אחד מכל חמישה נפטרים מקורונה בישראל נפטר בגל האומיקרון – כך עולה מנתוני משרד הבריאות. לפי נתונים מעודכנים של המשרד, בחודשיים ו-12 הימים שחלפו מתחילת 2022 נפטרו מקורונה 2,109 בני אדם, שהם 20.3% מכלל 10,367 הנפטרים מהנגיף.

בחודש השיא של גל האומיקרון, פברואר 2022, נפטרו 1,252 חולי קורונה, 44.7 נפטרים בממוצע בכל יום. בחודש ינואר 2022 נפטרו 736 חולי קורונה, 23.6 בממוצע בכל יום.

חודשי השיא בגל אומיקרון ואלפא היו הקטלניים ביותר. (נתונים: משרד הבריאות; עיצוב: אידאה)

פברואר 2022 היה החודש השני הקטלני ביותר של מגפת הקורונה עד כה. החודש הקטלני ביותר היה ינואר 2021, שיא גל אלפא (הגל השלישי), בו נפטרו 1,443 חולי קורונה, 46.5 בממוצע ביום. גל זה התפרץ במקביל לתחילת מבצע החיסונים בישראל, ובתחילתו כלל האוכלוסייה לא היתה מחוסנת, לעומת גל האומיקרון שבו שיעורי ההתחסנות בישראל היו מהגבוהים בעולם, כולל במנת דחף (בוסטר) שלישית (ב-1 בדצמבר כ-57.7% היו עם חיסון בתוקף לפי הגדרת משרד הבריאות) ואף במנת חיסון רביעית לקבוצות הסיכון.

בחודשי השיא של גל הדלתא, אוגוסט וספטמבר 2021, מתו מקורונה 640 ו-671 בני אדם (בהתאמה). בממוצע, 30 ו-31 נפטרים ביום.

נתוני משרד הבריאות על נפטרים מקורונה מתעדכנים באיחור של מספר ימים, ולכן נתוני פברואר המפורסמים כיום, אמצע חודש מרץ, הם אמינים יותר מאלו שפורסמו בסוף פברואר: הפער עומד על כ-150 נפטרים.

פרסומים ונתונים ראשוניים על מאפייני זן האומיקרון הצביעו על כך שלצד היותו מדבק מאוד, שיעורי התמותה והאשפוז מקרב הנדבקים בו נמוכים בהשוואה לזני הקורונה הקודמים. מסקנות אלו פורשו באופן מוטעה בכך שהוא "כמו שפעת". אך הפרשנות הזו התעלמה מהמשמעות של הדבקה במספרים גדולים מאוד מבעבר. כשמספר הנדבקים גבוה מאוד – כ-2.5 מיליון נדבקו בתוך שלושה חודשים בלבד, מתוך 3.7 מיליון מקרי הידבקות בישראל מתחילת המגפה – גם שיעור קטן יותר של אשפוז ותמותה מתוכם הפך את האומיקרון לגל השני בקטלניות שלו, אחרי גל אלפא.

מתוך 2,109 הנפטרים מתחילת השנה, על 2,047 פרסם משרד הבריאות נתונים על מצב ההתחסנות שלהם. מנתונים אלו עולה ש-1,000 נפטרים (47%) היו מחוסנים בתוקף לפי הגדרות משרד הבריאות, 214 נפטרים (10%) היו מחוסנים באופן חלקי ו-833 נפטרים (39%) לא היו מחוסנים בכלל. עם זאת, לפי נתוני המשרד, שיעור התמותה של אנשים שהתחסנו גבוה משיעורם בקרב מי שלא התחסנו, במיוחד בקרב קבוצות הסיכון – מעל גיל 60. (את הנתונים ניתן לראות בגרף 'נפטרים יומי מצב התחסנות' בלוח המחוונים של משרד הבריאות). מאחר שמספר המחוסנים בישראל גדול בהרבה מאלו שלא התחסנו, (מעל 80% בקרב אנשים מעל גיל 60), גם שיעור תמותה נמוך מתוכם הוביל למספר גבוה יחסית של נפטרים.