב זה הכוונה היא להוציא מהמערכת רק מספר בנקים, מה שמקטין את עוצמת הפגיעה.
לפי איגוד סוויפט הרוסי, כ-300 בנקים במדינה משתמשים כיום במערכת, מספר המשתמשים השני בגובהו אחרי ארה״ב. יותר ממחצית מארגוני האשראי במדינה מיוצגים בסוויפט.
הוצאת הבנקים מהמערכת תאט ותייקר את היכולת של רוסיה להעביר כספים למדינות אחרות בעולם, וגם לקבל מהן כסף . שר האוצר הצרפתי, ברונו לה מאייר, כינה את ניתוקה המוחלט של רוסיה מהמערכת "האופציה הכלכלית הגרעינית". לפי הערכה שעשה בעבר שר האוצר לשעבר של רוסיה, אלכסיי קודרין, ניתוק מהסוויפט יחתוך 5% מהתוצר של רוסיה.
מנגד, מערכת הסוויפט לא הכרחית לביצוע עסקאות. המוסדות הפיננסיים ברוסיה יכולים להסתגל למצב החדש, במיוחד לאור הביקוש הגבוה בתחום הייצוא המרכזי של המדינה: אנרגיה. האטת העסקאות הבינלאומיות תפגע בנזילות של הכלכלה הרוסית, אבל מדובר בנזק ארוך טווח, שלא יפריע ככל הנראה לנשיא ולדימיר פוטין לממן את המלחמה בזמן הקרוב.
מה הסיבות להתנגד למהלך?
עבור מדינות אירופה, הסיבה המרכזית להתנגד למהלך, או לתמוך בהקטנת ההיקף שלו, היא שהן תלויות בייצוא הרוסי, בעיקר בתחום האנרגיה. פגיעה בסחר אמנם תפגע בזרם המזומנים לרוסיה, אבל גם בזרם הנפט והגז הטבעי שנדרש לאירופאים, מה שיביא לעלייה במחירי האנרגיה שנמצאים גם ככה בשיא.
חברות האנרגיה הן משתמשות כבדות בסוויפט. כדי שמדינות אירופה יגבשו אלטרנטיבה לייבוא מרוסיה נדרשת תקופת התאמה ממושכת.
בעיה אחרת, וארוכת טווח, יכולה להיות חיזוק החלוקה לגושי סחר והחלשת מעמדו של הדולר בעולם. הפיכת המנגנון העולמי להעברת הכספים בין מדינות לכלי פוליטי עלולה להחליש את מעמדו, ולדחוף את הרוסים מהר יותר לכיוון שותפות סחר עם סין.
בשנים האחרונות ניסו גם רוסיה וגם סין להקים מערכת אלטרנטיבית לסוויפט, אבל שתיהן נותרו עם מספר משתתפים נמוך.
איזה עוד צעדים נשקלים לפגיעה בסחר הרוסי?
מדינות המערב יכולות להקפיא נכסים של הבנק המרכזי ברוסיה. מהלך כזה יפגע ביכולת של הבנק הרוסי לתמוך בשער הרובל, ויכול לדחוף את רוסיה למשבר כלכלי ואינפלציה.
