מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין חמישי לשישי) את חידוש התוקף של התיקון לחוק האזרחות, שמקשה על איחוד משפחות של ערבים ישראלים עם תושבי הרשות הפלסטינית ומדינות ערביות נוספות, לאחר שלא היתה בתוקף במשך 9 חודשים. ההוראה אושרה ברוב של 45 מול 15, לאחר מחלוקות קשות בקואליציה ובשיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה.

לפני ההצבעה, במקום לבקש לראות בהצבעה כהצבעת אי אמון, הציע ח"כ אחמד טיבי לח"כ מנסור עבאס לחתום על הצעת חוק לפיזור הכנסת. ח"כ עבאס השיב שבעוד שמטרת הרשימה המשותפת היא לפזר את הכנסת ואת הממשלה, מטרתה של רע"מ לשרת את החברה הערבית.

החוק שחודש מגביל את סמכותה של שרת הפנים להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב יהודה, שומרון או עזה, וכן לאזרח או תושב של מדינות אויב. לפי החוק השרה תוכל להעניק אזרחות או רישיון ישיבה שנתיים במקרים חריגים ספציפיים המצויים בחוק. שרת הפנים מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה, כאשר במקרה כזה עליה להגיש את ההחלטה הסופית בתוך שלושה חודשים מהפנייה.

החוק נתפס כמגביל ופוגע באזרחי ישראל הערבים, שלפי ארגונים העוסקים בנושא ישנם כ-20 אלף ממתינים לאיחוד משפחות. במערכת הביטחון מצדיקים אותו בכך שחלק קטן מהאנשים שהורשו להיכנס לישראל ביצעו פעילות טרור.

החוק נחקק לראשונה ב-2003 לתקופה של 12 חודשים, והתיר לממשלה להאריך את תוקפו בצו למשך 12 חודשים נוספים באישור מליאת הכנסת. עם השנים התווסף לדיון במליאה גם דיון מקדים בוועדת החוץ והביטחון שמחליטה האם להמליץ למליאה להאריך את החוק (אך ההמלצה אינה מחייבת).

מאז 2003 החוק הוארך ברציפות עד יולי 2021, אז נדחה בהצבעה במליאה, כאשר שני חברי סיעת רע"מ המשתייכת לקואליציה נמנעו, וסיעות הימין באופוזיציה הצביעו נגד הארכת החוק, על אף תמיכתן העקרונית בו. גם ח"כ עמיחי שיקלי, חבר ימינה שבפועל התנתק מעמדת הסיעה, הצביע נגד הארכת החוק בהצבעה שהוגדרה כהצבעת אמון בממשלה. להצבעה קדמו הסכמות בין סיעות מרצ ורע"מ לשרת הפנים איילת שרד לפיהן אלפי משפחות יקבלו מענה הומניטרי, אך הן הפכו ללא רלבנטיות.

למרות שהחוק בוטל, בפועל לא חל שינוי משמעותי מכיוון ששרת הפנים אילת שקד נמנעה מאישור בקשות. כעת ביקשה הממשלה לחדש את החוק לאחר 9 חודשים, והוא אושר בתמיכת חברי כנסת מהאופוזיציה.

שרת הפנים איילת שקד כתבה היום (שישי) בעמוד הפייסבוק שלה: "קשה להפריז בחשיבותו של החוק. החוק הזה הוא חומת מגן עבור משפחות ישראליות רבות, אשר שגרת חייהן, וחלילה חייהן עצמם, היו נקטעים באיבם ללא חקיקתו. לצד הנחיצות הביטחונית, לחוק חשיבות דרמטית בביצור אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. האתגר הדמוגרפי הוא אחת הסוגיות החשובות ביותר עבור עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולרגע לא היתה לי כוונה לאפשר את קיום הפרצה הזו."