זינוק בפניות לקווי סיוע הנפשי בעקבות הפיגועים בשבועיים האחרונים בבאר שבע, חדרה ובני ברק. בעמותת נט"ל, המסייעת לנפגעי טראומה על רקע לאומי, חלה בשבוע האחרון עלייה של 40% בפניות של אזרחים על רקע פיגועי הטרור. עוד נרשמה עלייה בקרב הפניות מגברים – 49% מהפונים לקו הסיוע על רקע טרור הם גברים. לקו הסיוע של עמותת עזר מציון, שפונה בעיקר לציבור הדתי והחרדי ונפתח לאחר הפיגוע בבני ברק בשלישי, הגיעו מאות פניות.

בערב הפיגוע בשלישי האחרון ועד שעות הלילה התקבלו בנט"ל עשרות שיחות מאזרחים שביקשו סיוע עקב מצוקה ולחץ נפשי, וביממה האחרונה חלה עלייה של 100% בפניות מאזרחים. בנט"ל ציינו ש-70% מהפניות היו מאזרחים המתגוררים בגוש דן על רקע החשש והקרבה הפיזית למקום הפיגוע.

"אם אתה מרגיש עומס רגשי ובמצוקה, שווה להתקשר" אומרת ל'דבר' ליאת ברנע, מנהלת קווי הסיוע בנט"ל. מרב לוי, מנהלת האגף לבריאות הנפש בעזר מציון, מציגה את היתרונות: "זה שווה לדבר עם איש מקצוע. להתייעץ. מלבד זאת, זה מתרגל אותך בתרגול חשוב של בקשת עזרה."

לוי מספרת ל'דבר' שפניות רבות נוגעות לסיוע לילדים. "התקשרו הורים שלא בטוחים מה לעשות עם התגובות השונות של הילדים. למשל, הייתה אמא שהתלבטה אם להעיר את הילדה שלה לבית הספר, לאחר שנרדמה בלילה הקודם בשלוש בלילה. דיברנו והיא החליטה לשלוח אותה מאוחר באותו יום. כלומר מצד אחד לגלות הבנה לשעות השינה שהילדה זקוקה להן, ומהצד השני לשמור על שגרה ככל הניתן, מתוך ידיעה שהצוותים בבית הספר ערוכים להתמודדויות השונות".

ליאת ברנע מנהלת קווי הסיוע של עמותת נט"ל. "חשוב לנו שהפונה יידע שאם קורים עכשיו דברים לא הגיוניים, זה רק הגיוני שיהיו תגובות לא הגיוניות" (צילום: אלבום פרטי)

לתת מקום לתחושות, למצוא דרכים להגברת החוסן

לוי וברנע מציגות שלושה עקרונות בשיחות עם הפונים אליהם.

• מקום לתחושות של הפונה: הקשבה פעילה, שמטרתה ליצור מקום לרגשות ולמחשבות של הפונה. לדברי ברנע, "כשהורים מתקשרים, אנחנו נבקש מהם לתת מקום בשיחה לרגשות ולמחשבות שלהם, לפני שנדבר על הילדים. מבחינתנו, ההורה צריך להיות בטוב בעצמו כדי לסייע לילדו".
• נרמול של רגשות ותחושות בעקבות המצב: ברנע מסבירה ש"חשוב לנו שהפונה יידע שאם קורים עכשיו דברים לא הגיוניים, זה רק הגיוני שיהיו תגובות לא הגיוניות. בטח ובטח אם היית עד לאירועים".
• מציאת דרכים להגברת החוסן: ברנע ולוי מציינות דוגמאות כמו פעילות גופנית, או אמונה באלוהים אצל אנשים דתיים, שיכולות לחזק את הפונה ולהפחית את החרדה שלו.

הן מציינות שני מרכיבים נוספים בשיחות:

• הערכת הרשת החברתית והקהילתית שעוטפת את הפונה. משפחה, חברים ועוד יכולים להיות עוגן משמעותי לאדם שנמצא בפחד ובחרדה.
• המלצה לצרוך פחות חדשות, בייחוד כשיש ילדים בבית.

מלבד קווי הסיוע בשעתם חירום, נט"ל ועזר מציון עוסקים בבריאות הנפש בימי שגרה. "אנחנו מלווים נפגעי חרדה לאורך זמן, בין אם הם חוו אותה בזמן שירותם הצבאי, או בחשיפה לפיגועים", מספרת ברנע, "הליווי הזה נעשה ע" מתנדבים שקיבלו הכשרה ארוכה ומקצועית, כשכל מתנדב מצוות לכמה פונים קבועים. הפיגועים הם טריגרים עבור חלק מהפונים הקבועים שלנו. השיחות איתם הן באותן עקרונות וכלים שתיארתי, אך עמוקות יותר לאור הקשר שנוצר".

מרב לוי, מנהלת אגף לבריאות הנפש של עמותת עזר מציון. "מאז פרוץ מגפת הקורונה המודעות לבריאות הנפש גדלה, ויש יותר נכונות לטפל בנפש שלנו ושל הסובבים אותנו" (צילום: אלבום פרטי)

בעזר מציון נותנים מענה למתמודדי נפש במגוון תחומים כמו יידוע על זכויות, הכוונה לטיפולים השונים וסיוע לבני המשפחה של מתמודדי הנפש. קו הסיוע לזמן חירום המופעל, על ידי אנשי המקצוע שעובדים באגף הופעל גם בזמן התפרצות הקורונה, ולאחר אסון מירון.

לוי מציינת השפעה חיובית של תקופת הקורונה, שרצופה במשברים ואתגרים נפשיים. "המודעות לבריאות הנפש גדלה מפרוץ המגפה, ויש יותר נכונות לטפל בנפש שלנו ושל הסובבים אותנו. רואים את זה במספר הפניות הגבוה למקומות השונים שמעניקים טיפול נפשי ראשוני או ממושך, וזה מבורך בעיניי".

לפנייה לקו הסיוע של נט"ל: 1-800-363-363

לפנייה לקו הסיוע של עזר מציון: 1-800-808-100