1. פחות מתירס, יותר מאורז
החיטה מדורגת שנייה בעולם בחשיבותה מבין הדגנים – אחרי התירס ולפני האורז. השטח המוקדש לגידולי חיטה הוא הגדול ביותר מבין כלל הגידולים החקלאיים בעולם. ב-2020 נקצרו ממנו 761 מיליון טונות.

2. אם החיטה ומקצה השיפורים
החיטה, שמוכרת כאחד מ"שבעת המינים" בהם נתברכה ארץ ישראל, ונזכרת בתורה 30 פעמים, בויתה לראשונה לפני יותר מ-10,000 שנה באזור הסהר הפורה במזרח התיכון. חיטת הבר, המכונה "אם החיטה", זוהתה על ידי האגרונום הציוני אהרון אהרונסון בראש פינה, ב-1910. לאחר כ-100 שנה, הצליחו חוקרים ישראלים למצוא בה גן שעשוי לשפר את ערכה התזונתי – את תכולת החלבון והמינרלים של גרעיני חיטה מתורבתת. (כ-70% מגרעין החיטה הוא עמילן, וכ-10% – חלבון).

 3. פריחתו של הכוסמין
כיום ידועים 13 זני חיטה מתורבתת ו-3 זני בר. בשנים האחרונות נהנה זן הכוסמין של החיטה מפופולריות גוברת, קמח כוסמין נחשב לבריא יותר מקמח החיטה המקובל. בגלל שטחנות הקמח נדרשות לספק קמח בעל הרכב קבוע אבל מטעני החיטה ממקומות שונים בעולם נבדלים ביניהם בהרכב התזונתי, טחינת החיטה כוללת קודם כל הפרדה למרכיבים שונים. לאחר הטחינה מתקיים ערבוב מחדש, בהתאם לנוסחאות קבועות מראש של סוגי הקמח השונים.

4. המלחמה ועצירת הייצוא
רוסיה ואוקראינה מספקות יחד כ-29% מהחיטה בעולם (17% ו-12%, בהתאמה). אוקראינה נוהגת לייצא שני שלישים מהתוצרת השנתית שלה, רוסיה רק כמחצית.
אדמת אוקראינה נחשבת לפורייה בעולם, ומאפשרת גידול חיטה בעלויות נמוכות יחסית. אך יצוא החיטה מאוקראינה פסק בשל המלחמה, ובשל החלטה ממשלתית לאסור על יצוא חיטה ומוצרי מזון אחרים בימים אלה, כדי לשמור די מוצרי מזון בתוך המדינה. נוסף על כך, המלחמה עלולה לשבש גם את זריעת היבול הבא באוקראינה, מה שעלול לגרום למחסור בחיטה בעתיד. רוסיה ממשיכה לייצא חיטה, תחום שעליו לא הוטלו סנקציות, בינתיים. השילוב בין מחירי האנרגיה הגבוהים והמלחמה גורם לשיבושים קשים ולהתייקרות של עד פי 4 במחירי הדשנים, כך שגם אם המלחמה תסתיים בקרוב, עלויות הייצור יישארו גבוהות למשך זמן ממושך יותר.

5. הבשורה של הודו, המגבלה של אוסטרליה
להודו יש מלאי חיטה משמעותי ברמה העולמית, ועד כה הוא שימש בעיקר לצרכי אספקה מקומיים בעת בצורת. עליית המחירים גרמה לשינוי המגמה וסוחרים הודים חותמים בימים האחרונים על עסקאות מכירה בכמויות משמעותיות. פוטנציאל אספקה מסוים קיים גם באוסטרליה, יצואנית חיטה משמעותית נוספת, שלא נפגעה מגלי החום הקיצוני שפגעו ביבולים בארצות הברית וקנדה. אוסטרליה נהנית מיבול שופע במיוחד השנה, של עד 6 טון להקטר (שטח של כ-10 דונם), בערך פי 3 מיבול מוצלח בשנה רגילה. המגבלה באוסטרליה היא מחסור בתשתיות לוגיסטיות ליצוא כמויות חיטה גדולות, מגבלה שלא קיימת בהודו.

