"קיים בישראל מלאי מספק של תבואה לחודש הקרוב, שבמהלכו נדאג למקורות חלופיים לייבוא תבואות", אומר ל'דבר' איתי רון, יו"ר איגוד יבואני התבואות בישראל. "מחירי התבואות, שהיו בעלייה בכל העולם גם לפני המשבר הנוכחי, זינקו בשבועות האחרונים ב-30%-40%. ככל הנראה המחירים ימשיכו לעלות. חלק מהעלייה במחירי התבואות כבר מורגשת אצל הצרכנים וחלק ממנה נרגיש בעוד כמה שבועות".

מלאי החירום בישראל, שאמור להספיק לחודשיים, מושפע מהשיבושים בשינוע ימי של סחורות, שאירעו עוד לפני המלחמה באוקראינה, ומעיכוב בפריקות אוניות בנמל אשדוד. "היבואנים והיצרנים בישראל יודעים להתמודד עם זה, כך שאנחנו בהחלט ערוכים גם לשיבושים מהסוג שאנחנו חווים בימים אלה כתוצאה מהמלחמה. לא נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, אבל מחירי התשומות יעלו".

הזינוק החד במחירי התבואות בבורסה לסחורות בשיקגו בשבוע האחרון ניכר במחירי החיטה, התירס ושאר גרעינים שמשמשים תערובת מזון לפרות ותרנגולות. תעשיינים וחקלאים ברחבי העולם נזכרים בימים אלה ב-2014, אז זינקו מחירי החיטה ב-30% תוך חודש כשרוסיה פלשה לחצי האי קרים.

איתי רון, יו"ר איגוד יבואני התבואה (צילום: אלבום פרטי)

לדברי רון, ישראל מייבאת מרוסיה ומאוקראינה בערך 80% מהחיטה והמספוא שלה. המשמעות היא שמחצית מהאוכל בישראל נסמך על שתי המדינות. חדירת הצבא הרוסי לשטחים הכפריים באוקראינה והפגיעה בנמלים, וכן הסנקציות שמופעלות על רוסיה, ישפיעו על מחירי הקמח ויגררו גם עלייה במחיריהם של מוצרי חלב, ביצים, עוף ובשר בישראל וברחבי העולם.

הסיבה לכך היא שמזון הפרות מורכב מ-50% גרעינים מיובאים ו-50% מזון גס (תחמיץ) שגדל בארץ, ומזון התרנגולות בענפי ההטלה (לביצים) והפטם (לבשר) מורכב מגרעינים מיובאים בלבד.

רון מסביר שרוב מוחלט של מדינות העולם מייבאות תבואות. כיום יש ארבעה שחקנים מרכזיים בשוק התבואות, שמייצאים יותר מ-90% מסחר התבואות העולמי: ארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל ואוקראינה. ישראל מייבאת את רוב התבואות מאוקראינה מכיוון שהיא קרובה יותר, מה שחוסך זמן ועלויות הובלה.

"עונת הקציר באוקראינה היא אוקטובר-נובמבר, לכן הזמן המתאים ביותר לקנות ממנה תבואות הוא ממש עכשיו. בתקופה זו התבואות שם הכי זולות. האוניות שיצאו מאוקראינה לפני חודשיים מגיעות לארץ בימים אלה, והן האחרונות שיגיעו עד להודעה חדשה".

כתוצאה מההידרדרות באזור בשבועות האחרונים, כל אוניות המשא שהיו באוקראינה גורשו או ברחו מיוזמתן. "ברגע שאוקראינה יצאה מהמשחק, המציאות השתבשה. בנינו על תזרים סחורות מסוים, תכננו את עצמנו בהתאם למועדי הגעת אוניות, וכל מה שבנינו עליו קרס. השוק העולמי משתולל. המחירים עולים בצורה מאוד חדה".

חלופות הייבוא הן מוגבלות יחסית. בארגנטינה רק מסיימים את הקציר בפברואר, מה שמשפיע על זמינות התבואות והמספוא. ייבוא תבואות מארצות הברית ודרום אמריקה יקר יותר ולוקח יותר זמן. "אנחנו אמנם לא בסכנה של מחסור, אבל ניאלץ לשלם מחיר גבוה בהרבה. מדובר בשוק, וכעת כל הספקים שבעבר התמקחנו איתם יקפיצו את המחירים בידיעה שנשלם".

משרד החקלאות שומר מלאי חירום

לרון אין ספק שישראל תקנה את התבואות בכל מקרה, וברור לו, לדבריו, שישראל תשלם לספקים את 'ליטרת הבשר' שידרשו. במקביל, נעשים מאמצים למציאת מקורות נוספים, גם אם קטנים יותר, כמו רומניה ומדינות אחרות בדרום אמריקה.

"בהחלט אפשר לצפות עליית מחירים שתתגלגל לצרכנים. קשה לצפות את העלייה במדויק, כי ייצור המזון מושפע מפרמטרים רבים, כמו שער הדולר שעולה מאוד בימים האחרונים, אבל בוודאות תהיה התייקרות. מחירי חומר הגלם למזון והתשומות לחקלאות יעלו".

פרמטר בעל השפעה רבה, לדעת חלק מיבואני התבואות, הוא המדיניות שתקבע הממשלה להתמודדות עם העלייה במחירי התשומות והקמח למאפה. שר האוצר אביגדור ליברמן טען השבוע ש"לא יהיה מחסור בחיטה, אבל היא תעלה הרבה יותר כסף".

משרד החקלאות הוא הגורם האחראי לשמירת מלאי חירום של חיטה למאכל אדם ומלאי חירום של גרעיני מספוא שמבוסס במלואו על דגנים מיובאים. מלאי החירום נשמר בממגורות בבעלות פרטית בצפון הארץ, במרכז ובנגב. בעלי הממגורות רוכשים את המלאים, והממשלה רק מכסה את עלויות האחסון. ההוצאה התקציבית השנתית הממוצעת על תוכניות של מלאי חירום היא כ-40 מיליון שקלים.

מדיניות מלאי המזון נקבעת על פי תרחיש הייחוס שמפרסמת רשות החירום הלאומית (רח"ל). המשרד אחראי למלאי קבוע של חיטה למאכל אדם וגרעיני מספוא לבעלי חיים, והכמויות נקבעות על ידי אנשי מקצוע במשרד על פי הצריכה השבועית בפועל ותרחיש הייחוס שקובע את משך הזמן שיש להיערך אליו. לא ניתן לפרסם את הכמויות והעלויות המדויקות של מלאי החירום.