הסיכון לתמותה מנגיף הקורונה בתקופת גל האומיקרון ירד ב-78% בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה שקיבלו את מנת החיסון הרביעית, בהשוואה למחוסנים שלוש פעמים – כך עולה ממחקר רחב שערך אגף הרפואה בשירותי בריאות כללית.
המחקר הגדול והמקיף בעולם להשפעת מנת החיסון הרביעית הקיף מעל חצי מיליון מבוטחי כללית בגיל 60 עד 100 ברמות חיסון שונות, פורסם אתמול (שבת) בפרסום מקדים באתר האינטרנט Research Square. לאחר בקרת עמיתים הוא עתיד להתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Nature Medicine. הוא נערך על ידי אגף רפואה בקהילה בכללית בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר.
החוקרים מציינים שגל התחלואה שיצר זן האומיקרון של נגיף הקורונה בתחילת 2022, נבע בעיקר מירידה בהגנה החיסונית בקרב האוכלוסייה שקיבלה את מנת החיסון הקודמת לפחות ארבעה חודשים לפני כן. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בדצמבר 2021, עוד לפני אישור ה-FDA האמריקני, להתחסן במנת חיסון רביעית (בוסטר שני), ארבעה חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השלישית (בוסטר ראשון). ההמלצה היתה למבוגרים בגיל הסיכון (60 ומעלה), חולים בקבוצות סיכון ועובדי בריאות, והורחבה בהמשך גם לבני משפחה של אנשים בסיכון ולעובדים עם סיכוי להיחשף לתחלואה במסגרת עבודתם.
מחקרים ראשונים על מנת החיסון הרביעי העלו שיכולתו למנוע הדבקה נמוכה יחסית ביחס למחקרים קודמים, ולטענת רופאים וחוקרים רבים, הפרסומים הראשונים בנושא הקטינו את ההיענות לחיסון בקרב קבוצות היעד. נכון לנתוני משרד הבריאות הבוקר (ראשון), 747,513 התחסנו בחיסון הרביעי, כ-8% מהאוכלוסייה. מספר זה קרוב ל-50% מבני ה-60 ומעלה בישראל (אם כי חלק מהמתחסנים בגילים אלו לא יכלו להתחסן בחיסון רביעי, וחלק מהמתחסנים בחיסון רביעי הם מתחת לגיל 60).
הפחתה של 78% בשיעורי התמותה
המחקר עקב אחר כלל בני 60-100 חברי הכללית, שקיבלו את מנת החיסון השלישית לפחות ארבעה חודשים קודם, והשווה את שיעורי התמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת חיסון רביעית מול שיעורי התמותה באוכלוסייה שקיבלה בוסטר אחד בלבד (מנת חיסון שלישית). המעקב בוצע במהלך גל האומיקרון, בין התאריכים 10 בינואר, כשבוע לאחר אישור מנת החיסון הרביעית לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ועד ל-20 בפברואר 2022.
החוקרים סקרו נתונים של 563,465 מטופלי כללית בני 60-100 שקיבלו את מנת החיסון השלישית. אלה חולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת הבוסטר השנייה. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות. גודל הקבוצה הרחב ביותר אפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת חיסון רביעית לבין שיעורי התמותה הנובעים מתחלואה בקורונה.
בסוף תקופת המחקר, 58% מאוכלוסייה זו קיבלה את מנת הבוסטר השנייה. בקרב מקבלי מנת החיסון הרביעית נצפתה הפחתה של 78% בשיעור התמותה מ- COVID-19, בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה בבוסטר השני. הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 73.
"ההחלטה הישראלית על החיסון הרביעי הצילה חיים רבים"
ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית, ציין את חשיבות תוצאות המחקר לאור הנחות שגויות בתחילת גל האומיקרון שהוא גורם למחלה קלה בלבד. "עם פרוץ הגל החמישי שנבע מזן האומיקרון של וירוס הקורונה, עלתה השאלה לגבי מועילות מתן חיסון בוסטר נוסף, למניעת תחלואה חמורה ותמותה. ההנחה הרווחת במרבית המדינות שלמרות שיעורי ההדבקה הגבוהים במיוחד, וריאנט האומיקרון גורם לתחלואה קלה בלבד. לכן, לכאורה אין צורך במנת חיסון נוספת, ועדיף להקדיש את האמצעים והמאמצים למתן המנה הראשונה לאוכלוסיות שטרם התחסנו."
"תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי שחיסון הבוסטר השני קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מקורונה, לרבות מזן האומיקרון. מהתוצאות עולה שהחלטת משרד הבריאות להמליץ על מתן מנת חיסון נוספת לאוכלוסייה המבוגרת עוד טרם נבדק הנושא בצורה מחקרית, הצילה חיים רבים בישראל, עם ירידה של כמעט פי 5 בסיכון לתמותה, באוכלוסייה זו".
ממצאי המחקר נמצאים כעת בהליך בקרת עמיתים של העיתון Nature Medicine, והועלו על ידי מערכת העיתון לאתר Research Square על מנת שלא לעכב את החשיפה העולמית לתוצאות המחקר, ולאפשר למקבלי ההחלטות ב-FDA וברשויות האירופאיות לעיין בנתונים בבואם לדון באישור מנת החיסון הרביעית.
בכללית מציינים ש"הנושא מקבל משנה תוקף, עם ההתפרצות של זן האומיקרון המשני החדש, BA2, העלייה במקדם ההדבקה בישראל ובעולם והחשש מגל תחלואה משמעותי נוסף."
המחקר התצפיתי בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו. עורכי המחקר: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון לאופר-פרץ, טניה בקנשטיין, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל מאגף רפואה בקהילה בשירותי בריאות כללית; פרופ' מיכאל פריגר ורוסלן סרגיינקו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; וד"ר רונן ארבל מהמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר.
לפרסום המחקר: https://www.researchsquare.com/article/rs-1478439/v1