6. ארה"ב: לא רק המחיר, גם התנודתיות
מחירי החיטה הוכפלו בחודשים האחרונים (בהשוואה ליוני האחרון). מאמצע פברואר נרשם זינוק מהיר במחירים. בשבועות האחרונים בלבד, המחיר בחוזים עתידיים על חיטה עלה בכ-40% והיא נסחרת כיום במחיר של כ-11 דולר לבושל – יחידת מידה המשמשת למדידת נפח של סחורות יבשות בתפזורת. בושל חיטה מייצג כ-27.2 ק"ג. גם התנודתיות במחיר החיטה עלתה. בארצות הברית המחיר ירד, ביממה האחרונה, בכמעט 10%, לאחר שהזינוק החד במחירים גרם לצניחה בביקוש.

מחירי החיטה בארה"ב, אוגוסט 2021 עד מרץ 2022

 7. מצרים: עלייה של 50%
מחירי חיטה גבוהים ישפיעו, קודם כל, על מדינות יבואניות חיטה שכלכלותיהן חלשות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון. מצרים נוהגת לייבא בכל שנה כ-12 מיליון טון חיטה בעיקר מרוסיה. מחיר הלחם הלא מסובסד במדינה עלה בשבוע האחרון ב-50%. לפני כחמש שנים, עליית מחיר הלחם גרמה למהומות. לפני כעשור, עליית מחיר הלחם הייתה אחד הגורמים שתרמו לפרוץ ה"אביב הערבי" במדינה ובעקבותיו לשינוי המשטר. המצב מסובך גם בלבנון, השקועה במשבר כלכלי ממושך. כ-80% מאספקת החיטה למדינה מגיעה בדרך כלל מאוקראינה. בלבנון מלאי החיטה עומד על חודש אספקה בלבד ומחירי המזון המיובא עלו בשנתיים האחרונות בערך פי 10, בשל התרסקות המטבע המקומי.

8. ישראל: המלאי וההתייקרויות
בישראל, חיטה גדלה בעיקר באזור הנגב, בשטח של כמיליון דונם, המהווים קרוב לרבע מכלל האדמות החקלאיות בישראל. תנובת החיטה המקומית עומדת על כ-200 אלף טון בשנה, ומספיקה לכ-10% בלבד מהביקוש. החיטה הישראלית לא נחשבת איכותית במיוחד והיא משמשת בעיקר למאכל לבהמות. כ-75% מהדגנים המיובאים לישראל משמשים כמזון למשק החי ולא למאכל אדם. כ-16% – חיטה למאכל אדם; כ-10% הם פולים לצורך ייצור שמן (בעיקר סויה). חיטה מרוסיה ואוקראינה מהווה יותר מ-50% מהיבוא הישראלי, בזכות המחיר הזול, משך ההפלגה הקצר וההיצע הגבוה. מרבית היבוא מגיע לממגורות "דגון" בחיפה, השאר לנמל אשדוד. לישראל יש מלאי חירום בכמה סוגי מזון בסיסי כולל חיטה, מלאי שנותן למשק יותר מחודשיים של אספקה. מכיוון שעליות המחירים החלו לפני מספר חודשים, ומכיוון שמחירי ההולכה הימית גבוהים גם הם כבר תקופה ארוכה, לא ניתן "לדלג" על הזינוק העולמי במחירים. ההתייקרות במחירי החיטה צפויה לגרום להתייקרות של קמח ומזון הבהמות, ואיתם התייקרויות במחירי המאפים, מוצרי החלב והבשר מתוצרת מקומית.

9. שנת שמיטה
התלות בייבוא חיטה גדלה בישראל בשנת שמיטה, שבה אסורה על יהודים אכילת חיטה שצמחה בישראל. בעבר, בהוראת הרבנות, נהגו מגדלי חיטה בישראל לערבב את החיטה בשמן דגים, כדי למנוע מטחנות הקמח לרכוש חיטה ממגדלי חיות משק במחיר אטרקטיבי ולהפיק קמח מיבול שגדל בשנת שמיטה. מגדלי חיטה מקבלים פיצוי ממשרד החקלאות כדי שימשיכו לזרוע חיטה ו"לשמור על האדמה".