הסנקציות הכבדות על רוסיה מקרבות אותה לבידוד כלכלי, ומפנות את הזרקור לסין, שנתפסת כבת ברית מרכזית שלה. יש שאף רואים פוטנציאל להתהוות גוש כלכלי-פוליטי אחד, שיעמוד מול ארה"ב והמערב בהתהוותה של מעין מלחמה קרה חדשה. פרופסור יצחק שיחור, סינולוג ותיק וראש החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית לשעבר, רואה את הדברים אחרת.
"אני מסתכל על הדברים במבט היסטורי. בעיתונות אתה קורא הרבה על שיתוף הפעולה, הידידות העצומה, התלות הכלכלית. סין גם הוציאה הצהרת תמיכה מרשימה מאד ברוסיה ערב המשחקים האולימפיים. ובכל זאת, אני אומר בעדינות שאין אהבה גדולה בין סין לרוסיה, צריך להסתכל יותר לעומק".
איך היית מתאר את היחסים בין המדינות?
"זה מתחיל עוד במאה ה-17, שרוסיה כרסמה בטריטוריה של סין, בעיקר באזור מרכז אסיה, מה שהוסדר בהסכם שהיה אחד מאלה שכונו בסין 'ההסכמים הלא שוויוניים'. השטחים האלה נשארו בשליטת רוסיה או בגרורות שלה עד היום, מונגוליה וקזחסטן וסיביר. כבר מאז יש חשבון לא גמור בין סין לרוסיה.
"לזה צריך להוסיף שסין ורוסיה היו בעלות ברית מאז המהפכה בסין ב-1949, אבל ירח הדבש נמשך רק 10 שנים. היו הרבה מתחים מתחת לפני השטח, הקרע התפרץ בסוף שנות ה-50, ונולד הסכסוך הסיני סובייטי. המומחים הסובייטים עזבו בבת אחת את סין והשאירו מפעלים תקולים, שלא היה איך להפעיל אותם. זה הגיע עד כדי תקריות צבאיות שהיו בעיקר בסוף שנות ה-60. זה היה אחד הגורמים המרכזיים לכך שסין פנתה לארה"ב.
"כשברית המועצות התמוטטה, הסתיים הסכסוך והתחממו היחסים. היום לכאורה יש ידידות בין סין לרוסיה, אבל מתחת לפני השטח יש יריבות ומתחים, ותחרות על ההשפעה במרחב אסיה".
איזו השפעה יש להיסטוריה הזאת?
"אי אפשר להתעלם מהניסיון הסיני עם רוסיה בהיסטוריה הטרום מודרנית והעכשווית. זה דבר שחיוני לקחת בחשבון. אני חושב בשקט הם גם די שמחים לאידה של רוסיה. היה סיפור לפני כמה שנים שהטורקים הפילו מטוס רוסי בטעות. ברשתות הסיניות היו גילויי שמחה. יש גם איבה ברמה העממית, דווקא ברמה הרשמית היא מוסתרת".
איך נראה הקשר הכלכלי בין המדינות?
"כלכלית, סין גדולה פי עשר מרוסיה, אבל היא תלויה באספקה צבאית רוסית. זה מצטמצם בהדרגה. במוקדם או במאוחר, סין תייצר בעצמה את הנשק שהיא זקוקה לו. גם בתחום המזון סין חותרת לעצמאות.
"סין קונה מרוסיה אנרגיה, אבל היא לא הספקית המרכזית שלה, והיא קונה גם מערב הסעודית ומדינות המפרץ".
מה בכל זאת מדביק אותן יחד?
"יש יריבות מתחת לפני השטח, אבל יש שיתופי פעולה רבים. אחד הגורמים החשובים ביותר שהביא לחידוש שותפות בין סין לרוסיה זה המדיניות של ארה"ב, שרואה בסין את האיום העיקרי עליה. היא דחפה את סין לזרועות של רוסיה".
סין מעוניינת בעולם דו גושי, חלוקה למזרח ומערב בסגנון המלחמה הקרה?
"ברמה הרשמית, הסינים כבר מזמן אמרו שהם מעדיפים עולם רב קוטבי, שבו יש כמה מוקדי כוח: אירופה, ארה"ב, רוסיה, סין ועוד.
"בפועל, כבר הרבה זמן העולם היה חד קוטבי, וסין עדיין הייתה חלשה מכדי לתפוס מקום. מה שקורה היום זה שיש חזרה למצב של יותר ממוקד כוח אחד, אבל אני רואה את זה כמערכת תלת גושית לפחות. סין לא חופפת לרוסיה".
סין רוצה להיות המעצמה החזקה בעולם?
"יש כאלה שיגידו שסין שואפת להגמוניה עולמית, אבל אני לא חושב ככה. אני מכיר את ההיסטוריה הסינית, ומראשיתה היא הייתה תמיד מעצמה אזורית. מה שהם רוצים זה את ההגמוניה באזור מזרח אסיה. ככה היה במשך ההיסטוריה. סין תמיד הייתה חזקה מבחינה כלכלית ותרבותית. צבאית פחות, היא ספגה הרבה מפלות.
"מה שמפריע לה זה הנוכחות הצבאית האמריקנית במזרח אסיה, עם זה היא לא תשלים. עד שהבעיה הזאת לא תיפתר סין לא יכולה להיות שותפה של ארה"ב, למרות שיש ביניהן שילוב אינטרסים בחלק מהתחומים.
"סין לא רוצה להיות שוטר העולם, לתפוס את מקומה של ארה"ב. אבל לגבי מזרח אסיה היא רוצה להיות המדינה החשובה ביותר. מבחינתה אין שום סיבה שארה"ב תהיה שם. אין לה רצון להקים בסיסים צבאיים בכל העולם. יש לה אינטרסים כלכליים".
האם היא צפויה להפוך למתווכת במשבר?
"מהניסיון שלי, הם נמנעים מתיווך. למרות שיש להם קשרים טובים עם ישראל וסוריה, ועם איראן וסעודיה, הם לא נכנסו לעמדה הזאת, ומעדיפים לשמור על ניטרליות. בתיווך יש בסוף סכנה של הזדהות עם אחד הצדדים, אז אני לא חושב שסין מעוניינת להיכנס לזה".
המלחמה מערערת את הסדר העולמי. סין מעוניינת בזה כדי לשפר את מעמדה?
"האינטרס הסיני הוא יציבות. האינטרס שלהם הוא כלכלה, וברגע שיש שיבוש של הסדר זה פוגע בהם כלכלית, ואת זה הם לא רוצים. לכן לדעתי הם מתנגדים לכל המשבר והם רואים אותו כמיותר, ושהאינטרס הרוסי לא מצדיק את הבעיות במערכת הפיננסית והכלכלית הבינלאומית. לא צריך ללכת שולל אחרי כל ההצהרות שלהם. קיבלנו רמז למתחים בהימנעות של סין בהצבעה באו"ם. גם בהשתלטות של רוסיה על קרים ב-2014, הסינים נמנעו בהצבעה, ועד היום הם לא מכירים בהשתלטות הזאת".
