״השדולה החקלאית בכנסת חזקה", אמר מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן, בפאנל הנהגת המגזר הכפרי בכנס הנהגת המושבים, "גם אם ינסו שר החקלאות ושר האוצר להעביר את הצווים להסרת מכסים על יבוא פירות וירקות, יש אפשרות לחבר כנסת בודד לבקש הצבעה במליאה נגד הצווים".
לפי וילן חברי הכנסת במצב בו הצווים יאושרו בלי הסכמה, יש רוב ודאי לביטולם, בקרב חברי כנסת באופוזיציה ובקואליציה שתומכים בחקלאים.
״אנחנו היינו לפני שר החקלאות ואנחנו נהיה גם הרבה אחריו", אמר מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ. לדבריו המציאות באוקראינה ורוסיה טפחה על פניהם של שר האוצר והחקלאות, נוכח נסיקת מחירי הביצים בכל אירופה. "לא חייב להיות מחסור בביצים", אמר אלקבץ. "לנו, הלולנים, יש את הפתרון. שר החקלאות יוצר היסטריה מכוונת כדי להציג אותנו באופן שלילי. זו העת לחזק את החקלאות הישראלית ואת הפריפריה".
יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, הדגיש את האחדות בין ענפי החקלאות ובין הקיבוצים למושבים. "המשק הקיבוצי לא יסב את עצמו להטלה מענף הפטם", הצהיר בכר, ביחס לתקנות משרד החקלאות המאפשרות ללולי פטם בקיבוצים להסב את ייעודם ללולי הטלה, על חשבון הלולים במשקים המשפחתיים במושבים. "המטרה ברפורמה בענף ההטלה היא לשחוט את החקלאים. כאשר המשק המשפחתי הוא הראשון שייפגע".
מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, סיפר שארגון מגדלי הירקות פנה למשרד החקלאות בעקבות חשש מפגיעה בייצוא לרוסיה ואוקראינה. לדבריו, בישראל מגדלים היום גידולים ייעודים לרוסיה ולאוקראינה כמו גזר, וצנונית, בהיקף של 16 טון מכל גידול. "התנהלות כזאת עוד לא ראיתי" אמר יפרח, שלדבריו המגדלים לא קיבלו מענה.
״אנו לא נגד רפורמה בענף החקלאות", אמר מנכ״ל ארגון מגדלי הפירות, ירון בלחסן, "אך צעדי רפורמה יש לבצע באופן מושכל ואחראי, ובהסכמה עם החקלאים, תוך בחינה מקצועית של השלכותיה, וכן בחינה של מועד הנכון לבצעה".
בלחסן דרש מהממשלה להשקיע בחדשנות בענף ולאפשר לחקלאים זמן לביצוע השינויים הנדרשים בתמיכה ממשלתית משמעותית, בכדי ליצור תנאים שווים והוגנים לחקלאות הישראלית ויכולת להתמודד עם תחרות הייבוא. "באירופה התבצעה רפורמה במהלך עשור שלם עד לביצועה. כאן מעוניינת הממשלה בביצוע מיידי של ייבוא תוצרת חקלאית ללא מכס".
הוא התייחס גם לאיום על הגנת הצומח שטומנת בחובה הרפורמה ובמיוחד הכוונה לשנות את הנוהל המחמיר של השירותים להגנת הצומח ולאשר ייבוא רק על פי אישורו של היבואן עצמו. המשמעות של מהלך כזה, לדבריו, היא הסרת הפיקוח על התוצרת שתכנס לישראל שתוביל לכניסת מחלות קשות לארץ, חשיפת הציבור למחלות. בלחסן ציין במיוחד את עלייה בשימוש בחומרי הדברה וזיהום הקרקע שיגרום לפגיעה ביבול ובפוריות האדמה. "מה גם שמחיר מוצרי הייבוא לא ירד, כפי שמבטיחים השרים בחוסר יושר, אלא יעלה בדיוק כמו שעלה מחיר הבשר המיובא מארגנטינה", הוסיף בלחסן.
מזכיר ארגון יצרני החלב, ליאור שמחה התייחס להשפעת המלחמה באירופה על אספקת התבואות הסדירה לישראל: "הכלכלה שלנו חשופה מידי לייבוא. אנחנו מייבאים אינפלציה. למצב בין רוסיה לאוקראינה יהיו השלכות בנושא ענף החלב" אמר שמחה והוסיף שבמידה והמצב ימשך, לא תהיה ברירה למדינה אלא להתערב ולהקטין את החשיפה ליבוא.
״כל הרפורמות האלו הן תולדה של מחקרים של מכון קהלת" אמר מנכ״ל ארגון מגדלי הבקר לבשר יונתן הירשפלד. הוא התייחס גם לפשיעה החקלאית: "הפשיעה החקלאית סובלת מתת דיווח. היא מוערכת ב-1.2 מיליארד שח בשנה. לחקלאים אין ביטוח שישמור עליהם ולכן החקלאים לא מדווחים למשטרה. הפשיעה החקלאית תכרסם את החקלאות בישראל״.
מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון הדגישה את הצורך בחינוך הערכי לשם ביסוס ההתיישבות והחקלאות. ״אם אין תשתית ערכית, לא תהיה גם כלכלה. צריך לתת כוח לעשייה חברתית- ערכית וחקלאית״, אמרה עברון.
